קוראים לי אמור אטיאס. הוריי קראו לי על שם הדבר הכי טהור בחייהם – אהבה. יש מי שמכיר אותי כעורכת הדין אטיאס שנלחמת למען נשים חסרות ישע, שעברו התעללות בדיוק כמו אימי. אומרים שאני אדם שמפיץ אהבה, אבל מה קורה כשאני זו שרוצה לקבל אהבה ונכנעת, בכל פעם מחדש, לגבר שלא יודע להחזיר לי אהבה, לגבר שבשבילו תמיד אהיה 'אמור מיו'. זה שהבטיח שיבוא היום והוא יפסיק להתגנב דרך החלון וייכנס דרך הדלת, יפסיק לברוח ויאהב אותי בחזרה.
קוראים לי אוראל זדה. אני קצין מוערך בצה"ל – אבל תמיד אשאר 'הבן של' או 'הנכד של'. לגדול במשפחה כמו זו שגדלתי בה מחייב נאמנות למדינה ושירות בה גם במחיר החיים עצמם. לא בחרתי בזה, אבל זכיתי להיוולד במשפחה שמדינת ישראל זורמת בדם שלה. המקום היחיד שבו הייתי רק אוראל היה איתה, עם האישה שנתנה לי את הלב שלה. אבל אני שברתי את ליבה בכל פעם שנכנסתי ויצאתי מחייה דרך החלון כמו גנב.
הצל שמלווה אותי מאת סופרת רבי המכר אבישג צ'רחי הוא רומן עכשווי על גבר שגדל בבית של דמות נערצת ורוצה להצליח בכוחות עצמו. הוא מצליח לעשות זאת רק בזכות אהבה של אישה שלא מוותרת עליו. הדמויות בספר מוכרות מהספרים הצל ששומר עליי והאהבה הנכונה שלי, ועם זאת אפשר לקרוא אותו כספר יחיד. ספר נוסף של הסופרת יצא בהוצאת יהלומים כמו שהיינו פעם. הספרים כיכבו במקומות הראשונים ברשימות רבי המכר וזכו להצלחה רבה.
מרגיש שאני צריכה “לרדת רמה” רק כדי לכתוב את הביקורת הזאת. הסיבה היחידה שהספר קיבל ממני שני כוכבים ולא פחות, היא שהוא זרם מהר. מעבר לזה? פשוט לא. אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מתאכזבת מהספרות הישראלית, בעיקר מהצורך לייצר דרמה מכל שטות. כל פעם שהסופרת נתקעת ואין לה איך להמשיך את העלילה, היא פשוט זורקת פנימה עלילה משנית דרמטית שאפשר לבנות ממנה ספר שלם, אבל כאן היא תופסת אולי שלושה עמודים. התיאורים המיניים… אין לי מילה אחרת חוץ מ“ילדותיים”. באמת, מי מדבר ככה? זה מרגיש זול, מביך, ולא קשור לשום דמות בוגרת שאני אמורה להאמין לה. ההתנהלות של אמור ואוראל גם מביכה וגם מטרידה. רק בישראל יכולים להציג כזה דפוס כאילו הוא רומנטי: ילדות בנות 13 צריכות להבין שזה לא עובד בצורה שאם מישהו לא שם עלייך שנים, בסוף הוא יתאהב בך. במיוחד כשהמעבר קורה בחמש דקות, מאפס למאה. ובנוגע לדיסטנס בין ליאור לבין בן של אוראל, כל הספר מנסים להבין מה המקור, ואז מתברר שזה בגלל סרטון מחורבן?! ??!?????!!!!!!??!! באמת? זה מרגיש כמו פתרון שמישהו זרק כי היה צריך לסגור פינה
הספר קיבל חמישה כוכבים למרות שהוא הספר שמדורג במקום ה3 מהסדרה הזאת. אבל עדיין הוא מושלם ואני מתה עליו!! אמור מושלמת בטירוף ואני מתה עליהה ואמלה אוראל כמה זמן לקח לך להבין שאתה צריך אותה ותפסיק להרחיק אותה ממך ממש לא התחברתי לדמות שלו אני אשאר נאמנה לאבא שלו ולגיא אטיאס😍😉
אחד הספרים היפים שקראתי, שכל שנה מחדש אני חוזרת אליו ומתאהבת בו יותר ויותר ומרגישה בו קשת שלמה של רגשות, כאילו זאת הפעם הראשונה שאני קוראת אותו. ממש ממליצה! ❤️
הספר כתוב טוב והוא גם הספר שהכי חיכיתי לו, אבל קרו יותר מדי אירועים במקביל ויותר מדי קפיצות זמן שזה היה מבלבל מדי. זה הגיע לרמה שהגעתי ל50% של הספר ולא היה לי מושג מי אח של מי ועם מי אילי🤷🏻♀️ היו לי כמה אירועים לא הגיוניים כמו הסיבה שהוא נפרד ממנה, זו הסיבה הכי מטופשת שהיה אפשר למצוא והכי כפויית טובה מבחינתי כי צילקת אותה והשארת אותה עם בעיות אמון רק כי אתה רצית לטעום מעוד עולמות? בולשיט
לא הגיע לה היחס שלו כלפיה במשך רוב הספר, הוא התייחס אליה כסטוץ ולא מעבר ורק אחרי שהוא השלים עם העבר שלי ופתר את הבעיות שלו (בזכותה) הוא חזר להיות בנאדם והאוראל שהיא אןהבת (מעולה אבל למה כל כך הרבה זמן😓) עוד אירוע היה שאוראל ביקש מחיים ללמד אותו הכל כדי להיות כמו אבא שלו ״מהלב. אני רוצה להיות זה שמגן על המולדת שלו, זה שמוכן למות למענה. אני רוצה להיות בן ראוי לאבא ונכד ראוי לך ולסבא עזיז. אני רוצה להיות גאה בשם שאני נושא.״ בגיל 13 ילד אומר משפט כזה? זה מוזר גם כשהוא בן ונכד לשר הביטחון, מצד אחד הוא נולד לזה אבל מצס שני יש לך עוד הרבה לחוות למה שתרצה להקריב הרבה בגיל הזה? ( רק אחר כך מוסבר למה).
אלו הדברים היחידים שלא הסתדרו לי, סהכ אהבתי את הספר פשוט ציפיתי להרבה מעבר אהבתי ממש את זה שהיא למדה פרסית בשבילו ואת ההצעה שהוא ארגן לה, ואת הטיזינג שלהם והעקיצות במועדונים פשוט לדעתי יכלו לוותר על החלקים האחרים או לפחות להסביר לפני למה זה קןרה ככה💚