אמונה היסטוריה וערכים. מאמרים והרצאות

by Yeshayahu Leibowitz, ישעיהו ליבוביץ

אמונה, היסטוריה וערכים הוא קובץ מאמרים, שיחות והרצאות, פרי פעילות עיונית ופובליציסטית בשנים האחרונות, בעיקר ממלחמת יום הכיפורים ואילך. חלק של החומר כבר פורסם בבטאונים שונים, חלק מפורסם כאן לראשונה, וחלק נכתב לפרסום בקובץ זה.

הקובץ בכללותו הוא המשך לספרו של ישעיהו ליבוביץ "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל" (תשל"ה). פרקיו - מהם פולמוסיים, ומתייחסים לדיונים וויכוחים שנתעוררו בעקבות הספר הקודם; ומהם - עיונים בנושאים לגופם של העניינים. העניינים הם: היהודיות - כמציאות החברתית-מדינית האקטואלית של עם זה; היחס בין שני נושאים אלה; ובעיות תרבות ורוח כלל - אנושיות, שבהן חלק ליהדות כאבר של האנושות.

קו רעיוני מנחה לכל העיונים הוא ההבחנה בין צרכים ובין ערכים, בין מסקנות הנובעות מראיית המציאות והכפויות על תודעתו של האדם המבין ובין הכרעות הנובעות ממגמותיו ומטרותיו של האדם ומכוונות כלפי המציאות; לשון אחר: בין אמצעים ותכלית.

255 pages, Paperback

About the author

Wikipedia: Yeshayahu Leibowitz

Yeshayahu Leibowitz (Hebrew: ישעיהו ליבוביץ‎‎‎) was an Israeli Jewish public intellectual, professor of biochemistry, organic chemistry and neurophysiology at the Hebrew University of Jerusalem and a polymath known for his outspoken opinions on Judaism, ethics, religion and politics.

שעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.