הדרך לחדר ההלם תמיד ארוכה נורא. בהתחלה יורדים במדרגות, אחר כך יש מסדרון ארוך ובסוף חדר המיון, ולפעמים אני מגיעה לשם בלי אוויר... וככה אנחנו רצים... עד שסוף-סוף אנחנו שם... על המיטה שכבה בחורה צעירה, חסרת הכרה ומונשמת, ומה שתופס את עיני מיד הוא שטף דם ענקי בבטן השמאלית עם סימני דריסה על הרגליים. בסדרות טלוויזיה הכול נראה מתוקתק וכולם תמיד מוכנים עם המזרק והכפות החשמליות ביד, אבל במציאות שורר כאוס נורא.
בגוף ראשון וללא כפפות, מגוללת ד"ר יעל דרזניק יום שמתחיל בשעה 05:00 לפנות בוקר עם צלצול השעון המעורר ויציאה מהבית כשבחוץ עוד חשוך וערפילי, ומסתיים בבוקר שאחרי, כעבור עשרים ושש שעות של תורנות, ביציאה משער בית החולים כשהיא נטולת אנרגיות. עשרים ושש פותח צוהר אל המתרחש במקום הכי סוער שיש – בית חולים. מקום שבו דקה רודפת דקה ושעה טורפת שעה. חדר המיון הומה, המסדרונות צפופים והמחלקות מלאות בחולים שעלולים להידרדר בכל רגע נתון. כמה צלקות, כמה רגעים של התרוממות נפש, כמה חוויות מסמרות שיער, כמו הצלת חיים דרמטית, צפויים במהלכו של יום ארוך שכזה? ומה ממתין לה בסופו? המחברת מתארת את הקושי הפיזי והנפשי של הרופאים בכלל, ושל המתמחים בפרט, שעובדים בתנאים בלתי אפשריים. איש אינו יודע מה עשוי לקרות ברגע הבא ורק דבר אחד ודאי – לכל תורנות יש סוף.
יעל דרזניק היא מומחית בכירורגיית ילדים, נשואה ואם לשתי בנות. את עשרים ושש החלה לכתוב בתקופת ההתמחות שלה במחלקת כירורגיה כללית. זהו ספרה הראשון.
ספר מרגש עד דמעות, מלא עוצמה ומעורר השראה. אחד הטובים (אם לא הכי) שיצא לי לקרוא בשנה האחרונה. בשיא העומס של תקופת מבחנים לתואר.. ובכל זאת לא הצלחתי להניח אותו מהיד.
Really amazing book, showing how difficult it is to be an intern here in Israel. Loved the pacing and I really felt the author's pain. Was astonished at the emotional complexity the role requires, and i'll carry the story of the accident, how she didn't manage to save her and she just pushed on and continued with her day, for a long time. You have to have real emotional stability to finish you residence and i hope i can fit that criteria. This sort of scared me on my route to be a doctor, but hopefully by the time I'm there things will be better.
אז מסתבר שגם השנה הספר הראשון שאני אסיים הוא על רפואה - ב2021 זה היה אדם קיי המצחיקול עכשיו זו יעל דרזניק המנתחת המרגשת, אין מילים בפי!!! היה שווה לחכות עד שהספר הזה יתפנה בספרייה
מקווה שאכן חלומותיה יתגשמו !!! הלוואי שתוציא עוד ספר
אם לא אילוצי זמן, הייתי מסיימת את הספר הזה בישיבה אחת. הכתיבה זורמת וסוחפת, קצת מצחיקה, קצת מרגשת, בעיקר מצליחה לתת הצצה קטנה למה זה אומר לעבור את הדבר המזעזע הזה שנקרא תורנות של 26 שעות.
מזעזע לשמוע איזה תנאים יש למתמחים פה, זה מה שמשך אותי לקרוא את הספר, אבל פחות התחברתי לצורת כתיבה והשילוב של סיפורים מהעבר לא היה טוב לדעתי. אבל עשרת הדיברות היו הדבר הכי טוב שקראתי בחיי.