מותרות

by יעל משאלי

רגע לפני שהיא נכנסת למקלחת, מפרסמת גיבורת מותרות פוסט בפייסבוק. וככה היא כותבת:
יאללה, גרושות, דברו איתי. אני שוקעת. מוכרחה לשמוע איך אחרות מתמודדות עם כל זה. כתבו לי. ניפגש. אני צריכה אוויר. מצופים. פרופורציות. גלגלי הצלה. סיפורים. לא של גרושות שהתגרשו נהדר. לא של גרושות מאושרות. לא שבעצמן יזמו את הפרידה. לא צעירות שכל העתיד לפניהן. לא מאוהבות בזוגיות שנייה. לא מסוחררות מהחופש באמצע החיים. לא שעושות חגים כולם יחד כי נשארו משפחה. מפרגנת לכן מכל הלב ומקנאה בכן משורשי השיער ועד קצות הבהונות, אבל עכשיו צריכה רק שבורות, מרוסקות ואומללות עם עדיפות ברורה לבנות גילי. אם אתן פה, אתן יודעות למה אני מתכוונת.
כשהיא יוצאת מהמקלחת מחכים לה אלפי לייקים ומאות נשים שרוצות לספר לה את הסיפור שלהן. היא בוחרת שבע, מאזינה לסיפור של כל אחת מהן ודרכו מספרת ברמזים ובשברי משפטים גם את הסיפור שלה.
יעל משאלי היתה שם ושרדה כדי לחשוב ולכתוב על זה כמו שרק היא יודעת לכתוב. היא לא עושה הנחות ולא מחפשת מה הלֶקח ואיפה הטעות ומה אפשר ללמוד מכל זה. היא שולחת את הגיבורה שלה, אריאלה, להקשיב בלב פתוח לנשים שפנו אליה בפייסבוק ולא לשפוט אותן, לא לחנך אותן, ולא להגיד להן שהכול לטובה. אה, ובסוף הספר יש גם מונולוג אחד של גבר.
הסיפורים האישיים מאוד האלה הם הסיפורים של כולנו, הנשים והאנשים, הנשואים והגרושים, הנשואות והגרושות. אלה טקסטים על אהבה ועל כאב ועל תשוקה ועל עייפות ועל שקרים ואמת, והם מבריקים וחפים מכל מניפולציה וקישוטים רומנטיים.

מוּּתרוׂת הוא הרומן השישי של יעל משאלי, מחברת רבי־מכר, כלת פרס היצירה לספרות עברית (תשס"ז). קדמו לו כרת, שעשני כרצונו, אישה אל אחותה, רק בוקר קיץ לכאורה, בניין שלם, כניסות א-ה וספרי ילדים.
יעל משאלי, 1960, אמא לשבעה וסבתא לבלי עין רעה טפו טפו טפו...

176 pages, Paperback

First published February 27, 2022

About the author

יעל מִשאלי היא סופרת ועורכת ישראלית.
נולדה בשם יעל תובל. גדלה בבני ברק וקיבלה חינוך דתי. למדה באולפנת כפר פינס ושירתה שירות לאומי של שלוש שנים. יועצת משפחתית בהכשרתה.
משאלי כתבה את הספר הראשון שלה בגיל 42. היא כתבה טורים ב-ynet וב-Nrg. כותבת סיפורי ילדים, סיפורת למבוגרים ועיון.

Reviews

[Nirit · Rating 2 out of 5]

היה לי קשה עם הספר הזה. הזהירו אותי מראש שהספר נותן בוקס בבטן, והוא אכן נתן. אין בספר עלילה, אלא עשרה מונולוגים, עשרה סיפורים קצרים על החיים אחרי גירושין, על השבר, הכאב והבדידות. שני הסיפורים הראשונים היו לי מאוד קשים לקריאה. הכאב צעק מהם ונכנס ישירות לתוכי. בשלב מסויים היה לי כואב מדי לקרוא ורציתי להפסיק לקרוא.
אני מאוד אוהבת את הכתיבה הכנה והישירה של יעל משאלי. אני עוקבת אחריה בפייסבוק. לכן חשוב לי לכתוב שהבעיה שלי עם הספר היא באשמתי ולא באשמתה. היא כתבה נהדר, אבל אני מעדיפה ספרים עלילתיים עם סוף טוב. לאורך כל הספר ניקרה בי השאלה, האם הספר הוא מראה לעתיד שלי? האם ככה יהיה גם אצלי?
בשורה התחתונה: הספר מומלץ לחובבי ספרות מונולוגים, אבל בעיקר כספר מתנה לחברה טובה שבדיוק התגרשה.

[Racheli Zusiman · Rating 5 out of 5]

מונולוגים של נשים גרושות בגירושין לא טובים, שנותרו מרוסקות, שבורות, ובסוף הספר - מונולוג של אחד הגברים. הספר סוחף והקריאה לא פשוטה - השפעת הפאטריארכיה שנוכחת בכל מונולוג, הכאב, המחשבות שעולות ומשוות לזוגיות שלי ושל אלו מסביבי. אין סוף טוב.
ספר חזק מאוד שבעיניי חובה לקרוא.

[Tane · Rating 5 out of 5]

נאלמתי בתוך זה, וזה הכי רחוק ממני. אני קוראת ספרי פנטזיה ורומנטיקה ומדב באנגלית ופתאום הרמתי ספר בעברית הכי לא קשור לחיים שלי וכמה התרגשתי, וכמה בכיתי, וכמה יופי וחמלה וכאב יש בספר הזה. עם הנקודת מבט הכי לא שופטת, הכי מנחמת את מה שאי אפשר לנחם, אבל שקט שאנשים אף פעם לא באמת מבינים. ספר כזה עוזר להבין. בלי להחזיק לי את היד, כי זה לא אני או בשבילי, אבל ראיתי פה חברות שלי ומכרות שלי שלהן אני אמליץ עליו בעדינות על בטוח. ובעצמי אחשוב עליו כל השנה. תודה

[Tal Shemer-Elkayam · Rating 4 out of 5]

תופס את הלב ומכווצ'ץ אותו, חשוף וכל כך כנה.

[Ayala Sela · Rating 3 out of 5]

פשוט לא הצלחתי להבין אם אלה סיפורים מומצאים או שהם הסיפורים של נשים אמיתות, כי רובם מופרכים ברמה שלא יכולתי לספוג בשקט. יש מספיק פרידות מחריבות בלי שצריך לחפש משהו כל כך מוזר לכל סיפור.