שפילפוגל, שפילפוגל

by Matan Hermoni, מתן חרמוני, תומר שרון (Narrator)

בוקר אחד מתעורר ד"ר יהושע רדלר, מרצה לספרות עברית, ומגלה שהפך לד"ר יהודית רדלר. אבל למעט הוא עצמו, הכול נשאר כפי שהיה. הוא נכנס למכונית, מתניע, מקלל, נוהג מהרחוב שבו הוא גר אל האוניברסיטה. בסך הכול, העובדה שקם עם מערכת רבייה שונה היא משנית לעומת העיכוב מורט העצבים בחוזה להוצאת ספרו הבא.

סיפורה של יהודית רדלר נמסר בקולו המובס והשנון של פרח אקדמיה נובל, המשקיף על ההיררכיה המוסדית מתחתיתה. הוא פורשׂ עולם שוקק של תשוקות ובגידות, שבו תענוגות הבשר ממפים את יחסי הכוח, והאירועים המסעירים ביותר נפרטים לגינונים בירוקרטיים ומשחקי חצר. החוג לספרות מצטייר ברומן כמקום שמשכלל את הציות למדרגת אמנות, ומעוות בהדרגה את נשמותיהם המתכווצוֹת של סריסיו. בפרוזה וירטואוזית ובהומור פראי, מתן חרמוני מעצב קרנבל פרוע של יצרים ותאוות, שהוא בעת ובעונה אחת גם ריקוד מתואם־להחריד של אדונים ומשרתים.

שפילפוגל, שפילפוגל הוא ספרו הרביעי של מתן חרמוני, חתן פרס ברנשטיין ופרס ראש הממשלה. ספריו הקודמים - ״היברו פבלישינג קומפני״, ״ארבע ארצות״ ו״ג׳ון טרבולטה ואני״ - זכו לשבחי הביקורת.

Genres: Humor, Satire

5 pages, Audiobook

First published January 1, 2019

Reviews

[Nati Korn · Rating 4 out of 5]

מתן חרמוני מגיש לנו כאן יצירה סאטירית. בבסיסה הדוקטור יהושע רדלר שהפך בין לילה לאישה בשם יהודית רדלר. תוצאות הארוע הפנטסטי אינן טרגיות באופן מיוחד (בניגוד אולי להשלכותיהן של מטמורפוזות ספרותיות - אובידיות, קפקאיות או אחרות). ניתן לומר שהוא מתקבל כמעט בשיוויון נפש הן על ידי רדלר עצמה והן על ידי הסובבים אותה. אבל השלכות מסויימות בכל זאת הולכות ומצטברות – הן בנוגע למעמדה של הד"ר רדלר במחלקה לספרות והן מבחינת חייה הפנימיים של רדלר, שהיא אישה בגוף אך חסרת נפש נשית - מאחר והשינוי היה מידי היא חסרה את הנסיון הנשי ואת ההתבגרות הנשית. רדלר מתחילה בבחינה מחודשת של חייה – מעמדה והתנסויותיה החברתיות, בפרט ובעיקר התנסויות מיניות (בקיצור מזדיינת עם כל מי שנקרה בדרכה).

העלילה דלה משהו. היא לא נעדרת עומק סימבולי, אבל כזה המספיק לשכשוך רגליים ולא לשליית פניני משמעות בארוקיות. העלילה מסתיימת קצת בחטף משסיימה לשרת את הרעיונות הסאטיריים, וכאלו לא חסרים כאן. חרמוני סונט בכולם – בעולם האקדמי; בפקולטות הישראליות למדעי הרוח על הטיפוסים השונים המאכלסים אותן, אותם הוא מפליא לתאר; במחקרים שלהם; במאבקי הכוח; ברדיפת הכבוד; בגבריות ובשוביניזם; בספרות אירוטית נשית; בפמיניזם; ואפילו בעצמו ואולי גם בקרובים אליו. סונט לא בלי עוקץ אבל פה ושם גם מלטף ומחבק. הכל מגוכך עד כאב אבל גם נוגע ללב במידה.

מה משמעות המטמורפוזה שעברה על יהושוע רדלר? מטמורפוזה חברתית של האקדמיה בעידן ה me-too לכאורה? הנגדה של מיליטנטיות גברית (יהושע) לגלותיות נשית (יהודית)? אלוזיה לתמורות בחיי הנישואין של המחבר, כפי שנרמז בעדינות ברעיונות עם המחבר ואישתו (חפשו את הפיקנטריה בעיתונות המקוונת בעצמכם)? לא נראה לי שיש כאן מקום להכביר פרשנויות. חרמוני עצמו מעיד שעיקר כוונתו בידורית. החיים אולי חילקו לו לימונים (כמו לכולנו) והוא עשה מהם (ע"פ עטיפת הספר לפחות) בננה-ספליט.

כאן המקום לספר שנהניתי מאוד מהספר. אולי מכיוון שלמדתי בפקולטה למדעי הרוח (אך לא הגעתי למעלת דוקטורנט או איש סגל) והסאטירה לחצה אצלי בכמה נקודות ועוררה מיני זכרונות (לא, לצערי לא בתחום ההוללות המינית). אבל בעיקר בגלל כתיבתו של חרמוני. על העלילה הדלה משהו ועל המורכבות הסימבולית הבינונית מחפה חרמוני בכתיבה יפה. השחרור, שהוא מעיד עליו, מכבלי הנסיון לכתוב יצירה עבור חוקרי ספרות ולא עבור הנאת הקוראים, בצוותא עם הידע שצבר בעברו כחוקר ספרות עברית (אם אינני טועה) יוצרת תמהיל נהדר של שפה עברית עשירה (על גבי כל המנעד, למן בדיחות קרש ועד למשחקי לשון מחוכמים) עם קלילות המאפשרת קריאה מהירה וקולחת. הוסיפו לכף דייקנות בתיאור הדמויות ויחסי הכוחות בחוג האוניברסיטאי וליטוש של התוצר ותקבלו יצירה המצליחה למרות מגבלותיה להתרומם לדרגת אומנות.

כל השפה הזאת דוברת מפיו של מספר שהוא ספק איש סגל זוטר ביותר במחלקת הספרות, לא יוצלח, המנהל רומן עם יהודית רדלר וספק שריד נפשי גברי ליהושע רדלר. בכל מקרה מדובר בדובר שהטמיע בתוכו את הכתיבה האקדמית עד שאינו מצליח להשתחרר מסגנונה גם כשהוא מספר לנו דברים שאינם ממין העניין המחקרי האקדמי. הוא מרבה להתחבט בהסתייגויות מפותלות ומצרף הערות שוליים – פארודיה על כתיבה אקדמית.

בקיצור מדובר בספר קליל ליום של קריאה, מצחיק למדי, ומהנה מבחינת איכות הכתיבה. (מסוכן קצת לבקר ברצינות ספרים סאטיריים, אני עלול למצוא את עצמי מתגלגל בדמות מגוכחת של מבקר ספרות חובב באיזה ספר עתידי משל המחבר).

[Siv30 · Rating 4 out of 5]

"כך או כך, את הדבר הבא כולם שמעו. כשזה התחיל, כולם נסו לחדרים ולחדרי החדרים, אבל שמעו גם שמעו. גם אם לא ראו, שמעו. נחמה קוסובר עמדה בפתח חדר המזכירות, כולה רושפת אש ומעלה תימרות עשן, ומולה, מצטדק, ניצב הפרופסור ססובר. "רוצח," היא צעקה. "רוצח נתעב." "ששש, חמי, בואי נשב ונדבר בשקט. בבקשה, יש כאן עניינים רגישים," אמר לה ססובר. בדרך כלל ססובר הצליח להשליט את הרצון שלו על סובביו ועל סביבתו. בכלל זה גם על חמי קוסובר. לא הפעם. "אתה לא תשלח את הבת שלי לגלות, רוצח," זעקה חמי קוסובר בחֵמה שפוכה אל פרופ' ססובר. ססובר, כך נראה, הבין שחמי לא תיכנס למשרד. שהזעקות האלה לא נועדו רק לאוזניו שלו אלא לעולם ולשמיים גם כן. הוא התגונן: "איזו גלות, חמי, זו משרת החלומות. היא רק סיימה דוקטורט עכשיו. את יודעת כמה אנשים הדפתי בכוח בשביל שהיא תקבל את המשרה הזאת? את יודעת כמה הייתי צריך ללחוץ על ועדת החיפוש המחורבנת שם בשביל שהיא תקבל את המשרה הזו ולא מישהו אחר? זה אמריקה שם, חמי, זה לא כמו כאן. כאן זה הגלות, חמי. לא שם. שם זאת הארץ המובטחת."

אי שם ברחבי הארץ, באוניברסיטה לא ידועה, בחוג לספרות, רוחשת קלחת של ייצרים חייתיים, גופניים ונפשיים שלא הייתם משערים שקיימים, אלא בג'ונגלים הפראיים שבברזיל. בהביטאט התוסס של סגל החוג לספרות, גועשים הרגשות כשהקרבות על הקביעות מגיעים לשיאם. ובדיוק ברגע השיא, אחד, דר' יהושוע רדלר, מתעורר בבוקר ומגלה שהפך לאישה. הוא לא מתרגש כל כך מהמהפך ולמעשה הוא מוטרד יותר מהדחייה בפירסום ספרו שאמור להוביל לקביעות המיוחלת.

גם חברי החוג לא שתים ליבם למהפך שעובר י' רדלר שהופך ליהודית רדלר וכולם מסתגלים לשינוי במהירות, כשהיורה רותחת והמיצים מתגעשים. בין לבין מעתיר חרמוני על הקוראים סיפורים ואנקדוטות מחיי הסגל בחוג (חלקם מצחיקים ומשעשעים יותר וחלקם פחות). דרך הדיאלוגים והמונולוגים וחיי הסקס של הדמויות השונות אנו לומדים על יחסי הכוחות בין חברי הסגל ובין עצמם ובין ובתוך הקבוצות המגדריות השונות (הגברים והנשים, הגברים והגברים, הנשים והנשים). כך נפרשת בפני הקורא הדינמיקה במשחקי הציפור לכיבוש התקן המיוחל (או שמא הייתי צריכה לכתוב משחקי הרעב בגירסת הציפורים? בכל זאת המחבר בחר לקרוא לספר על שם ציפור קטנה...ולא כל כך חסודה).

יהושוע רדלר מגלה שישנם יתרונות להיותו אישה, אבל גם חסרונות. חסר כל היסטוריה רגשית, רדלר מתחיל בשדה התנסויות רגשיות אבל בעיקר מיניות. למרות שפתאום השכר קצת נמוך יותר, הקידום קצת רחוק יותר ובאופן כללי להיות אישה בעולם שנשלט ע"י גברים זה לא תענוג גדול, ישנו פיצוי בהשתגלויות הרבות. רדלר מגל/ה את חדוות הסקס עם צעירים ועם מבוגרים, עם האליטה של החוג ועם דוקטורנטים שהם בגדר עבדים. היא לא בוחלת בשום התנסות.

כל הסיפור נמסר מפי דוקטורנט מתוסכל שבמקרה הוא גם מאהב קנאי של יהודית רדלר.
וכפי שגם נזכרתי וכתבתי בעדכון לקריאת הספר, מתן חרמוני ממחזר את דמותו של יהושוע רדלר, הסופר הכושל שהתגרש מאישתו ליאורה "בארבע ארצות". בדמות האישה שחרמוני העניק לו, הוא נגאל גאולה שלמה וקיבל הצלה.

מדרך הכתיבה הקולחת והמשעשעת, ניכר שעולם האקדמיה קרוב אליו בנימי נפשו ושהוא מכיר אותו על בוריו כך שהסאטירה, גם אם היא גסה ובוטה, מוצלחת ביותר.

הספר לא מתאים לכל קראן יש בו חלקים ממש גסי רוח. אבל לטעמי יש בו מינון נכון של הומור, סאטירה, ציניות וסקס. יש בו גם קורטוב של אמת בסיסית שנשזרת מתחת לכל המהומה.

[Zek · Rating 3 out of 5]

זה מה שכתבתי בתשובה לשאלה שנשאלתי אם הספר שווה כשהגעתי, פחות או יותר, למחציתו:
״בואי נתחיל בכך שאני מאד אוהב הומור אבל לא מתחבר לכל סוג של הומור. בסה"כ ספר נחמד, אפילו מצחיק לפרקים, אבל למען האמת לא ממש התחברתי עד כה בעיקר מכיוון שאין כאן מספיק סיפור סדור אלא יותר אנקדוטות סאטיריות שמובאות בד"כ כרכילות וזה כבר עניין של טעם. לעיתים הרכילות נוטפת סקס וכשזה נוגע לסקס, חרמוני דווקא במיטבו כי הדרך שלו לתאר את מעשה המשגל לא פחות ממענגת אבל לגבי כל השאר אינני יכול לומר את אותם דברים. והרעיון שיום אחד, ככה אאוט אוף דה בלו, גבר הופך לאישה גם הוא לא מקורי (ע"ע קפקא ו"הגילגול"). אז אם תאהבי או לא זה כבר שאלה של טעם. למיטב ידיעתי המבקרים ולפחות 4 חברים מכובדים כאן אהבו, אז לכי תחליטי... ;)״
אז סיימתי את הספר ובסופו של דבר במבט לאחור לא הייתי משנה כלום מתיאור חוויית הקריאה שלי. רוצה לומר שאם הספר היה מסתיים במחציתו מבחינתי זה היה אותו דבר. יחד עם זאת אינני יכול להתעלם מהמיוחדות והחריגות של הספר מהמיינסטרים של הספרות בישראל ומהתעוזה והדימיון של הסופר, שזה משהו שאני יודע להעריך ולכן אתן לו שלושה וחצי כוכבים.

[yoav · Rating 4 out of 5]

יהושע רדלר, ד״ר לספרות על סף הקביעות, מתעורר בוקר אחד כיהודית רדלר, אישה, אבל הגילוי הזה לא טורד את מנוחתו כמו העובדה שספר המחקר שלו עוכב לפרסום. סביבתו מקבלת את השינוי באדישות משהו, כמעט נראה שכאילו היה כך תמיד אבל בהמשך מסתבר שלא כל הדבר.
יהושע מתעורר כאישה והאישה בו מתעוררת והדבר משתלב היטב בביצת המחלקה לספרות המונעת מהליבידו.
המספר הוא דוקטורנט כושל שניהל עם יהודית ומתאר, קצת מהצד, את קורות המחלקה לספרות ועלילותיה של יהודית ואולי דווקא הוידוי האישי היחיד שלו בספר רומז שיותר ממערכות יחסים, זהו סיפור על שליטה ועינוג עצמי
הספר מצחיק מאוד, מלא תיאורי סקס באופן לא סקסי, מבנה הספר מענג: כתוב כעבודת מחקר, רצוף בהערות שוליים, חלקן אמיתיות, חלקן בדויות וחלקן כוללות סיפורי צד.
ובכל זאת ואחרי הכל מרוב התחכום משהו נותר חסר, הסיפור עצמו מעט שלדי, נושא שינוי המין הוא מפתח או מסיח? לא ברור, ואולי זו בכלל הכוונה.

[Danna · Rating 1 out of 5]

I don't usually read books written by Israeli authors. I'd tried some and most of them were absolute abhorrence to humankind, writing-wise, plot-wise. They all gush about the essential first coffee cup of the morning, about fuc*ing and pervert sexual fantasies and about grappling and having existential mini-crisis every three seconds. The protagonists are always careless, superficial, unlikable and extremely pompous, and I hate every single one of them, almost none different than the protagonist in the next book.
However, once in a while I do still give them a shot. Because it's my country still and some literary novel of okay quality has to come out at some point in this country. When my favorite Israeli newspaper couldn't shut up about the superiority of this book to any other, humor- wise, I kept a tab on it. When I ran into it in a library, I had to pick it up, because this is a busy time in my life and I needed some sort of a pick- me- up. But, alas.
It has been extremely difficult for me to find the words to describe this novel. but this, like all the rest of them, is a joke. And a disgusting, nonsensical, retarded joke of a novel, at that. It was horribly written, the characters were awfully stupid for a such grand cast of academics of the highest ranks in Israel (which isn't that high at all, apparently, considering the author was a part of this ensemble in everyday life for a few years). I couldn't bother going on in full detail about how aggressively lame this novel was, it'd be such a waste of my time, and I'd already wasted it quite a bit reading this piece of unjustifiably PR'ed dumbness.

[Elazar · Rating 1 out of 5]

One of the worst books I read lately. Certainly this author's weakest link...

[Yaara · Rating 3 out of 5]

אז. ובכן. אני לא יודעת מה להגיד על הספר הזה. תיאור התקציר לא ממש נשמע מעניין, אבל חיפשתי אודיובוק יחסית קצר ותומר שרון המופלא מקריא, וזה היה זמין בליבי... אז האזנתי.
זה פשוט ספר מוזר. הגיבור מתעוררת בוקר אחד, ומגלה שהיא אישה, מיהושוע הפכה ליהודית. כמובן שהדבר הראשון שקורה בתור אישה זה שהיא דופקת אוטו אחר כשהיא חונה ברוורס. זה עצבן אותי וחשבתי שאני אשנא את הספר, אבל בסוף הוא היה דיי משעשע. אין המון התעסקות בשינויי המין, ומעניין אותי לשמוע דעה של מישהו טראנס על הניצוג של המעבר. החיים ממשכים כרגיל גם אם הרוורס יותר מאתגר והמשכורת קצת יותר נמוכה. העיסוק העיקרי של רדלר הוא לבחון את מיניותה החדשה, כאישה. למרות שגם שאר חברי המחלקה לספרות עברית דיי עסוקים במזה, גם בלי שיוני מין. המון תיאורי מין, שאותם דווקא די חיבבתי כי הם דיי שונים בנוף, אם כי לפעמים היו גם לי בוטים מדי.
המון תככים ופוליטיקה של תקניים ומינויים אקדמאים. המון דמויות משניות שלא תמיד הצלחתי לזכור מי הן, בהן גם שפילפוגל, שאני לא בטוחה למה הספר נקרא על שמו, מעבר למצלול המשעשע של השם.
בגדול זה היה נחמד, משעשע. לא יודעת אם הייתי נהנית ללא ההקראה של תומר שרון.

[Racheli Zusiman · Rating 3 out of 5]

הספר הזה לא תאם לציפיות שלי ותכל'ס אני לא בטוחה שהבנתי את הפואנטה, אם בכלל יש אחת כזו.
ד"ר יהושע רדלר מתעורר בוקר אחד כאישה - ד"ר יהודית רדלר. ציפיתי לאמרות נוקבות כלשהן על האפליה של נשים לעומת גברים, ולא כך הוא. להפך - הספר אפילו חוטא בכמה אמירות סקסיסטיות (יהודית מתקשה בחניות וברוורס לעומת יהושע). הספר מתמקד בתככים ובפוליטיקה הארגונית שבאקדמיה ובכל מיני הרפתקאות מיניות שבהן מככבת בעיקר יהודית ומתוארות לפרטי פרטים. הכתיבה בהחלט משעשעת, אבל מה המטרה של כל זה? לא ממש הבנתי. הרי להעביר ביקורת על התככים באקדמיה היה ניתן גם בלי הסיפור של הפיכתו של יהושע ליהודית.
נתתי 3 כוכבים בגלל הכתיבה המשעשעת, אבל תכל'ס אני די מרגישה שקריאת הספר הזה היתה בזבוז של זמן שבו הייתי יכולה לקרוא משהו אחר

[Vika Bar · Rating 4 out of 5]

את הסקירה המלאה ניתן למצוא כאן

הספר בקצרה

יהושוע רדלר הוא חוקר מוערך בחוג לספרות. הוא עומד להוציא ספר וניראה כי הכל הולך בכיוון הנכון, ואז בוקר אחד הוא מתעורר ומגלה שהפך לאישה, יהודית רדלר. פרט לכך שפתאום יהודית רדלר חווה קשיים בחניה (דבר שיהושוע רדלר מעולם לא חווה) ותלוש השכר שהיא מקבלת מכיל סכום נמוך יותר, היא גם מגלה שהערך של המחקר והספר שלה משתנה.
בנוגע להחלפת המין (וכל המשתמע מכך) – באופן מפתיע זה עבר ללא תשומת לב מיוחדת. ולמי בכלל יש פנאי להתייחס לדבר כה זניח כמו העובדה שיהושוע רדלר איננו ועכשיו יש יהודית רדלר כשיש דברים כל כך הרבה יותר חשובים ומטרידים על הפרק כמו המאבק על קידום ועל קביעות, הרכילויות, התככים ובעיקר הרבה מאוד סקס. בעולם שבנה ותיאר מתן חרמוני יש כל כך הרבה מכל אלו.

[Oron]

לא מה שחשבתי שיהיה על סמך הכריכה האחורית..
לא בשבילי.

[Hannah Rosenthal · Rating 5 out of 5]

מתן חרמוני יודע לספר סיפור. הספר נקרא בקלילות. משעשע מאוד. העגה היא עגה אידיש איך ועסיסית, למרות שנכתב בעברית.

[Or · Rating 2 out of 5]

ד"ר יהושע רדלר מתעורר בוקר אחד כאישה, ד"ר יהודית רדלר. אין שום התייחסות מיוחדת לשינוי אך הוא פשוט ממשיך לחיות כד"ר יהודית רדלר.

הרעיון הזה נשמע לי מעניין. חשבתי שיהיה כאן משהו על יחס לנשים באקדמיה או בכלל משהו על חיים באקדמיה והיה קצת מזה, אבל זה בעיקר היה כמו שהתיאור הרשמי אומר, ואולי בכך אשמתי שהתעניינתי בספר מלכתחילה:

עולם שוקק של תשוקות ובגידות, שבו תענוגות הבשר ממפים את יחסי הכוח, והאירועים המסעירים ביותר נפרטים לגינונים בירוקרטיים ומשחקי חצר. החוג לספרות מצטייר ברומן כמקום שמשכלל את הציות למדרגת אמנות, ומעוות בהדרגה את נשמותיהם המתכווצוֹת של סריסיו.

נקודת האור בספר היתה הקריינות של תומר שרון. אשמח בהזדמנות להקשיב לספר אחר בקריינות שלו.

[Netta · Rating 2 out of 5]

הזוי ברמות, אפשר לוותר.

[Josh Friedlander · Rating 2 out of 5]

The name Spielvogel (meaning a small bird, or an affectionate term for a lover) connotes frivolousness and sensuality. It is also, in an Israeli setting, comically long and Germanic, conjuring up an intimidating intellectual with elbow-patches who dreams of escaping to Tübingen (or Cornell). In all of these senses it makes an excellent title for this strange, experimental, not-quite-successful novel.

Curiously, Spielvogel is neither the main character (Redler, an academic who wakes up one morning to find himself transformed into a woman) nor the narrator (a sad sack who, denied academic positions, sees his opportunities narrowing and can no longer afford rent). Conversations between these two - largely involving Redler sharing his/her wild sexual escapades - make up the bulk of the book, with the rest being the narrator filling in details about the world's most libidinous literature/Jewish Studies department.

The matter-of-factness about Redler's metamorphosis is well done, obviously owing a debt to Gregor Samsa. And I appreciated the ironic, metafictional footnotes containing references to other books and papers, some of them satirical. But I didn't feel like it comes together into something cohesive.

While nearing the end of this book I was reading the late David Biale's introduction to Eros and the Jews, in which he recalls that IB Singer's Gimpel the Fool led him to question (and write a whole book about) our views on traditional Judaism's approach to sexuality. Gimpel (itself arguably a retelling of a story by Rebbe Nachman) is referenced a lot in this one, and explicitly recapitulated in a subplot about a haughty single-mother tenured academic who marries off her much-desired daughter to a soft-spoken fool to cover up her pregnancy. (Of course, this book is also in conversation with another Singer story which isn't referenced: Yentl the Yeshiva Boy.)

Besides for the regular kind, the lust everyone feels in this story is for status and wealth: publication, tenure, a coveted fellowship in Cornell. In the book's final chapter a wealthy patron dies and, as per his last wishes, is flown to Europe for embalming ("they don't know how to do it properly in Israel") and installed in the department. The humanities in this book exist in quantum superposition: disembodied, luftisch, arcane and out-of-touch; and simultaneously almost ludicrously ribald and earthy. Unlike the scholarship it portrays, this book does not convey an understanding of sexuality in Ancient¹ Judaism² - but might give some insight into the minds of its practitioners.

Notes
¹ I fudged this a bit, most of the characters in this book deal with the modern period
² On this cf. Boyarin, D. Carnal Israel: Reading Sex in Talmudic Culture. University of California Press, 1993 etc.

[Eithan · Rating 5 out of 5]

The book has (at least) 2 main themes- the main one is the academia- how PhD students, post graduates, new staff all are trying to get the holy grail- get the permanent position of a Professor in the University. It's ruthless like the gladiator fight & hilarious.
The 2nd theme is sex- like it was said "everything is about sex, except sex, sex is about power". These 2 themes that are both about power are intertwined and both covered in a very funny wat. Really was waiting for an easy book after reading few very heavy books & this one is perfect- it's easy but still smart

[Michal Leon · Rating 3 out of 5]

מקורי, אבל מבחינתי לא מנומק דיו. נעים לקרוא אבל לא בלתי נשכח. וכבר היינו במחוזות הקנאה והאינטריגות באקדמיה.

[Ori.S · Rating 3 out of 5]

amusing, very light weight reading, but a best seller any way.
for those who are interested in faculty intrigues...
שטוח, לא ממש מעניין, אבל משעשע ונקרא בקלות

[Mika]

Cool, funny description of the lustful, desperate lives of academics, some good insights on power and how it operates.

[Shira · Rating 2 out of 5]

מתן חרמני.

[Yorick Calvino · Rating 2 out of 5]

קליל ומשעשע