זה ספר שרציתי לאהוב הרבה יותר, אבל כלמני בעיות קטנות הציקו לי לכל אורכו וגרמו לי להתקשות להאמין לחלוטין לכל הסיטואציות שמתוארות בו. ועדיין הוא ממש מוצלח, ומרשים מאד בתור ספר ביכורים.
הספר עוקב אחר שנה בחייה של הילי, מתכנתת בת 32 שיוצאת לרילוקיישן מטעם החברה שהיא עובדת בה לניו-יורק. הילי עוזבת את חייה האומללים בישראל מאחוריה בתקווה לבנות חיים טובים יותר בניו-יורק.
הספר עוקב אחר הזכרונות שצפים, הפחדים, והקשיים הנפשיים שקשורים לחייה הקודמים והרעים בישראל - ובמקביל עוקב אחר היום יום של הילי בניו יורק במעין יומן שהיא כותבת. הילי מתארת איך היא בונה את עצמה מקצועית, והקשרים שהיא לאט רוקמת עם חברה שהכירה בניו יורק ושאר האנשים שהיא עובדת איתם.
החולשה העיקרית של הספר היא בתחום הזכרונות של העבר של הילי. מכאן ואילך ספויילרים ודיון בנקודות עיקריות של הזכרונות של הילי - אפשר לקפוץ על הספקה הזו אם עוד לא קראתם את הספר.
הילי מתמודדת עם 3 טראומות עיקריות: 1. הנתק מהוריה - שבחרו בגיל 16 להוציא אותה מהבית שלהם ולנתק את הקשרים שלהם איתה; 2. טיול טראומטי לארצות הברית שהילי הצטרפה אליו יחד עם חברה טובה שלה והאבא של החברה - שבמהלכו האבא התעלל בשתיהן ואיים מינית על הילי; 3. הקשר המתעלל עם בן הזוג שלה ישי, שמרביץ לה, מאיים לה ושולח לה ללא הרף הודעות לפלאפון ודרך הפייסבוק עם איומים ובקשות שתחזור או שהוא יהרוג אותה/ימרר את חייה/יתאבד.
כל אחת מהטראומות האלו מתוארות באופן שלא הצלחתי להבין או להאמין להן בצורה מלאה.
האופן שההורים שלה הוציאו אותה מהבית שלה לא מוסבר, לא ברור איך אפשר להוציא נערה בת 16 מהבית בלי שאף אחד בסביבה הקרובה לא ישים לב ויתערב בנושא. המחלוקת בין ההורים להילי גם היא לא ברורה מספיק, ולא מובן מדוע התוצאה היחידה של הקשיים שלהם היא ניתוק מוחלט מהילי. משהו בתיאור הזה הוא לא סביר. יכול להיות שהיו ארועים שהשפיעו על זה, ובטח שאפשר למצוא הסבר סביר לכל התנהגות אנושית לא משנה כמה היא נראית מוזרה או לא הגיונית - אבל פה ההסבר לא ניתן.
הטיול לארצות הברית עם האבא של החברה תואר בצורה שלא ברור מה בדיוק טיב הקשר של הילי עם החברה. האם הן שותפות להתעללות של האב ומרגישות שותפות גורל? האם הן סתם שתי נערות שתקועות במצב הזה? קפלן לא מתארת ממש את הדינמיקה של שלושתם ומתמקדת רק בזווית של הילי, והזווית שלה מוגבלת מאד ולא מצליחה להעביר נרטיב אמין. בנקודת השיא האבא יוצא מהמקלחת עם מגבת בלבד וסכין בידו, ומאיים על הילי שתתפשט. כשהיא מסרבת וצועקת הוא נסוג ומאיים עליה שלא תספר לאף אחד על האירוע. זה היה גם כן מוזר ולא סביר. אם האבא יוצא עם סכין ועירום - קשה לי להאמין שצעקה וויכוח של הקורבן העתידי שלו ישכנעו אותו לסגת מכוונותיו. אני שמח שלא קרה כלום פיזי להילי, אבל משהו בכל הסיטואציה לא נקרא לי אמין.
ולסיום - מערכת היחסים עם ישי. מדובר באדם שמרביץ להילי ודורש את הכניעות המוחלטת שלה אליו. לא הבנתי כלום ביחס למערכת היחסים הזו. מה מניע את ישי? האם הוא אוהב את הילי? האם הוא פריק של שליטה? איך הקשר התפתח? מה האופי של הקשר ביום יום שלו? הוא לפעמים מתעצבן ומכה אותה. אין לשניהם שום מחשבהעל כך שזה משהו חריג ולא נורמלי? הם לא רואים סרטים/כתבות שמראים באופן שלילי גברים שמרביצים לנשים? מה המוטיבציה של ישי אחרי שהילי בורחת לניו-יורק להמשיך ולשלוח לה הודעות אובססיביות חסרות פשר? הדמות שלו נשארה שטוחה. מעין רע אולטימטיבי בלי שום מטען רגשי או היסטוריה שיכולה לשפוך אור על איך הקשר שלו עם הילי התפתח ואיך הוא עצמו התפתח להיות מי שהוא.
הילי עצמה מקסימה, התיאור שלה את חייה בנרטיב הדומה ליומן האישי שבו הסיפור מתגלה לנו, הוא ישיר ולא מתיפייף. היא מתמודדת עם קשיים של גזלייטינג (אנשים שטוענים שלא עשו משהו שהם בעצם עשו, ובכך מערערים את תחושת השפיות והמציאות של האדם מולו הם עומדים) בכנות ובמידה בריאה של ספק מול ודאות. אני מאד בעדה לאורך כל הספר ורוצה שהיא תצליח.
בעיני החיסרון היחיד של הספר הוא האורך שלו. רציתי להבין קצת יותר את התהליכים הנפשיים שהילי עוברת. היה חסר לי פירוט יותר רב על איך היא מסבירה לעצמה את הבחירות שלה בחיים ומנין הכוח לבחור אחרת. אבל למעט הערות אלו, שהן טיפה קטנוניות - מאד נהניתי ואני ממליץ עליו בחום.