הספר למעשה מחולק לשני ספרים: הראשון - "בטרם שואה" שנכתב על ידי נתנאל קצבורג עוסק בתולדות יהדות הונגריה מראשיתה, תוך התמקדות במאה העשרים ובעיקר בתקופה שבין המלחמות, ועד הכיבוש הגרמני את הונגריה, שחל ב-19 במרץ 1944. תובנה מעניינת בחלק זה הייתה בעיני האנטישמיות הגדולה של ההונגרים עוד לפני המעורבות הגרמנית. אנטישמיות זו, באה לידי ביטוי בעיקר בחוקים נגד היהודים, החל מהנומרוס קלאוזוס משנות העשרים וכלה בשלושת "חוקי היהודים" משנות השלושים-ארבעים. ניתן ללמוד כי מקורה של האנטישמיות ההונגרית בתסכול שנבע מההפסד במלחמת העולם הראשונה וחלוקת שטחיה בעקבות חוזה טריאנון. ניתן לזהות תהליך מדורג של הקשחה באנטישמיות, החל מדחיה שלה על ידי הרוב ועד קבלתה על ידי הפרלמנט ההונגרי עם עליית המפלגות האנטישמיות וחקיקת החוקים הכלכליים והחברתיים כנגד היהודים.
החלק השני, שנכתב על ידי חוקר שואת הונגריה המפורסם, רנדולף ל' בראהאאם, הינו ככל הנראה תמצות עברי של ספר The Politics of Genocide, ספר שלא זכה לתרגום לעברית. חלק זה עוסק בתולדות יהדות הונגריה לאחר הכיבוש הגרמני ומבדיל בין השמדת ערי השדה, תהליך שקרה במהירות הבזק לבין זו שהתרחשה בבודפשט, בה חל עיכוב עם פרסום הפרוטוקולים של אושוויץ וההתערבות הבינלאומית. מעניין בעיקר החלק העוסק בכך שההנהגה היהודית בהונגריה ידעה על ההשמדה המתרחשת באירופה אך לא יידעה בכך את יהדות הונגריה, מעשה שהיה עשוי לעורר מרי ולצמצם את ההשמדה (כביכול). הסיבות לכך נחקרו, ונבעו מהתפיסה של יהודי הונגריה כי הם חלק בלתי נפרד מהלאום היהודי וכי לכן לא תתאפשר מסירתם לידי הגרמנים. כמו כן, האמינו מנהיגים ואזרחים רבים כי הצבא האדום יגיע להונגריה במהירות והשמדתם תימנע. תפיסה זו, לא לקחה בחשבון את מסירותם של הנאצים ל"תכנית הפתרון הסופי לבעיית היהודים", שהיו נכונים להשקיע משאבים לקידומה גם כשהיה ברור שסוף שלטון הרייך השלישי קרב ו-ודאי. כמו כן, חלק מההנהגה היהודית לא האמינה כי חשיפת ההשמדה תעזור באמת ליהודי הונגריה כפי שקרה במדינות אחרות בהן הלכו רבים כצאן לטבח. מפורטת גם פעילותו של ישראל קסטנר בתקופה זו וקשה גם מ-ספר זה להבין האם פעל בלב שלם להצלת יהדות הונגריה או ש"מכר את נפשו לשטן". מחד היה חבר בברית ההצלה שפעלה לסייע לפליטים יהודים מסלובקיה להגיע להונגריה ומנגד נשא ונתן עם אייכמן על רכבת המיוחסים שבה ניצלו רק קרוביו ואישים בעלי ממון מקלוז', עיר מולדתו. גם עדותו לטובת קורט בכר לאחר המלחמה מקשה על קביעה חד משמעית לגביו.
לבסוף, מדובר בספר אקדמי עם המון נתונים, הוא אינו מסופר באופן קולח וקל לקריאה וזה משהו שיש לקחת בחשבון.