What do you think?
Rate this book
חלונות נמוכים
יולי כחולת העין, קצין משקפופר, פולני דיסלקטי, תולעת הרמפרודיטית, כנופיית כהנא, מעגל נשים, תינוק כחול רויאל, מבריחי שימורים, מאהב מצרי, מלצרית צהובה, מַפְיָה מפְּרוֹזְ'קוֹב, מפקחת זקנה, שמלה ורודה, חַמוֹס נשכני, פילוסוף שוטף כלים, טבחית מומחית לישבנים, משגיח כשרות, עיתונאי בוגד, עורך דין אטוּם, אהוּבה קצרת רואי, שמועות על ירושה, ל"ו עצות. רשימה חלקית.
"חַלּוֹנוֹת נְמוּכִים" הוא דרמה קומית פרועה המתרחשת ליד, בתוך ובצל מסעדה. הסיפור צבעוני ומרתק, מאתגר את הקורא ברבדיו, לועג, בז, מחבק, חונק ומשחרר בו־זמנית. בבואה מתוקה־כואבת לפרצופה של החֵבְרָה הישראלית. עולם סוריאליסטי, שדמיון ומציאות משמשים בו בערבוביה, נפרש בפני הקורא. המסעדה מאוישת תמידית על ידי דמויות ססגוניות ממקומות שונים, מכל סוג, צורה ואופן. במסעדה נגלה עולם קסום של מטאפורות, בו משיקים אירועי החיים האמיתיים בעולם השוקק בחוץ לחייהם של גיבורי הספר.
האירועים הם בחלקם הזויים, בלתי נתפסים, מהירים ותזזיתיים. שרשרת ההתרחשויות מתפתחת כסיפור מתח, לעתים הופכת הזויה, אך שבה ומתחברת באותו חוט של אנושיות מפעמת שמחזיק אותה, עד לסופה. ויש הבטחה לסוף טוב.
"חַלּוֹנוֹת נְמוּכִים" הוא דרמה קומית פרועה המתרחשת ליד, בתוך ובצל מסעדה. הסיפור צבעוני ומרתק, מאתגר את הקורא ברבדיו, לועג, בז, מחבק, חונק ומשחרר בו־זמנית. בבואה מתוקה־כואבת לפרצופה של החֵבְרָה הישראלית. עולם סוריאליסטי, שדמיון ומציאות משמשים בו בערבוביה, נפרש בפני הקורא. המסעדה מאוישת תמידית על ידי דמויות ססגוניות ממקומות שונים, מכל סוג, צורה ואופן. במסעדה נגלה עולם קסום של מטאפורות, בו משיקים אירועי החיים האמיתיים בעולם השוקק בחוץ לחייהם של גיבורי הספר.
האירועים הם בחלקם הזויים, בלתי נתפסים, מהירים ותזזיתיים. שרשרת ההתרחשויות מתפתחת כסיפור מתח, לעתים הופכת הזויה, אך שבה ומתחברת באותו חוט של אנושיות מפעמת שמחזיק אותה, עד לסופה. ויש הבטחה לסוף טוב.
240 pages, Paperback
First published September 1, 2016
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 3 of 3 reviews
January 20, 2026
Mishandled absurdity plants a genius toddler inside a greasy little workers' restaurant and lets her brain marinate in soup steam, radio politics, and canned food poetry until she becomes a walking search engine with cheeks.
Abandoned at the door like a suspicious delivery, she grows up in a wooden playpen beside wobbling towers of tins whose labels teach her more languages than a diplomatic summit. While other kids get fairy tales, she gets ravioli in bechamel, political slogans, and the soothing hiss of frying oil, which somehow turns into an education system that would make elite schools cry into their endowments.
Around the child swirls a chaotic circus of adults. There is a boss who runs the place with iron nerves and volcanic libido, a sous chef who approaches superstition and fish with equal violence, dishwashers who fall in and out of love via telephones, and ideological customers who change history between bowls of soup. The child absorbs every whispered argument, every coded deal, every broken heart, and turns them into invisible equations about how people actually work, which is badly, loudly, and with great conviction.
The book follows her androgynous rise from an overlooked restaurant fixture to a quietly terrifying prodigy who fixes adult disasters by listening harder than anyone else. Secrets slide into these young ears, emotions stick like grease, and the grown ups start leaning on the kid in ways no toddler should be allowed to understand.
It is a fable about how power sneaks in through the side door when nobody is paying attention, wrapped in jokes sharp enough to cut tin cans, and it keeps its biggest card hidden.
Low Windows חלונות נמוכים is a strange, gutsy, slightly deranged book that keeps taking huge emotional and intellectual risks and somehow keeps getting away with it. It throws a ferociously intelligent child into a greasy Tel Aviv restaurant and lets the kid absorb sex, money, politics, love, fear, math, language, and Jewish history through osmosis.
That sounds gimmicky on paper. On the page it feels dangerous and alive. The sexual confusion, the power games, the grotesque comedy, the tenderness, and the cruelty all sit at the same table slurping soup.
The kid learns words, numbers, prices, anatomy, and politics long before any emotional framework has developed to process them. That turns the child into a kind of beautiful monster, brilliant, vulnerable, and morally untethered.
The book runs on a distinctly Israeli voltage. People wait for soldiers, for court rulings, for terrorists, for lovers, for poets, for beautiful ideas, for gorgeous Hebrew, for openness, for acceptance, for history to announce itself on the hourly news bulletin. Nobody feels safe, so everyone bargains.
The country still lives inside a permanent emergency, where private lives and public violence keep bleeding into each other like badly plated food. The novel shows warmth as a brief, precious thing that survives inside a system built on anxiety and appetite. That makes the book ugly, funny, and disturbingly honest.
The book really annoyed me at times. It was too smart, too rude, too emotionally slippery to behave. Under all the provocation there was a weird, wounded affection for people trying to make ends meet, eat, love, believe in the future, and think inside a world that keeps kicking the table.
🍛 🍛 🍛 🍛
Abandoned at the door like a suspicious delivery, she grows up in a wooden playpen beside wobbling towers of tins whose labels teach her more languages than a diplomatic summit. While other kids get fairy tales, she gets ravioli in bechamel, political slogans, and the soothing hiss of frying oil, which somehow turns into an education system that would make elite schools cry into their endowments.
Around the child swirls a chaotic circus of adults. There is a boss who runs the place with iron nerves and volcanic libido, a sous chef who approaches superstition and fish with equal violence, dishwashers who fall in and out of love via telephones, and ideological customers who change history between bowls of soup. The child absorbs every whispered argument, every coded deal, every broken heart, and turns them into invisible equations about how people actually work, which is badly, loudly, and with great conviction.
The book follows her androgynous rise from an overlooked restaurant fixture to a quietly terrifying prodigy who fixes adult disasters by listening harder than anyone else. Secrets slide into these young ears, emotions stick like grease, and the grown ups start leaning on the kid in ways no toddler should be allowed to understand.
It is a fable about how power sneaks in through the side door when nobody is paying attention, wrapped in jokes sharp enough to cut tin cans, and it keeps its biggest card hidden.
Low Windows חלונות נמוכים is a strange, gutsy, slightly deranged book that keeps taking huge emotional and intellectual risks and somehow keeps getting away with it. It throws a ferociously intelligent child into a greasy Tel Aviv restaurant and lets the kid absorb sex, money, politics, love, fear, math, language, and Jewish history through osmosis.
That sounds gimmicky on paper. On the page it feels dangerous and alive. The sexual confusion, the power games, the grotesque comedy, the tenderness, and the cruelty all sit at the same table slurping soup.
The kid learns words, numbers, prices, anatomy, and politics long before any emotional framework has developed to process them. That turns the child into a kind of beautiful monster, brilliant, vulnerable, and morally untethered.
The book runs on a distinctly Israeli voltage. People wait for soldiers, for court rulings, for terrorists, for lovers, for poets, for beautiful ideas, for gorgeous Hebrew, for openness, for acceptance, for history to announce itself on the hourly news bulletin. Nobody feels safe, so everyone bargains.
The country still lives inside a permanent emergency, where private lives and public violence keep bleeding into each other like badly plated food. The novel shows warmth as a brief, precious thing that survives inside a system built on anxiety and appetite. That makes the book ugly, funny, and disturbingly honest.
The book really annoyed me at times. It was too smart, too rude, too emotionally slippery to behave. Under all the provocation there was a weird, wounded affection for people trying to make ends meet, eat, love, believe in the future, and think inside a world that keeps kicking the table.
🍛 🍛 🍛 🍛
June 22, 2021
fantastic and unusual prose.
אמנם הגעתי לספר הזה באחור, הוא יצא לאור בשנת 2016, אבל זה ספר מדהים. סיפור מרתק, מבנה מיוחד, המון חוכמת חיים ודמות או שתיים שממש נוגעות ללב וניתן להזדהות איתן.
אמנם הגעתי לספר הזה באחור, הוא יצא לאור בשנת 2016, אבל זה ספר מדהים. סיפור מרתק, מבנה מיוחד, המון חוכמת חיים ודמות או שתיים שממש נוגעות ללב וניתן להזדהות איתן.
January 22, 2025
מה זה היהההההההההההה
I have no idea what I have just read, very well written with witty writing and a few zingers here and there, all set inside one restaurant and the idea of found family, tragic at times but oh so so so weird.. I have no idea how to describe this better, I like restaurants in Tel aviv enough as it is.
I have no idea what I have just read, very well written with witty writing and a few zingers here and there, all set inside one restaurant and the idea of found family, tragic at times but oh so so so weird.. I have no idea how to describe this better, I like restaurants in Tel aviv enough as it is.
Displaying 1 - 3 of 3 reviews