האדריכלית הצעירה קתרינה צימרמן, השותפה בצוות הבנייה מחדש של מלון אדלון, מגלה לתדהמתה כי סוניה שאדט בת התשעים, שטוענת כי בילתה את רוב ימיה במלון הישן, מציעה את עזרתה בשחזורו. קתרינה יודעת שסוניה היא סבתה, אותה מעולם לא זכתה להכיר. כעת יד הגורל מפגישה את שתי הנשים ואגב כך חושפת סיפור משפחתי רב עלילות שהולך ומסתבך ונשזר בסיפורו הדרמטי של המלון.
מלון אדלון שרד את אימי מלחמת העולם השנייה ונשרף כליל ימים אחדים לאחר שחרור ברלין. לאחר איחוד גרמניה הוחלט לשחזר את המלון, והוא אכן נבנה מחדש ושוכן במקומו המקורי, סמוך לשער ברנדרבורג בברלין.
מלון אדלון הוא ספר מרתק, עתיר דמויות ועלילות של חמישה דורות, מראשית המאה ה-20 ועד סיומה. זהו סיפורן של חמש נשים חזקות המחפשות אחר זהותן במהלכן של תהפוכות המאה. זהו סיפור שראשיתו בשקר וסופו אהבה.
סיפור המסגרת מתרחש בגרמניה בשנת 1994, מספר שנים לאחר נפילת חומת ברלין. קתרינה גדלה במערב גרמניה והיא מתחילה לחקור על העבר שלה וספציפית על סוניה, סבתה, אשר התגוררה מרבית חייה במלון אדלון, מלון אמיתי שנמצא גם כיום במרכז ברלין. כך קתרינה מתוודעת להיסטוריה המשפחתית הסבוכה שלה. תוך כדי מתוארת גם ההיסטוריה של גרמניה מהשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, דרך שתי מלחמות העולם ועד להפרדה של ברלין ושל גרמניה למזרח ומערב ותחילת החיבור מחדש בשנות ה-90. מוזכרות גם דמויות היסטוריות אמיתיות שהיה להן קשר כלשהו למלון או שביקרו בו בשנות פעילותו, בעיקר לפני מלחמת העולם השניה.
כעקרון יש בספר את כל המרכיבים להצלחה של רומן היסטורי, ז׳אנר שהוא מאוד אהוב עליי, ואמור להיות מעניין וקריא, אבל בכל זאת משהו לא עבד. נוצרה אצלי תחושה שאנשים שונים כתבו חלקים שונים מהספר ואז חיברו אותו ביחד ביד בלתי מיומנת.
או שיכול להיות שזה קשור לתרגום הבינוני. הנה כמה דוגמאות: - ״...החתונה שהתנפצה וטיסתה לאמריקה... ״ איזה טיסה לאמריקה ב 1914 ?? כנראה הכוונה למילה flight כלומר ״מנוסתה לאמריקה״, למרות שזה תרגום מגרמנית אז אין לי מושג אם זה בכלל הביטוי הנכון בגרמנית - ״החשמל היה זמין רק *למקוטעין* בימים אלה״ מאיפה הביאו את המילה הזאת? תגידו לסירוגין וזהו. אי אפשר לכתוב את כל הספר בסגנון מסוים ופתאום לדחוף מילים לא קשורות - ״ניחוח העולם הרחב״ כנראה רצו לומר העולם הגדול - ״…...נפגשו בקיץ בשנת 1919 *בבבית* הכל-בו של המערב, *בספרייה ששם...*״ טעות הדפוס במקור, ולגבי הספריה ששם, זה פשוט ניסוח עילג
באופן כללי בזמן האחרון אני נתקלת ביותר מדי תרגומים גרועים כנראה שזה סימן לחזור לקרוא בשפת המקור במידת האפשר…
נ.ב. בדף הראשון יש אילן יוחסין, אבל אל תקראו אותו כי זה מגה ספוילר
דרך סיפור מלון אדלון שקיים עד היום, אנו מתוודעים לסיפורה של משפחת אדלון החל מהמאה ה19 מהרייך השני דרך השואה ונפילת החומה בברלין ועד שנות ה90 של המאה הקודמת. סיפור מעניין שמביא את ההסטוריה מנקודת מבט של גרמנים ( אנטי נאצים) שחוו את כל השינויים בגרמניה עד לימינו אנו. וכמובן יש בספר גם נקודה יהודית( אחת הדמויות) . ספר קולח ומרתק ומעניין מאוד
Sehr langatmig, viele Charaktere von denen einem einige ans Herz wachsen. Hervorzuheben ist der enorme Recherchenaufwand, der für dieses Buch betrieben wurde und der eine ständige historische Eingliederung und Begleitung möglich macht. Es wird eine Geschichte erzählt, die sicher tausenden Deutschen Familien so oder so ähnlich widerfahren ist, es ist wichtig, solche Geschichten weiterzuerzählen.
Inhalt siehe Klappentext. Die Autorin Rodica Doehnert kannte ich bisher nicht, über das „Adlon“ hatte ich mal eine Reihe im Fernsehen angeschaut und selbstverständlich stand ich bei meinen Berlin-Besuchen in den letzten Jahren immer wieder gerne vor dem Gebäude, von dem ich bisher nicht wusste, wie seine Geschichte wirklich war. Anna Thalbach liest den Roman in 11:40 Stunden absolut passend vor, mit jeder Tonlage, Dialekt und Akzenten, ich höre sie unheimlich gerne - am besten in 1,4-facher Geschwindigkeit (Hinweis für Onleihe-Nutzer: Mit Apple CarPlay funktioniert nur die 1-fache Geschwindigkeit, die mir persönlich jedoch zu langsam ist). Der Hörende erfährt nicht nur die Geschichte des prunkvollen Hotels am Brandenburger Tor, wie es die Kriege miterlebt hat, gefallen ist und nun, Anfang der 1990er Jahre wieder auferstehen soll, sondern auch die Geschichten der jungen Alma, die ihre und Gärtnersohn Friedrichs Tochter Sonja auf Druck der Eltern nicht als Tochter anerkennen darf und daraufhin mit ihrer Freundin in die USA geht, Sonjas Schadts Tochter Anna-Maria, die mit ihrem Vater während des Kriegs auswandern muss und letztendlich Anna-Marias Tochter Katharina Zimmermann, die über ihr Architektenteam ans Adlon kommt und so der Kontakt zu Großmutter Sonja entsteht. 4 Frauen, 4 Geschichten und Schicksale, verzweigt über mehrere Jahrzehnte, am Ende vereint an einem Ort. Ich muss sagen, ich hatte mir noch mehr geschichtliches über den Prachtbau erhofft, natürlich gehören auch Personen dazu, aber die Mischung war für mich nicht ganz passend. Dank Anna Thalbach gut zu hören, aber die Geschichte zog sich ziemlich in die Länge, ich habe 15 Tage dafür gebraucht und dachte ein paar Mal, wann ist es fertig. Für „Das Adlon“ kann ich 3,5 Sterne vergeben, kann man hören, aber umgehauen hat es mich leider nicht.
Mám ráda knihy o rodinách, které stojí za něčím významným, třeba Sicilští tygři, Kniha o tvůrci věhlasné Ikei a podobně. Hotel Adlon vypadá tenčeji, než ve skutečnosti je. Má totiž tenké stránky. Kniha odhaluje příběh rodiny, které se motali okolo věhlasného hotelu, který v Berlíně stále stojí a funguje, i když to je dneska jeden z hotelů Kempinski komplexu. Příběh si všímá hlavně žen a jejich zajímavé a dosti strastiplné cesty, které by možná někdo nazval prokletím. Zajímavý je ten začátek.. a vlastně každá ta část má něco do sebe. Každá něco zašmodrchá, zkomplikuje a radikálně a nuceně změní celý život, všechny původní plány. Kniha rozhodně stojí za přečtení. Nicméně, styl psaní nemusí všem sedět.