מהו הדבר הזה, עין תחת שן? פסטיבל אימה הומוריסטי מבית היוצר של ריקרדו סטרפאסה, שפיתה, עינג והצחיק אלפי קוראות וקוראי עברית בספרו ״הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום״ ב-2014.
מקרי רצח מסתוריים מציפים את בואנוס איירס ומונעים מהבלש נבארו לפרוש סוף־סוף לגמלאות. בלית ברירה, הוא יוצא למצוד אחר הרוצחים שצובעים את העיר באדום. בסגנון ייחודי ובכתיבה שיגעונית וחצופה, נהפך המזעזע ביותר למתקבל על הדעת ואף להגיוני בהחלט. ריקרדו סטרפאסה אוהב לטמון מלכודות ספרותיות לקוראיו. בין צחוק לבעתה, בין שרשרת קומית של טעויות לסדרת רציחות ההולכת ומשתכפלת, אנו צוללים עמוק בעולם אבסורדי, החושף בהדרגה את הסדקים באשליית הביטחון ברשויות החוק ובקורי העכביש האינטרנטיים.
לפניכם פרודיה מבריקה על סדרות וסיפורי בלשים, שנעה בין המצחיק למקברי ולטרגי, ולוקחת את הקוראים למסע מהיר ומהנה שכולו הומור שחור. הנובלה השנייה של סטרפאסה, המוגשת כעת בעברית, מעניקה לנו הזדמנות שאינה שכיחה בעולם הספרות: לצחוק ולחגוג.
Ricardo Strafacce es un escritor y abogado argentino. Desde fines de los años noventa ha publicado más de una docena de novelas cortas, que han ganado el reconocimiento de la crítica. Además, su obra ha sido traducida al francés y al hebreo.
כהקדמה לדעתי על הספר אומר שאני יודע שספרות דרום אמריקאית אינה מתעכלת אצל כל אחד, אז אבהיר מיד שבהכללה אין לי כלל בעיה עם הספרות הזו. ועכשיו לגבי הספר: מדובר בסיפור דבילי וכל כך הזוי שלמזלי הוא נמשך רק 75 עמודים, שלולא כן בוודאות הייתי נוטש באמצע... לא שיש לי בעיה עם ספרים הזויים אלא שלכל הזייה יש את הגבולות שלא עוברים אותי, ואפילו ההומור שכביכול הסופר ניסה להעביר, גם לא ממש עבר אותי...
ספר מוזר על גבול ההזוי. מצד אחד, מתנהג כספר רציני העוסק בנושא רציני והרה גורל - תרתי משמע. מצד שני, התיאורים מוצגים בצורה ממגוחכת, מזלזלת ולא כל כך אמינה. הדמות הראשית בספר חיה על ניחושים, השערות הזויות (חלקם, במקרה או שלא, דווקא נכונות) ונטו על המזל. שכן, ההשערות והניחושים, לרוב, מובילים לדד-אנד.