Verso casa

by Assaf Inbari, Shulim Vogelmann (Translator), Rosanella Volponi (Translator)

Negli anni ’ 20 del Novecento un gruppo di giovani ebrei lascia l’Unione Sovietica e si trasferisce nella Palestina mandataria. Ragazzi uniti dal desiderio di realizzare una società più giusta e inaugurare un nuovo modo di essere ebrei. L’insediamento nella realtà mediorientale si rivela però il lavoro è massacrante e il caldo insopportabile, la convivenza con gli arabi tutt’altro che pacifica e la nostalgia di casa fa capolino nelle ore più buie. Eppure, in quella terra dura, i giovani pionieri riescono a far nascere il kibbutz Beth Afikim, il vero protagonista di questa storia. I tanti personaggi che lo popolano sono tutti comprimari, tutti essenziali affinché il kibbutz abbia voce, cuore e mani. Seguendo le vicende di questi giovani sognatori ci ritroviamoimmersi in un microcosmo multiculturale traboccante di vita, dove anche i più piccoli gesti quotidiani e le parole più banali hanno la forza del racconto epico.Dal sogno socialista fino agli anni della privatizzazione, Assaf Inbari ripercorre – con il fascino del grande narratore, con ironia e sensibilità – quasi un secolo di storia israeliana. Verso casa è biografia di un luogo e narrazione corale, ma è soprattutto un romanzo di formazione e di adolescenti diventano uomini e spazi diventano geografie, mentre uno Stato si scopre improvvisamente adulto, con i suoi ricordi d’infanzia da condividere. "Il miglior libro che abbia mai letto sulla nascita e il declino del kibbutz e sulla conseguente, profonda trasformazione dell’anima d’Israele" (Amos Oz)"Assaf Inbari ha immerso il pennello in un colore freddo per dipingere il sogno che bruciava nelle anime dei pionieri del kibbutz. Ed è questo che rende il libro così sorprendente. Vi sono in esso sia la compassione che la critica; racchiude l’entusiasmo degli albori del movimento come anche la delusione dei tempi che seguirono. Ma non cede ad alcun compromesso allo scopo di ammorbidire la verità e trasformare la compassione in pietà" (Shimon Peres)

Genres: Historical Fiction, Israel

Paperback

First published January 1, 2009

Reviews

[Tittirossa · Rating 4 out of 5]

Leggo Segre (che vive in un kibbutz) poi Nevo (protagonista si chiama Inbar) e quindi mi ricordo che ho questo (l’autore si chiama Inbar e narra la storia del kibbutz dove è vissuto), comperato chissà per quale suggestione. E niente, è un bellissimo atto d’amore verso il proprio kibbuz con la narrazione impetuosa e appassionante delle persone che ci vivono/hanno vissuto, senza critiche astio o piccinerie. Ma con uno sguardo di solido affetto.

[yoav · Rating 4 out of 5]

סיפורה המופלא של תנועת נוער ציונית שמתחיל ברוסיה, ממשיך בעלייה לישראל, הקמת התיישבות, הקמת המדינה ועד עמוק אל תוך המשבר הגדול של תנועת ההתיישבות. ספר רווי הומור המתאר אירועים גדולים, דרך הדמויות האנושיות של הקיבוץ. הסגנון קצת מונוטוני והכתיבה כאילו מנותקת רגשית, אבל יש בה שיקוף של אופן ההתנהלות של האנשים ובעיקר הרגש מבצבץ דרך הסדקים והפרט שב ומציץ מתוך הכלל, עד שאפילו המחבר מופיע בספר בגוף שלישי. לצד הביקורת הרבה, נשקפת גם הערצה לדור המיתולוגי שעקר את עצמו והקים מדינה במו ידיו (ולפעמים רק נאומיו ודיבוריו).
אהבתי מאוד את ספרו השני של המחבר, הטנק. בספר הזה לקח לי זמן להתחבר ואולי זה גם מכיוון שאני רווי רומנים היסטוריים (וזה הספר השני כמעט ברצף שאני קורא על דור הקמת המדינה, אחרי העצים והשבבים. 4.5 כוכבים.

[Racheli Zusiman · Rating 2 out of 5]

סיפורו של קיבוץ (ספציפית קיבוץ אפיקים) משלב הרעיון וההקמה לפני קום המדינה, ועד שלב ההתפוררות... לא התחברתי לסגנון הכתיבה של הספר הזה ואף שקלתי לנטוש אותו באמצע. הוא עמוס פרטים והתרחשויות, הכתיבה מעין צינית-אירונית ולא בקטע טוב, וזה לטעמי מעמעם את המסר, במקום לתת לו את המשקל המגיע לו.

[Ronny Ahituv · Rating 5 out of 5]

Gives a very interesting and "down to earth" view of early kibbutz life. Turns a historical story personal.

[Yaara · Rating 3 out of 5]

מעניין אבל לא מספיק אישי ו/או רגשי. ספר שנקרא כמעט כמו כרך בוויקיפדיה...

[Michal Leon · Rating 5 out of 5]

Loved it. It is the story of Kibbutz Afikim, yet it is written as a novel, depicting these extraordinary, sometimes weird zealots who pioneered and built much of Israel before it became a state. It is also the story, in a way, about how the kibbutzim came to be, how Israel came to be, the leaders at the time - it provides thus an amazing account, funny and interesting, too, of Israel. If you want to know what went wrong with Israel, and with the kibbuzim in particular, how it all happened - this is the book to read, in my opinion.
I loved the humour - I laughed out loud.

[Roni Prince · Rating 4 out of 5]

Don't focus so much on following the characters and story-line, and you will get a very interesting and entertaining "mosaic" of insights from the Kibbutz life.

The so many years squeezed into less than 300 pages, actually gives an interesting perspective of the human nature, and the nature of society.

[Ram · Rating 5 out of 5]

The story of Kibbutz Afikim, starting with the founding of the movement that established it, at the beginning of the twentieth century, Hashomer Hatzair S.S.S.R., until its path to privatization.
In a unique writing style that ranges between dry documentary documentation and fiction, with some strands of magic realism and humor, Inbari, born on the kibbutz, describes the story of the Israeli kibbutz.


The book focuses on seven main characters, based on real characters, who are the founders of Kibbutz Afikim:
Lunia Geller (Arie Bahir, Member of the First, Third and Sixth Knesset)
, Clara-Carmela, ("The Economist")
, Lesia "Galili" (Elazar Galili, the founder of Hebrew military thought, the "intellectual" founder of the group)
, Mitya Krichman , ("the genius" founder and director of the Kelet Afikim wood factory),
Mola Zaharhari, (Smuel Zaharhari-Finkelberg), the cultural founder, songwriter and director of the holiday shows,
Leo Roth, (the painter),
and Zvi Brenner (the security oriented founder, friend and bodyguard of lord Wingate




Through them and tracing the relationships between them, Inbari describes the history of the establishment, principles, customs, prosperity and decline of the kibbutz. His writing is compressed and does not penetrate the souls of the protagonists, it reports briefly, enriched with alienated irony about their exploits and the exploits of the kibbutz.


The author, Asaf Inbari said in an interview:
For me, the plot is a chronicle of eighty years and the linear structure of the plot expresses the perception of life as a process
The accepted literary act in describing a drama is to pause, A lot of words for a little time. For me it's the opposite, a maximum of time with a minimum of words is good taste to me".


. The book describes the kibbutz's attempt to change human nature, its failure due to the natural tendency to possessiveness, parenting and nesting.
Inbari refers to the kibbutz story as a tragic-heroic event. People had a tragic greatness, he explains, required to fulfill a vision so far-reaching that it challenged the very nature of man. They challenged family, property, privacy and ego.


The book follows three generations:
the generation of the founders,
the generation of the sons and the generation of the leavers.


Inbari admires the generation of founders and sympathizes with the generation of sons,
whose task was the most difficult: first, they had to continue what their parents started, to fulfill a dream that was not theirs.


and second, they were fighters and were killed en masse. Unlike their parents, they were not revolutionaries, and therefore had difficulty continuing a revolution.
Their children (and some of them), either left the kibbutz or were part of the (ideologically, perceptually and economical) decline of the kibbutz.




Inbary manages to show how the story of Afikim is woven with the story of the zionist movement from the first sentence of the book:


When Russia became the Soviet Union, the people of Odessa ate the halva produced by Lunia's father. (the industrial/capitalistic roots in Odessa)


The pioneer times in the 1920’s, the growth with the new Israeli state, including bitter wars and losses, the conflict and relationship with other sectors in the state (immigrants from arab countries and north Africa, Arabs, Religious people and urban population)


The change in attitude to kibbutz life and people that started with the first right wing governments in 1977 and continues until today.


The decline of the socialist kibbutz and the new individual privatized kibbutz that replaced it.




I love the writing style, I love the subjects and love the fact that it relates to places, times and concepts that I feel close to my heart.


This is the third book I read by this author and I loved them all. I am looking forward to reading more.

[Michal · Rating 4 out of 5]

אסף ענברי גדל בקיבוץ אפיקים עד גיל 20. בספר זה הוא מתאר בצורה לקונית עם הומור, ציניות, וביקורת וגם הרבה הערכה, את חייהם של קבוצת צעירים מרוסיה שבאו לארץ כדי לקיים חיי שיוויון תוך נסיון להפטר מהכמיהה האנושית למשפחה, לפרטיות ורכוש. הוא מתאר את חייהם והאחזותם בארץ הקשה הזאת, הקמת קיבוץ אפיקים, הפיכתו לקיבוץ עשיר וחזק עד התפוררות הרעיון הסוציאליסטי והפרטת הקיבוץ. החלום ושיברו ולמרות זאת הצדעה לתרומתם להקמת המדינה.
כמה ציטוטים:
"אלוהים תשמור עלי" לחשה הילדה בלכתה, וכשהגיעה לבית הוריה סיפרה להם שהגיעה בשלום כי אלוהים שמר עליה. הודיע לה אביה שאין אלוהים. חושך ותנים כיתרו אותה כעשתה לבדה את הדרך חזרה."
" כל אלה נספו ונפלו כשבעיניהם זורח זיו ארצינו, הוד עמינו ואור חיינו"
" ...הודיע להם בניק משוחרר הצבא שהוא עוזב את הקיבוץ, וכל בית אפיקים ניסה להבין איך זה שדוקא הבן של מייסד התנועה ושל החברה הותיקה בקיבוץ הוא הבן הראשון (והאחרון, יש לקוות) שקם ועוזב."
" לקראת סוף הקדנציה שלו כמזכיר הקיבוץ ניסו חברים ותיקים לנחש לאיזו שליחות הוא יצא בקרוב או כמו שניסח זאת חיים ייני "איזה מעשים גדולים הוא יעשה בזמן שאנחנו נתחפר בעבודה"

"הם הבינו שאבא ואמא לא בבית, אבל אף מטפלת, אף גננת, אף עליזה פורת לא דברה איתן בשבועות ובחודשים שאחרי האסון."

" לוינגר יצא מהבית הלבן, וכשהשתרך לדירתו תפס שכל חברי הקיבוץ כולל חבריו היוגוסלבים, חייכו אליו בצביעות יומיים ולא גילו לו איזה לינץ הכינו לו במזכירות...כעבור חצי שנה כשתפס שסגרו לו את המאפייה ושאין לו חברים, חלה ומת"

[Manuela Mongiardino · Rating 4 out of 5]

Dalla Russia alla terra promessa di Israele. Una lettura per capire cosa trovavano i primi coloni negli anni '20 e cosa costruivano; come sopravvivevano e cosa rappresentava il kibbutz.
Una lezione di storia e società.

[Ohad Itai · Rating 4 out of 5]

אני לא יודע מאיפה להתחיל את הביקורת… בהתחלה לא כל כל התחברתי כי זה נראה לי כמו ספר ציני ומלגלג, רק לאחר מכן הבנתי שתחת הסגנון הזה מתגלה לאט לאט הרבה רגש והתחברתי יותר ויותר.
מדובר בסאגה על קיבוץ מלידתו כתנועה ברוסיה ועד ימי הפרטתו. מסופר בהמון הומור, אהבה ובעניין רב, לדעתי.

[Ido Hadanny · Rating 4 out of 5]

לא ייאמן

[Eliyahu Grietzer · Rating 4 out of 5]

ספר חשוב ומעניין, עם כתיבה מדוייקת ומינימליסטית. למה לא חמישה כוכבים? כדי שיסחוף אותי, צריך היה ענברי להפליג מעט יותר על כנפי הדמיון ולחטוא לאמת. טוב שלא עשה כך בספר כה חשוב.

[nogaboga · Rating 2 out of 5]

I put this one down after 100 pages or so. Something about it just didn't draw me in enough. Not sure what was missing - maybe more descriptions of the personal and anecdotal, and a little less history? I usually like historical accuracy. Maybe the problem was the focus on the lives of a group instead of the lives one or two individuals?