הוא היה הילד הרע, המקובל והמוכשר. אני הייתי הגיקית הדחויה והשנואה. הוא היה השמש... ושאב את כולם פנימה. אני הייתי חור שחור... הפילה הלבנה שבחדר. הוא נועד להיות כוכב. אני נועדתי להישאר אלמונית חסרת חשיבות. עד שבזכותו האמנתי שאני מיוחדת. ואז... הוא הרס אותי.
מעולם לא חשבתי שאראה שוב את פיניקס ווקר אחרי ששבר את ליבי, אבל לגורל יש תוכניות משלו. סיבוב הופעות אחד. שמונה שבועות. ארבעים הופעות. אינספור הזדמנויות לנקמה. העולם חושב שהוא אליל... אבל אני היחידה שיודעת מה היא האמת שהוא מסתיר.
***
אשלי ג'ייד מעפילה לשיא חדש בכתיבתה ומגישה לקוראים רומן מהפנט בסגנון אויבים לאוהבים על רוק'נרול, סקס והתמכרויות. המילים – כרך א' הוא סאגה מרגשת, סקסית ומטלטלת על אומנות ואמון, על טעויות שמעצבות אישיות ומכריחות אותנו להישיר מבט אל הצדדים האפלים שבנשמתנו, ועל כוחן של אהבה והזדמנות שנייה כנגד כל הסיכויים.
בוער לי לרדת על הספר החצי הראשון בזמן שהם היו תלמידי תיכון היה מקסים, פיניקס היה ממש אחלה וחמוד והרומן בינהם הרגיש כ"כ טוב. אבל 🔫🔫🔫🔫🔫🔫🔫🔫 תמיד יש את הקטע הזה שהורס את כל הספר ומביא לי עצבים בכמויות. אשלי פשוט הייתה חייבת לגרום ללנון לצאת סתומה, ואז לצאת עוד יותר סתומה, ולפיניקס היא פשוט תלשה את כל תאי המוח המסכנים שנשארו לו. תיאור הקטע (ספוילר): לנון בתולה והיא חסרת ביטחון בגלל זה, אז היא אמרה לו קודם שהיא כבר שכבה, אבל היא שיקרה לו. ואז היה קטע ממש מקסים שלהם והוא החליט להתקדם צעד קדימה ולשכב. עכשיו מה? היא עדיין לא חשבה שזה רעיון טוב לספר לו שהיא בתולה כי היא חשבה שזה יהרוס את מה שיש בינהם והיא תצא לוזרית. עכשיו - כאילו וטפ אז הם עושים את זה, היא צורחת מכאבים, הוא חושב שנעים לה וסבבה לה, ואז קרה משהו והם הפסיקו והוא אמר לה ללכת להתלבש ואז הוא ראה את הדם. והוא חטף עצבים ויצא משם בלי להגיד כלום. *
נשבעת זה הדבר הכי הזוי שקראתי. כאילו סבבה היו חסרים לה תאי מוח והיא הייתה חסרת ביטחון אבל פיניקס? פיניקס?? מה נסגר איתךךךך
זה כ"כ הוריד לי ממנו, לא משנה כמה הערכתי אותו על זה שהוא היה נחמד ללנון ולא שפט אותה בגלל המשקל שלה, שהוא עודד אותה לאכול כדי שלא תהיה רעבה, שהוא בא לקחת אותה מהמסיבה אחרי שהשפילו אותה. הבן אדם פשוט היה ממש נחמד ואז 🔫🔫🔫🔫🔫🔫🔫🔫🔫.
ואז הוא הסיע אותה הביתה והם כזה *בואו נסיים את מה שהתחלנו* וכאילו גירל איך את סולחת לו בכלל? וליטרלי יום אחרי הוא פשוט גנב לה את השיר שהיא כתבה שזו בכלל הזיה, כאילו אין לבן אדם בושה.
ואז בחצי השני של הספר, 4 שנים מאוחר יותר, פיניקס שר לו בלהקה שלו, בסיבוב הופעות, ולנון צריכה כסף אז היא באה לעבוד בסיבוב ההופעות ולהשגיח עליו כי הוא עושה מיליון בעיות. והוא פשוט כ"כ חרא בן אדם אמאלהה
כאילו סבבה אני מבינה ספר שונאים לאוהבים, בדרך כלל יש מלא השפלות וריבים ובכי והם תמיד קוץ בתחת של השני אבל פה זה פשוט בא ממקום של בן אדם רע ולא מושך בכלל. אי אפשר לסלוח לו על שום דבר שהוא עשה כי הוא פשוט עושה הרבה יותר מדי דברים רעים בלי סיבה.
וגם מה נסגר עם המצבי רוח שלך dude שנייה אחת אתה מנקה את מה שהיא כתבה על עצמה ובבוקר שלמחרת אתה שוב חרא אליה? באמת די.
בקיצור, הכתיבה מצוינת, הספר קורע מצחוק as usual לאשלי, אבל מהחצי של הספר זה היה זוועה.
This entire review has been hidden because of spoilers.
בגירסה הישראלית שלו הספר חולק לשני ספרים. לא ברור למה, כי במקור מדובר בספר אחד של שש מאות ומשהו עמודים. כנראה שמשני ספרים של 300 עמודים כל אחד מרוויחים יותר. בכל מקרה, מבחינתי מדובר בספר אחד, הביקורת על החלק הראשון מתייחסת גם לחלק השני ואני סופרת אותו באתגר הקריאה שלי כספר אחד ולא כשניים. אחרי ההקדמה הזאת, עוד משפט מקדים אחד ואז לביקורת: אני מתה על ספרים שעוסקים בעולם המוזיקה. אני אוהבת את הפער הגדול בין החיים הפומביים והסוערים של המוזיקאים לבין נפש האומן הרגישה שהם מסתירים (לפי הספרים לפחות). זה טרופ שאני תמיד נהנית לקרוא וכמעט אף פעם לא נופלת איתו. בספר הזה פיניקס ולנון נפגשים בתיכון. היא נערה שמנה ודחויה והוא רוקר שתקן וחתיך מבית הרוס ועני. היא עוזרת לו בלימודים והם הופכים לידידים עד שפיניקס שובר ללנון את הלב ומשאיר אותה מרוסקת. ארבע שנים לאחר מכן פיניקס הוא כוכב ענק ובעייתי ולנון מקבלת הזדמנות לנקום בו כשמציעים לה להצטרף למסע ההופעות שלו כמלוות פכחות. הבעיה שדקה אחרי שלנון פוגשת את פיניקס מחדש הרגשות הישנים מתעוררים בה למרות שהיא שונאת את פיניקס. הספר הזה כתוב כ"כ טוב שבקושי הצלחתי להפסיק לקרוא בו. שאבתי את שני הספרים תוך פחות מ-48 שעות. הבעיה שהספר נע כל הזמן בין דרמה אחת לשנייה, בין שיא רגש אחד לשני. נראה שהדמויות בו לא מסוגלת להרגיש שום דבר בלי שתתלווה לרגש הזה איזו תגובה קיצונית. בשלב מסוים זה קצת מעייף וכשבאמת מגיע שיא רגשי מסויים, כבר אין לקורא כוח להרגיש אותו כי חלאס רכבת ההרים הזו טילטלה אותנו יותר מדי. קראתי ביקורות על כך שהדמות של פיניקס היא אנוכית ומרושעת יותר מדי. פיניקס הוא כוכב רוק. אם הוא היה רך וטוב לב שלא מאמין באלימות ובסמים, הספר היה לוקה בחוסר אמינות קשה. דווקא החיספוס שלו מתאים לעלילה. יותר קשה לי להבין איך לנון כ"כ שונאת את פיניקס עד שהיא נאחזת בשנאה הזו כמעט לאורך כל הספר, ובכל זאת היא רצה לשכב איתו שוב ושוב ושוב. הספר מלא בתיאורי סקס ואלימות (בכל זאת, סקס סמים ורוקנרול). 5🌶️ ספר חובה לאוהבות הטרופ של כוכבי רוקנרול. אם באתן בגלל הטרופ של משונאים לאוהבים, ותרו.
5⭐️ רירידדדד בפעם ה6 ואני לא מתביישת בזה... מודה שאני קצת משוחדת כי הדואט הזה הוא אחד מהאהובים עליי ובגלל שהשתנה לי הטעם בזמן אחר כנראה הייתי מורידה קצת ניקוד אבל לא אכפת לי חח
היי חברים וחברות, חיכיתי לספר מאז הרגע שפרסמו את המכירה המוקדמת *-* וכמו תמיד, הוא היה מוכרח לחכות לי על המדף לרגע המתאים, ואתמול הרגע הזה הגיע.
הנסיעה מהקריות לשרונה לוקחת זמן, אז החלטתי שצריך לנצל אותו.. ושקעתי בסיפור אהבה של לנון ופיניקס.
בהתחלה מאוד חיבבתי את שניהם, אני אוהבת לקרוא על דמויות שקטות שמתחילות לפרוח. היא.. ילדה שמנמנה עם אופי מדהים, שהאליטה מנסה לרמוס... הוא הילד העני עם משפחה אלימה..
שניהם חוו כאב בגיל צעיר.. צעיר מדי... לשניהם מנסים להתגבר עליו.
שניהם הרגישו את הקשר המדהים שכבר הגורל קבע להם.. אבל לא עשו שום דבר בנידון, כל אחת ואחד מסיבות משלו.. אבל הזכרתי את הגורל, נכון... הוא התערב.. ונוצרה חברות..
בערך...
🎙️"חשבתי בטיפשותי שבאמת נוכל להיות חברים." "אנחנו חברים." אולי לא במובן המקובל, אבל לאחרונה אני מבלה איתה יותר זמן מאשר עם סטורם. "אנחנו לא," עצבות מעוותת את תווי פניה, "כי חברים לא מזדיינים עם אנשים שמתעללים בחברים שלהם." את שורת ובמילות פרידה אלה, היא מסתלקת. ואני מניח לה ללכת ... כי היא צודקת .🎙️
הדבר הזה בינהם נגמר.. לא בצורה יפה או נעימה... אבל הגורל לא נח.. ומפגיש אותם שוב... אף אחד מהשנים לא מרוצה מהעיניין... אבל גם אין להם ברירה...
כרך א' - זה הכנה לספר. בעקרון כל הכרך מבססים את זה שהיא שונאת אותו. אחלה. מגניב. מה הלאה הוא גם בלתי ברמות סופר דרמה קווין וכל מה שגרוע בדמויות של מוזיקאים חתיכת בחור טוקסיקי כרך ב' - דברים קורים יופי של דבר
ספר ככ מאכזב בעברית מחולק ל 2 החלק הראשון מעולה 4 כוכבים חלק שני, לא אהבתי בכלל, כל העמוד שדרה של הגיבורה מתרסק. זה נהיה זול, מגעיל, יחס אלים ומזלזל. כל מה שאהבתי בספר נעלם. כמה אכזבה