רויאל

by וינטר רנשו, Winter Renshaw

קוראים לו רויאל, אבל הוא רחוק מלהיות נסיך על סוס לבן. הוא אפילו לא נסיך – אף על פי שאפשר לומר שאהבתי אותו פעם.
הוא היה החבר הכי טוב של אחי הבכור.
בילדותנו הוא הציק לי ללא רחמים והעמיד פנים שאני מעצבנת אותו, וכשהייתי גדולה מספיק, הוא היה הדייט הראשון שלי.
רויאל לימד אותי לנהוג. ליווה אותי לנשף הסיום. נתן לי את הנשיקה הראשונה שלי, ויחד חווינו אהבה מעוררת מבוכה, סוחפת ומדירת שינה.
כל החיים היו לפנינו. הוא תמיד היה האחד והיחיד בשבילי.
ואז הוא נעלם. בלי מכתב. בלי הסבר. אפילו בלי להגיד שלום.
אחיותיי ואחי לא סלחו לו מעולם, והוריי אסרו עליי להזכיר את שמו. היינו אמורים להעמיד פנים שרויאל לוקהַרט מעולם לא היה קיים.
העברתי את שבע השנים האחרונות בניסיונות נואשים לשכוח את אהבתי הראשונה, אבל בדיוק כשחשבתי שהתגברתי עליו, נחשו מי חזר לעיר?
וינטר רנשו היא סופרת רבי־מכר של ה"וול סטריט ג'ורנל". ביום, היא מתקוטטת עם ילדים וכלבים, ובלילה, היא מתקוטטת עם מילים. סגנון הכתיבה שלה סקסי, מסוכסך ומלא נשמה. הגיבורים שלה הם זכרי אלפא, והגיבורות חכמות ועצמאיות. "באושר ובעושר" מובטח.

"רויאל" הוא הספר הראשון בסדרת "ריקסטון פולז" ויכול להיקרא כספר יחיד.
ספרי ההמשך, "הפרקליט" ו"מטונף", מספרים כל אחד את סיפורו של זוג אחר.

336 pages, Paperback

First published February 16, 2016

Reviews

[Kasandra Setrakova · Rating 4 out of 5]

4.5 🌟

היי חברים וחברות,
מבחינתי זה ספר שחובה לקרוא פעמיים!!
את האמת, בהתחלה לא כ"כ אהבתי אותו... לא אוהבת הזדמנות שניה, זה מכעיס אותי! ורוב מה שהיה קיים בשוק עד כה? ~ בחורה חלשה שסולחת מהר... וזה מכעיס!

אבל חברה טובה, הייתה לי כתמיכה, שקיבלה על עצמה את כל מה שהספר הזה הביא... כי בהתחלה הכל היה בתבנית שנראתה לי רגילה.. הכל.. חוץ מדמי, דמי הייתה כ"כ, כ"כ חזקה!! בחורה ברמה ממש גבוהה.. אז המשכתי.. ואז בוום כל הדיעות הקדומות שלי פשוט התפוצצו לי בפרצוף. הבחור הראשון שבאמת.. לא הייתה לו ברירה! שאפילו *אני* סלחתי לו!!

ואני יכולה להגיד בביטחה שאין על רויאל!
בן אדם כזה מדהים, עוד לא יצא לי לפגוש.. פשוט נסיך!!

הספר עלילתי, עם תוכן, לסיפור אהבה מדהים!!

יש פה דרמה, הרבה דרמה.. אבל היא לא מעצבנת או חופרת.. ככה שממתק טוב.

יש פה סיפור על בחורה מדהימה, שבאה ממשפחה אוהבת ותומכת, שבהתחלה קצת.. כעסתי עליהם, אך בקריאה שניה, הבנתי שהלוואי על כולם משפחה כזו.

אצלו... המשפחה שלו.. לא בדיוק קיימת, ותאכלס הלוואי שלא הייתה קיימת בכלל.

שמכירים בגיל צעיר, ובגיל צעיר רויאל מבין שדמי היא בחורה מדהימה וכובש אותה.. הכל טוב ויפה.. עד ש..

חוץ מסיפור אהבה #הזדמנות_שניה הכי מדהים שיצא לי לקרוא, יש פה גם עלילה..

כמו שכבר הבהרתי חחח אהבתי את הדמויות, מה גם, אהבתי את הכתיבה אף יותר!!! וינטר כותבת מדהים!!!

עכשיו קצת ציטוטים *-*

הסיפור של דמי ורויאל מתחיל מזה שדרק, אח של דמי מתחבר איתו.. ומביא אותו לביתם.

💙"דרק יתלוש לך את הביצים. אתה יודע את זה , נכון?" אני מרימה גבות ומהדקת שפתיים כדי לא לחייך.
"לא, דרק בסדר גמור. הוא יתגבר על זה."
"לא, לא אם תפגע בי."
"אם כבר מישהו ייפגע פה , זה יהיה אני." אני לועגת לו בזלזול,
"ולמה אתה חושב ככה?"
"כי אני מחכה שנים לדייט עם דמי רוזווד. אני די בטוח שזאת תהיה חוויה מדהימה. אני די בטוח שלא ארצה לתת לך ללכת לעולם."💙

אהבה מטורפת.. אבל נעלמת..
דמי מכירה משהו חדש.. אבל..

💙אני מניחה שיש לי נטייה למגנט אליי את הטיפוסים ש"משתמשים וזורקים"💙

בזמן שדבי מנסה להבין מה קורה בחייה, עם הדרמה שנפלה עלייה... מופיעה עוד אחת...

💙"אני יכול להיכנס?" אני שואל. לחייה של דמי נצמדת לדלת, וכתפיה עולות ונשמטות . "כן", היא פותחת את הדלת לרווחה, "אבל רק בגלל שאני רוצה תשובות."
"ציפיות יכולות להיות מסוכנות."
"לא מסוכנות כמו לתת לך להיכנס חזרה לחיי, רויאל"💙

היא מאופקת, מנומסת וכ"כ מדהימה..

💙"אם זאת כל סגירת המעגל שאקבל אי פעם, שיהיה. אני לא יכולה להכריח אותך לספר לי שום דבר, אז לא אבזבז את הזמן בניסיונות."
"סגירת מעגל?" הוא מרים גבה. "לסגור מעגל זה אומר שסיימנו לתמיד. זה אומר שלעולם לא נתראה יותר." "בדיוק"💙

חזקה!!

הצד השני לא מוותר..

💙אהיה לצידה כל יום במשך שארית חייה, ואפצה אותה על הכול אהיה הגבר שמגיע לה - זה שלא יעזוב לעולם. הפעם. הפעם אני מתכוון להישאר אלא אם כן היא תרצה שאלך וזה בהחלט עלול לקרות.💙

דמי מתמודדת עם זה כ"כ יפה, שגם בקריאה הראשונה אהבתי אותה חחח

💙"יש לנו היסטוריה," אני אומר, "שאף אחד לא יכול לקחת מאיתנו לא משנה מה קרה בעבר, לא משנה מה יקרה מעכשיו והלאה. זה לא יכול לגרוע מהדבר הטוב שהיה לנו את היית האהבה הראשונה שלי, דמי. ויש רק אחת כזו"
"וזרקת אותי."💙

ועוקצת אותו בצורה ממש מקסימה 😍

💙"אני לא יכול להתרחק ממך שוב , ואני לא מתכוון לשבת ולחכות שתתקשרי."
"מבאס להיות בצד שחוטף, הא?"💙

לעומת רוב מה שקראתי.. דמי הייתה פה שונה, משאר הבנות שאהובן עזב ואז חזר..

💙אני משפשף במהירות את הלחי הכואבת לרגע , ואז משחרר. היא לא מתנצלת , ואני לא כועס עליה שסטרה לי . זו אי - נוחות היא זניחה , אחרי הכול.
"אין לך מושג כמה זמן חיכיתי לעשות את זה," המילים שלה שקטות ונחושות . "זה הגיע לך רויאל. בגלל כל כך הרבה סיבות. סיבות שאין לי זמן לפרט כרגע, כי אני מאחרת." השעון על הקיר מושך את תשומת ליבה, והיא חולפת על פניי כדי להוציא מעיל מהארון במבואה.
"אנחנו לא סיימנו " אני מתכוון לזה , ובגדול. "כן סיימנו" דמי מניחה את המעיל על כתפיה העדינות.
"אז זהו זה?" לשונה מחליקה על שפתיה והיא מושכת כתפיים. "בינתיים." "אז מה זה היה באותו היום? אצלי בדירה? מה הייתה המשמעות של הדבר הזה?"
"הלוואי שידעתי." דמי מרימה כתפיים.
"במחשבה שנייה, אולי אני יודעת, ואולי אתה פשוט לא מוכן לשמוע את התשובה."
"אה, אנחנו עומדים לשחק את המשחק הזה עכשיו?" אני מתנשף. "את מתכוונת להחזיק אותי בן ערובה עד שאספר לך את מה שאת רוצה לשמוע?"
"זה ממש ממש מבאס, נכון, רויאל? לרצות תשובה בצורה נואשת כל כך, שזה כמעט הורג אותך ולדעת שהאדם היחיד שיכול לרפא את הכאב הזה מסרב לתת לך אותה?"💙

והיא כ"כ שבורה מכל מה שקורה בחייה..

💙"זאת אומרת , ברור שזה מוזר שאישה שמגלה שהארוס שלה לשעבר הכניס את המאהבת שלו להיריון, רצה לזרועותיו של הגבר היחיד שבאמת שבר את ליבה."💙

אבל הוא אוהב אותה 😍

💙לא משנה כמה זמן יעבור, זה אף פעם לא ייגמר. אף פעם לא אקבל אותה כמובן מאליו. ואף פעם לא אסכן את האושר שלנו , לא כל עוד אני חי.💙

[shachar books · Rating 3 out of 5]

אני אתחיל מהסוף — רציתי את הספר השני, על דרק, אבל הבנתי שצריך לקרוא את הראשון קודם, אז כבר קניתי את השלישי... כך שקניתי כבר את כל הטרילוגיה🤧
התחלתי את הספר הראשון באותו יום שקניתי אותו ומההתחלה הבנתי את העיקרון.
הספר היה מעניין ובעל תוכן טוב, אפילו מאוד. אבל הבעיה הייתה בכתיבה...
הרגשתי שהכותבת לא מימשה את הפוטנציאל האדיר שהיה
לסיפור כי זה יכל להיות ספר מדהים!!! אם היה כתוב בצורה נכונה יותר.
זאת אומרת, רויאל נעלם לדמי לשבע שנים, הופיע משום מקום שהארוס שלה בקומה והיא סולחת לו ומזדיינת איתו כאילו כלום? באיזה קטע?
ובכל פעם מחדש היא אומרת כמה היא שונאת אותו אבל עדיין אוהבת אותו ולא רוצה להיות קרובה אליו וכמה שהיא לא רוצה להיות איתו ואז, נחשו מה? ממשיכה להיות איתו, להתמזמז איתו ולהתנשק איתו.
הכל היה מהר מדי ולחוץ מדי, מה שלא התאים לספר הזה בעקבות הסיפור שמסופר שם.
ועכשיו לדמויות.
דמי הייתה בלתי נסבלת. אהבתי אותה רק בנקודות מאוד-מאוד ספציפיות וחוץ מזה היא הייתה מעצבנת, חסרת עמוד שדרה ולא החלטית.
בכל רגע היא שינתה את דעתה לגבי הקשר שלה עם רויאל. אומרת שהיא אוהבת אותו ואז אומרת שזה רק היה סקס... כאילו חיים-
רויאל, בניגוד אליה, היה מתוק ואני לא ממש מוצאת משהו רע להגיד עליו🤷🏻‍♀️
הוא אף-פעם לא הפסיק לאהוב אותה וכמובן שהוא גם דאג להגיד לה את זה, וגם שלא דיבר איתה בכלל הוא הגן אליה מול ברוקס האידיוט הזה.
לסיכום — לספר היה פוטנציאל אדיר שלא מומש בכלל ואם היה כתוב בצורה פחות מהירה ולחוצה יכל היה להיות אחד הספרים הכי טובים שתורגמו...😔
אני מקווה שבספרים האחרים המצב ישתפר🙌🏼💞

דירוג: 2.75⭐️
סמאט (כמות): 4🌶