"אתה חושב שאהבה כזו יכולה להכות פעמיים באותה תקופת חיים?" "לא, אבל היא יכולה להיות חזקה יותר ולהכות במקום שונה בלב, כמו הברק אשר מכה פעמיים, נדיר אבל לא בלתי אפשרי, רק תאמיני."
בן אני לוחם אש. אני מציל חיים, זו העבודה שלי. כשהבחנתי בה בין הלהבות לא חשבתי פעמיים והוצאתי אותה מהחדר הבוער, אבל לא רק אותה נשאתי משם, אלא גם מחברת מרופטת שהייתה צמודה לחזה שלה. הכנסתי אותה למעיל כדי להגן עליה מפני הלהבות, התכוונתי להחזיר אותה, אבל הסקרנות שלי גברה והתחלתי לקרוא את מילותיה. לא יכולתי לעצור, והבטחתי לעצמי שאסלק את הצער ואת העצבות מנשמתה גם אם יהיה זה הדבר האחרון שאעשה.
סול אני עם אהבה סיימתי. אם אהבה עצומה כמו שחוויתי עם הראל הסתיימה בכאב כזה, אני לא רוצה לשמוע את המילה 'אהבה'. אז למה אני נמשכת אל עיני הנמר שלו כמו לאש? אני יודעת שכמוני גם הוא מתמודד עם אותם יחסי אהבה־שנאה עם חלק בנשמתו. המבט בעיניו מוכר מכדי לפספס אותו, זה כמו להביט במראה. אני צריכה להציל אותו כפי שהציל אותי, אני רק צריכה לוודא שהלב שלי לא יעמוד בקו האש.
"סימנים בעץ" מאת סופרת רבי המכר אן רוז הוא רומן עכשווי על אהבה שתתפוס אתכם לא מוכנים ותגנוב את ליבכם. ספר נוסף מאת הסופרת, "בלו סקיי", יצא גם הוא בהוצאת יהלומים, כיכב ברשימות רבי המכר וזכה להצלחה רבה.
בן מכיר את סול בסיפריה שמגיעה לקחת ספרים ופוגש אותה שם בן הוא כבאי יום אחד פרצה שריפה בבית שלה הוא הציל אותה והיא לא ידעה שהציל אותה קוקה חברה שלה לקחה מבן פתק שרצה שהיא תעדכן אותו איך סול מרגישה קוקה הביאה לסול וסול זרקה את הפתק כי היא לא ידעה שזה מי שהציל אותה הם כל פעם נפגשו במקרה הם התאהבו אחד בשני למרות שכל אחד לא רצה מערכת יחסים סול נכוותה מבעלה שהוא יום אחד היה בטירוף והיא הייתה בהיריון והוא נכנס לו גוק והיא בוגדת בו עם הגיבורים מהספרים שהיא קוראת ואז הוא התאבד בכביש ובן איבד את אחותו בגלל שהייתה מאוהבת בחברה שלו ולא יכלה להרגיש את האשמה וחברה שלו טסה לצרפת כי היא הייתה מאוהבת באחותו ואז הם בן וסול התאהבו והיא נכנסה להיריון למרות שאמרו לה שלא תוכל
טוב מאז יולי לא הצלחתי להמשיך לקרוא את הספר ואני כל פעם מוצאת ספר אחר לקרוא במקום לחזור לספר הזה אז זה סימן שזה ספר שכבר לא אסיים עם אדום בוהק. הרעיון של העלילה נחמד אבל הביצוע כ"כ אנמי וחיוור ולא מעניין מספיק שאיבדתי עניין. את ספר ההמשך אני כבר לא אקרא..