סיפור סוחף מנקודת מבטו של נער עולה חדש מעיראק, מההתבגרות במעברה ועד הקבלה שלו בתור ״ישראלי״. הדמויות בספר מלאות חיים, ויש ממש תחושה של הצצה אל התקופה. הדמות הראשית, דוד, שמספר את הסיפור, הוא בלתי נסבל, ובהתחלה חשבתי לוותר על הספר בגלל זה, אבל בהמשך בלתי נסבליותו הוסיפה מימד לסיפור שלא בא לספר על רעים וטובים אלא על אנשים עם מגרעות שצריכים להיאבק על מנת לבנות לעצמם ולילדיהם עתיד טוב יותר. ירד כוכב על זה שאני לא צריכה לדעת איך נראים הציצים של כל אישה שעוברת בסיפור.