זה בדיוק הדבר שהם לא רצו. לחזור לחור שגדלו בו. ליישוב הקטן והחם שאין בו צל. להתמודד עם מה שנהיה מהם.
ומה באמת נהיה מהם, אחרי עשרים שנה לפחות שלא ראו זה את זה? ספירת המלאי לא מסעירה: אחת חד-הורית עם חולצה ספוגה בחלב, אחד שחקן עוֹלֶב בסדרות ילדים שבקושי רואה את הילדים של עצמו, עוד אחת גרושה שאין דבר אחד בעולם שהיא שמחה בו ועוד אחד שהנישואים התפרקו לו, אבל לו לפחות יש סוד.
מה שמתחיל כמפגש מחזור מאולתר של ארבעה חברים מפעם, הופך עד מהרה למופע מסחרר של סודות, האשמות, גופה אחת לפחות וסקס שמוטב היה לוותר עליו.
'ברוכה הבאה לחיים שלך' הוא רומן מצחיק ביותר ואכזרי עוד יותר, שלא עושה הנחות לאף אחד, כי גם החיים לא עושים הנחות. ואף אחד לא מתחתן בסופו כי בואו, בכל זאת צריך סוף טוב.
נטע חוטר, 40, היא עיתונאית, תסריטאית ואם לילד. ספרה הראשון, 'תזכירי לי מי את', היה לרב מכר. 'ברוכה הבאה לחיים שלך' הוא ספרה השני.
ספר מעולה ביותר. ארבעה חברי ילדות נפגשים, לאחר שנים רבות שלא התראו, בניסיון לפצח אירוע טראומטי מעברם. הכתיבה של נטע חוטר פשוט מצוינת. אהבתי מאוד איך היא מפרקת את כל הקלישאות של הקיום הישראלי ומאירה את האבסורד שבאורח החיים שלנו פה. מעבר לכך הספר ממש מותח וסוחף. נהדר ממש ומומלץ מאוד.
משהו בספר מזכיר את הסרט המופלא "אני והחבר'ה". בשניהם ארבע חברי נוער שגדלו בעיירה קטנה. דמויות המפתח הם שני בנים ושתי בנות- גיא, הדר, נעמה וגלי שגדלו ביישוב קטן בערבה ולא תמיד הסתדרו ביניהם. הספר נע בין מסעם אז לעכשיו- כעבור כשלושים שנה, כבני ארבעים עם חידוש קשר אקראי מדי פעם. נעמה וגלי נפגשות לאחר נתק של מעל עשור כשנעמה חבולה אחרי נפילה. גיא שהיה האאוטסיידר ובן לאב קשה (כדמות טדי בסרט) נותר שם, האחרים מצאו עצמם במרכז. כולם ללא זוגיות (הדר יתוודע להגר מה שיכול להוסיף נופך או בלבול), אך יש ילדים כולל תינוקת בת שבוע, בתה של גלי שבחרה ללדת ללא בן זוג. אז ועכשיו יש יחסי חברות בצד יריבות, מעין מה שזכה לכינוי הסלנג באנגלית Frenemy (הכלאת friend enemy). ובדומה לסרט בו יוצאים הנערים למסע חיפוש הרפתקני ומגבש גם בספר יש סוג של מסע המבוסס על כתבות ישנות בעיתונות, זכרונות נעורים של בני החבורה ואלה של ותיקי היישוב הקטן מהימים בהם איש לא נעל את דלת ביתו. בית מבודד שהוא מעין תעלומה מסקרנת בעיני החבורה (בדומה לכלב שבסרט) בו גרה תקופה לנה, אם לתינוק עמה התיידדו ועזרו לה כלכלית ככל שיכלו בני עשרה. ובדומה לעימות בין חבורות הנוער בסוף הסרט, יש בספר אחד לא קל שיביא לסגירת מעגל והאמת תצא לאור אחרי שנות דור. לא התחברתי מדי לכתיבה עצמה שאין בה ייחוד ועומק ועם זאת, כשהעלילה מתקדמת היא משתפרת מעט והסקרנות גוברת. הקורא מוצא עצמו נשאב לזכרונות מטרידים, סודות אפלים, חיבוטי נפש ותגליות לא קלות. האם יש אמת בשמועות או פרי דמיון וזיכרון מתעתע בחלוף הזמן. גם דקות הסיום בסרט הן בהווה אחרי עשורים.
המחברת לא נמנעת מדי פעם מסגנון מפולפל בכלל ובדיאלוגים בפרט. "יא מכוערת לִיפה" "יא מכוער גמד" "אמא שלך..." וזה החלק העדין.
״ברוכה הבאה לחיים שלך״ נטע חוטר סוף שנה בדרך כלל כולם מכינים רשימות. מה הספקתי מה עשיתי מה ארצה להספיק. אני עדיין לא שם אלא בדרך. אבל אם אתם מחפשים ספר להעביר איתו איזה ערב קר עם כוס תה אז זה אחלה ספר. כשעוברים את גיל 40, מסתכלים אחורה באיזו רומנטיזציה של העבר. הזכרונות מתבלבלים ויש נטייה לספר סיפור ולגלות שהחברה שלך מהבית זוכרת הכל הכל אבל הפוך. הספר בהחלט נקרא בנשימה אחת, הכתיבה קולחת ומסקרנת. קל מאד להזדהות עם הדמויות כשהיו צעירות, עם התמימות ההרפתקנות וגם, מה לעשות, האכזבה מהמבוגרים. לגמרי עשה לי חשק לחזור לחולון ולהעיר כמה זכרונות מהעבר.
זוהי תזכורת לעצמי לחפש המלצות כמו שצריך לפני שאני נכנסת לז׳אנר שאני פחות בקיאה בו או במקרה הזה ספרים בעיברית (שמזמן לא קראתי). דמויות בילתי נסבלות ולא בצורה מעניינת, עלילה חסרת כל הגיון שבה כולם מאבדים את הזכרון שלהם קולקטיבית כי זה מה שזה דורש.
זה מין ספר כזה שאי אפשר לסבול אף אחד מהדמויות, אז למה שארצה לקרוא עליהם? הספר ארוך יותר ממה שצריך, המעבר בין העבר להווה היה מתיש ומבלבל, סיימתי בכוח רק כדי לדעת איך זה נגמר
ספר נחמד סיימתי מהר ממש. 4 חברים שלא נפגשו שנים, נפגשים בנסיבות הזויות ומטלטלות שלוקחות אותם לאירועים לא פתורים שהיו בעבר. חמוד, קצב גבוה, העלילה עצמה לא היתה תפורה לי 100%.