הספר יצא במקור בשנת 2000 תחת השם "טרף קל", והשנה יצא בהוצאה מחודשת תחת השם "חקירתו של סרן ארז". למרות שמורגש שמדובר בספר ישן (צה"ל עדיין בלבנון, השימוש בטלפונים סלולאריים לא נפוץ, ועוד), הוא מאוד עכשווי ורלוונטי.
גיבור הספר הוא עו"ד צעיר וכושל, שמגויס לשירות מילואים כחוקר במשטרה צבאית, לחקור פרשת אונס. מצד אחד - מ"פ צנחנים, "מלח הארץ", חומר של רמטכ"ל, ומצד שני - חיילת צעירה ממשפחה מסורתית מאופקים. החוקר נאלץ להתמודד עם בליל הגרסאות, עם הלחץ מאלו שמעוניינים להשתיק את הפרשה ועם הלחץ מאלו שמעוניינים לנפח אותה, וכן עם הכישלונות והכשלים בחייו האישיים.
הסופר מציב פה כמה "אליטות" או קבוצות בחברה הישראלית, האחת מול השנייה - האליטה הצבאית הקרבית, האליטה הדתית-מסורתית, האליטה העסקית-משפטנית, האליטה הבוהמיינית, והגיבור מוצא את עצמו סולד מכולן ומצד שני תלוש וחסר שייכות, ותוהה האם להיכנע למציאות או לעמוד על עקרונותיו...
הכתיבה מאוד מדויקת ומוצלחת, כרגיל אצל ישי שריד. הדמויות מורכבות והעלילה מורכבת ומעוררת מחשבה. הספר הזכיר לי ברוחו ובמבנהו את "לימסול".
בספר מוזכר ספר על בית המקדש השלישי ותהיתי אם זו תוספת מאוחרת ורמיזה לספר "השלישי" (שיצא כמה שנים טובות אחרי הספר הזה) של ישי שריד עצמו :-) או סוג של רמז מטרים לעתיד. בכל מקרה, זה היה משעשע.
לדעתי השם החדש שניתן הוא סתמי והיה עדיף להישאר עם השם הישן, שמכיל בתוכו יותר משמעויות.
עם השלמת קריאת ספר זה, נותר לי רק ספר אחד של ישי שריד שטרם קראתי - גן נעמי.