חמצן

by אמיר זיו

72 שעות בחייהם של בני משפחה אחת, רבת־כוח ומפורקת, שמיטלטלים בין תאוות ממון ושליטה ובין הרצון הפשוט והעמוק לאהוב:
נער ונערה מסתגרים יחד בתוך אמבולנס חונה, איש אינו יודע שהם שם, ומה שמתחולל ביניהם עד תחילת המשמרת במד"א, אין לדעת כיצד יסתיים: בטוב? ברע? בפיצוץ גדול? שעה קודם לכן חגג סבו של הנער, תעשיין רב־ממון ותאב כוח, את יום הולדתו השבעים בחגיגה מפוארת עם מאות מוזמנים, עד שברגע אחד הכול השתבש, ודווקא על ידי שותפו שמלווה אותו מצעירותו. חקירת משטרה מעורבת בכך וגם אהבות וטינות ישנות, שצפות ועולות מפרק לפרק ככל שמתרחקים לאחור בזמן. עם כל רובד שנחשף מתבהרת התמונה עוד, אבל רק בפרק האחרון, בשעת דמדומים על שפת הים, יכולה להצטייר במלואה כל שלשלת האירועים ההרסנית עם הגורלות שנחרצו בה.

אמיר זיו, שכבר זכה לשבחים ופרסים על ספרו הקודם ארבעה אבות, מעז שוב לגולל לפני הקורא דרמה גדולה רבת־יצרים בדרך מיוחדת שמוסיפה לדברים עוד עוצמה בסיומם. כשיתבהרו במלואם לפי סדרם הנכון, יקבל כל מהלך בהם עומק נוסף, מאיר עיניים. בצד האירועים הגדולים – אפילו שר מכובד מיטלטל בהם – נחשפת דרמה פרטית, אישית מאוד. לא חקירות משטרה יכריעו בה, אך לא עונשי מאסר, אלא מגע יד, רפרוף שפתיים, מבט, שלהבת מצית קטנטנה שאין לדעת מה יתלקח בה.

254 pages, Paperback

Published January 1, 2020

Reviews

[Siv30 · Rating 3 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/חמצן...

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

ספר סוחף ומותח שכתוב בצורה מקורית - מהסוף להתחלה, ומנקודות מבט של דמויות שונות. מרכז העלילה הוא שלמה ידיד, תעשיין מיליונר, ויחסיו עם משפחתו, שותפו, מהלכיו העסקיים ועוד. שלמה הוא טיפוס כוחני מאוד, המשיג כל מה שהוא רוצה מבלי לוותר, תמיד רוצה לנצח, ומכופף את כולם לרצונו. אך האם זהו באמת ניצחון? בסופו של דבר, הוא מגלה שהמציאות חוזרת ללמד אותו לקח. אם אנשי הדור שלו ושל ילדיו עוד מקבלים את מרותו (לכאורה, כי גם הם מורדים בסוף), אזי בדור הנכדים - המיוצגים בספר על ידי נכדו הבכור, רן, ועל ידי נערות אחרות בנות גילו - אנו מגלים שלכסף ולמעמד יש חשיבות הרבה יותר נמוכה. זו הצגה מעניינת של הפער הבין-דורי והמאפיינים של הדורות השונים. רן הוא סוג של אנטיתזה לשלמה ויש הקבלה כיאסטית (הפוכה) בספר בין חלקים בסיפור של שלמה לסיפור של רן (לא מרחיבה כדי לא לעשות ספוילר). שלמה טוען שהוא עושה הכל מתוך דאגה לרווחת ופרנסת המשפחה, אך המסר הוא כמובן שכסף זה לא הכל...
לספר קוראים "חמצן" וזהו מוטיב שחוזר בספר רבות, וגם יכול לתאר את חוויית הקריאה עצמה - היא מותחת וסוחפת והרבה פעמים הרגשתי שנשימתי נעצרת מציפיה ואני זקוקה לנשימה...
אני חייבת לציין שציפיתי לאיזו הפתעה גדולה כשאגיע להתחלת הסיפור ולא כך היה, ולרגע נותרתי די מאוכזבת. רק אחרי רפלקציה וחשיבה על כל הסיפור, השוואת בין הפרקים השונים והפנמת דקויותיו, שקעו בי התובנות ממנו.

[Lila Porat · Rating 5 out of 5]

ספר נהדר על אנשים וכסף, עם הרבה שאלות על מוסר וערכים.
ספר בנוי לא שגרתי - מהסוף להתחלה.
משאיר אותי עם הרבה חומר למחשבה.
לא שחור ולבן בכלל.

[Netta · Rating 4 out of 5]

ספרו השני של אמיר זיו מעניין וכתוב היטב, אך העלילה נקטעת באבה ומותירה קצוות פתוחים, כך שנותרתי וחצי תאוותי בידי.

[Ayala Krizel · Rating 5 out of 5]

חמצן/אמיר זיו (הוצאת עם עובד)
➡️➡️➡️➡️➡️⬅️⬅️⬅️⬅️⬅️

אפתח בווידוי: אני מאד אוהבת יצירות שהולכות מהסוף להתחלה. זו טכניקה שתמיד יוצרת אצלי סקרנות ותחושת אתגר, כמו בהרכבת פאזל כשכל פעם יש ביד רק חלק מהשלם. התלהבתי מהסרט ממנטו, אהבתי את ״בגידה״ בתאטרון החאן (מחזה של הרולד פינטר) וראיתי המון פעמים את הפרק ההפוך בסיינפלד.
אולם בפרוזה זה סיפור אחר, שכן זה עולם בו אין שום אמצעי חזותי/קולי שיכול לעזור להחזיק עבור הקורא את קו העלילה. הכל מתבסס על הזיכרון, יכולת הדימיון והריכוז. הספר הראשון שקראתי שהיה בנוי כך הוא ״כרוניקה של מוות ידוע מראש״ של גבריאל גרסיה מארקס. ספר מופתי בעיני. כאן המקום לומר ש״חמצן״ נקרא כמעט כמו ספר מתח למרות שאנו כקוראים יודעים מה קורה הלאה. זיו כתב ספר נפלא שבו הקורא מחכה (על קצה הכיסא) להבין מה קרה קודם!
העלילה עוקבת (ברוורס) אחרי שלושה דורות של משפחה אחת- רן הנכד, דפני אמו ושלמה סבו של רן ואביה של דפנה. כל אחד מהם מתמודד עם קשיים משמעותיים בחייו האישיים והם נאלצים לעשות בחירות מורכבות בתקופה שבה אנו מלווים אותם. הקשרים המשפחתיים הם מחד חמצן לנשימה ומאידך חבל חניקה המלופף סביב הגרון. נשאלת כל הזמן השאלה מה יכול לעזור להם, האם אלה חברים, יצירה, התנדבות, כסף או קשר זוגי? מהן הסכנות ומהם הרווחים?
זיו, שאת ספרו הקודם ארבעה אבות מאד אהבתי, מגיש כאן מנה ספרותית שונה לחלוטין וזאת מנה טובה יותר מהראשונה. יותר בשלה, מורכבת, בעלת דמויות עמוקות וכוללת הסתכנות בטכניקת היפוך העלילה.
מצאתי את עצמי פעמים רבות מדפדפת אחורה כדי לבדוק איך חלקי הפאזל מתלבשים בול אחד על השני וכשסיימתי רציתי ישר לקרוא שוב מההתחלה בלי המתח להרכיב את החלקים.
לציין כי אני גם אוהבת את הפורמט החדש הגדול של עם עובד.
ספר מצויין. ייחודי, חכם וישראלי מאד.
תהנו 🧯

[Ron Shachar · Rating 5 out of 5]

אמיר זיו מוכשר וחכם.
הכתיבה שלו מרתקת. חיה. עסיסית. מגוונת.
הסיפורים שלו, מורכבים למרות שהם בנויים מחומרים פשוטים (כסף, אהבה, בגידה, וכו)
הדמויות שלו עשירות, עמוקות, אותנטיות, נהנות ומתייסרות במקביל.
חמצן הוא ספר טוב מאוד.
אהבתי יותר את ספרו הקודם, ארבעה אבות, אבל גם כאן מצאתי את עצמי קורא ברצף ובעניין.

[Michal · Rating 4 out of 5]

נקרא בנשימה עצורה. מעניין לכל אורך הדרך ...אך מאכזב קצת בסוף