"העבודה אצלכם הציעה לי משהו שלא יכולתי לסרב לו." "וזה?" עיניו חדרו לתוכי, ורציתי כל כך להסיט מבט, אבל לא יכולתי. מעולם לא הייתי פחדנית, ולא התכוונתי להתחיל להיות כזאת עכשיו. "מה היא הציעה לך, לוסיה?" הוא שאל שוב כשלא עניתי. שפתיי התעקלו לחיוך עצוב. "היא הציעה לי דרך לחזור הביתה."
לכל אחד ישנו הרגע הזה שקובע איך ייראה המשך החיים שלו, הרגע שמותיר בו חותם שלעולם לא ייעלם או ידהה, לא משנה כמה זמן יחלוף. הרגע שלי קרה כשהייתי בת ארבע־עשרה. מאז לא חייתי, רק התקיימתי וחיכיתי לרגע שלי, הרגע שבו אחזור הביתה. עד שפעולה אחת הובילה אותי לאדם היחיד שיכול היה לאלץ אותי לחשב מסלול מחדש, בין שרציתי בזה ובין שלא. עד שאנדרי בגדן הופיע בחיי הכול היה פשוט. השתתפתי במרוצי מכוניות, עשיתי את העבודה, אבל לא שכחתי ולו לרגע מהתוכנית שלי, חיכיתי להזדמנות. אבל עכשיו אני על הרדאר של "המנקה", וכל עוד הוא חושב שאני מסתירה ממנו משהו, הוא לא יניח לי. הבעיה היא שאם הוא יגלה את הסוד שלי, אין לדעת מה הוא עלול לעשות, או גרוע מזה – לא לעשות. לא נשארה לי ברירה אלא לקחת חלק במשחק של אנדרי. רק כדאי שיזכור משהו – אני משחקת מלוכלך.
דרך מילוט מאת סופרת רבי המכר שובל מימון, הוא רומן פשע עכשווי המלמד אותנו שהמלחמות הקשות והארוכות ביותר הן אלו שאנחנו מנהלים מול עצמנו, ורק ברגע שאנחנו משחררים, אפשר להתחיל לחיות. ספרים נוספים של הסופרת: בעיני הצייד, החוזה, סדרת העולמות: העולם שלה, העולם שלו והעולם שלנו. כל הספרים כיכבו במקומות הראשונים ברשימות רבי המכר וזכו לשבחים רבים.
לוסיה היא אישה חזקה מאוד, היא לא סומכת על אף אחד ולמדה את זה על בשרה, גם אם לפעמים זה נראה תלוש מהמציאות שאישה יכולה ל 🔪 גבר ולשבור עליו 🍺 כי ניסה להtריד אותה, היא מצליחה ומוכיחה שהיא חא תתן לגבר להעמיד אותה במקום כזה ולנסות להקטין, להשפיל, או להtריד אותה.
אנדרי הוא גבר קשה לעיכול, הוא עוף מוזר, מצד אחד הוא הבוס המאפיונר שמסוגל ל 🔪 עיר שלמה כי חtפו את אח שלו ומנגד הוא צריך רק את המתנקeת מספר 1 למשימה הזו, כי כשהוא ניסה להציל ולהכנס לתופת, אח שלו כמעט 🪦
וואו איזה ספר, הוא שונה לחלוטין משאר הספרים של שובל או של המאפיה בכללי. פה היא חזקה ברמות אבל כי היא מקושרת למוות, היא כל כך בטוחה שזמנה יגיע יום אחד שהיא פשוט רעה או שונאת את כולם כי לא אכפת לה מבחינתה היא רוצה למות.
יש פה כמה אזהרות טריגר ביניהם נסיונות אובדנות (ללא תיאור ממשי של המעשים)
כל כך כאב לי בכל קטע עם הטראומה והמוות של משפחתה, הכאב שלה היה כל כך מוחשי בתור מישהי שלבד כל חייה פתאום מרגישה שמישהו מחבב אותה, מעז לאהוב אותה, מעז לחשוב עליה בצורה שהיא לא שנאה או רצון לרצוח? מוזרה לה. החזרה של קוסטה הייתה נחמדה צפויה, וחיונית אבל עדיין הרגיש כאילו הגיע משום מקום - אם זה הגיוני.
היו לי כמה שאלות שלא מצאתי אליהם תשובות: (ספוילרים!)
- [ ] לא הבנתי על איזה אחות היא דיברה? אם אחותה נספתה? אחות מאומצת מבית היתומים? - [ ] יש לו מצלמות אבטחה עליה כל הזמן למה בשלב מסוים לא נפל לה האסימון והיא לא ניתקה אותם פשוט? - [ ] למה לוסיה המתנקשת לא שמה לב שהוא שם עליה מעקב? - [ ] בתחילת הספר - למה הוא מרגיש בנוח לאיים עליה שלא תצא עם אף אחד והיא מקשיבה לו גם? מי אתה בכלל? - [ ] היה ממש צפוי שקרלוס יבגוד בה וינסה להפיל אותה כי הוא כתב לה בהודעה שהוא יקח לה את החופש ולא את החיים כי זה מה שהיא הכי רוצה
This entire review has been hidden because of spoilers.