הוא מפקד במסלול הקשה ביותר בצבא. היא עומדת לעשות היסטוריה ולהיות האישה הראשונה בשייטת. לילה אחד של שכרון חושים עומד לשנות את הכול.
הראל שי הוא קצין ביחידת העילית של צה״ל- השייטת, שבשם הקדמה והשוויון בין המינים, נאלץ בעל כורחו לקבל ליחידה אישה, ולא סתם אישה- קצינה בדרגתו שהוצנחה מלמעלה בפקודת הרמטכ״ל. היא אולי קצינה, אבל לא כשהיא מוצבת בצוות שלו- כאן היא חוגרת פשוטה, כמו כל החיילים. היחידה הזו התנהלה על טהרת הטסטוסטרון עוד בימים בהם אביו פיקד עליה, והיא תישאר כך גם עכשיו. הוא יעשה הכול כדי להוכיח לה שביחידה הזאת אין מקום לבחורות.
מורן סתיו נלחמה במשך כל שירותה הצבאי עד שהשיגה פריצת דרך וניתנה לה ההזדמנות להצטרף למסלול ההכשרה של הקומנדו הימי. על אף שאינה זוכה לתמיכה מגורמי הצבא או ממשפחתה היא נחושה להצליח במקום בו אף אחד לא נתן לה סיכוי, נחושה להוכיח לסגן הראל שי, למפקד השייטת וגם לאביה, שאישה יכולה לצלוח את המסלול הצבאי הקשה ביותר שיש.
המצב, המורכב מלכתחילה, עומד להסתבך אפילו יותר, ולהציב בפניהם רף חדש של קשיים ושל התמודדויות. ביחידה בה הדגש הוא על קור רוח ועל מקצועיות אין מקום לרגש.
הספר היה מקסים. הייתה בו אווירה ישראלית, צבא, שייטת, פמיניזם והרבה טסטוסטרון. אהבתי את האינטראקציה והמתח המיני בין הראל למורן (גיבורי הספר). היה ממש מעניין לראות איך מורן משתלבת ביחידה קרבית מובחרת - אישה יחידה בין גברים. אהבתי גם את הסלנג הצבאי ששולב בסיפור. מה שטיפה פגע לי באמינות של הספר היה השינוי בתפיסת העולם של אבא של מורן. היה לי גם קשה קצת עם המעבר בין גוף ראשון לגוף שלישי בנקודות המבט השונות. למרות זאת, הכתיבה של שרון סוחפת ואני לגמרי מתכננת לקרוא עוד ספרים שלה בעתיד 🌊🦇
מאז ילדותה רצתה מורן סתיו להוכיח לאביה שהיא קורצה מחומר איכותי ושהיא מסוגלת להשיג הישגים וקריירה צבאית בדיוק כמוהו וכמו אחיה. היא התגייסה לקרקל, התקדמה להיות קצינת חי"ר ועתה היא האישה הראשונה שתצטרף למסלול הכשרה של השייטת הידועה במסלול הרצחני שלה.
הראל שי, הוא לוחם ומפקד בשייטת. הוא פטריוט, אמיץ ולוחם ללא חת.
כשממנים אותו להיות המפקד הישיר של מורן, הוא מעלה ספקות באשר לאפשרות לשלב נשים במסלול ההכשרה של השייטת. האימונים הקשים, הלחץ הפסיכולוגי הגדול ולבסוף העובדה שתהיה האישה היחידה בין הלוחמים ותוציא את הלוחמים מאיזון הם טיעונים כבדי משקל. דבר לא הכין אותו לחוסן הנפשי של מורן ולרצון הברזל שלה להצליח.
הספר מתמקד במסלול שעוברת מורן ובקשיים שלה ושל הראל בצירוף שלה למסלול. כמובן שיש בו אספקטים רומנטיים, אבל הוא טוב מאוד בדיוק בגלל שהוא לא גולש לרומנטיקה דביקה ולא מותיר מאחור את המוטיבציה העיקרית שלו לתאר מצב היפוטתי של גיוס אישה לשייטת.
שרון צוהר עשתה עבודה מעולה בתיאור ההוויי הצבאי של היחידה ושל מסלול ההכשרה. גם אם היא כותבת דיסקליימר בסוף הספר שהיא לא מתיימרת לתאר את שיטות ההכשרה של השייטת, יש לי חשד עמוק שהתיאורים בספר הם קצה קצהו של הקרחון והם לא רחוקים מהמציאות. מי ששורד את המסלול לבסוף הוא מהעלית של העלית של בנינו.
כתוב קולח, מעניין, הדמויות של מורן והראל מעוצבות היטב. הופתעתי לטובה מהעלילה והאיכות של הכתיבה.
במימד מספר 4955355 של היקום כפי שאנחנו מכירים אותו, קיימת גרסה של המציאות בה התרחשה חדירה (ויש שיגידו פלישה עוינת) למסגרת המצ'ואיסטית והפטריוטית שכולנו בארץ נחשפנו אליה בדרך זו או אחרת - צה"ל.
לאחר שהגישה קבילות רבות מספור בכל חודש, לאכ"א (אגף כוח אדם) לא הייתה ברירה אלא לאפשר ניסיון גיוס של סגן בקרקל מורן סתיו ליחידה המיוחדת 'שייטת 13'. שילוב נקבה ביחידה המושתת על טוהרת הכוח (והאגו) הגברי לא התקבלה ללא תרעומת מצד בכירים רבים בצה"ל, לרבות מפקד השייטת, מפקד חיל הים ואף סגן הרמטכ"ל הפורש האלוף סתיו - אביה של הבחורה הנבחרה למשימה הנכספת. למרות הכל ובזכות פקודת הרמטכ"ל בנושא למורן ניתנה הזדמנות להוכיח את עצמה ולנסות לסיים מסלול ולהיות שייטת מן המניין. בכך היא תוכל לסלול דרך לנשים נוספות שמעוניינות לשרת בתפקידי לוחמה המיועדים לגברים בלבד ובפרט לשרת בשייטת. על הסידור החדש והמסקרן היא התבקשה לשמור בסוד, ואף אחד מהמעגל הקרוב שלה לא יודע. הם חושבים שהיא בחפש"ש (חופשת שחרור) שלאחריה היא משתחררת מצה"ל.
מורן מכירה מבית ומילדות את הצבא והלכתו, בגלל אביה. היא הייתה עדה לכישלון הנישואין בין אמה לאביה חרף אהבתם אחד לשני, בעקבות הריחוק של אביה מהתא המשפחתי וקרבתו הרבה מדי לתפקידו בצבא. אביה השמרן התקשה להתחבר למורן לעומת לשני אחיה הגדולים מכיוון שעל פי מילותיו "בתפיסה שלי, בנים משחקים בחיילים ובמכוניות, ובנות משחקות בבובות ברבי ובתלבושות, ואני בברבי לא מבין שום דבר, את מבינה אותי?" כתוצאה מכך, מורן ניסתה לזכות באהבתו ובהערכתו על ידי הישגים צבאיים (תסביכי אב? פרויד מישהו?) שהם עניין שהוא מכיר מקרוב, אך נראה שגם אלו לא השיגו את המטרה עד כה.
מלבד הקשר הישיר שלה לצבא דרך אביה, היא מסתובבת במעגל חברים בו נמצאים אנשי שייטת: היא מתגוררת עם רותי חברתה הטובה, שהיא גם אחותו של איתן - איש מילואים ביחידה. כשאיתן מחליט להשאיר את חיי ההוללות מאחוריו ולהתמסד עם שירי, חברתו, גם מורן מוזמנת לחתונה. לשם היא באה לבושה במלבושיה הטובים ביותר, נשית ויפייפיה, בתיאור שלא היה מבייש את ג'סיקה ראביט. שם מבחין בה סגן הראל שי, חבר קרוב של איתן, שייט בעצמו, ומדריך קורסי הכשרות של השייטת. הראל מתאושש מפרידה טרייה מחברתו זה כשנתיים, נועה. כשעיניו מוצאות את מורן הוא נדהם מיופיה ובעידוד חברו מנסה להתחיל איתה. מורן מבחינה בשעון החסין למים שעל ידו, ומסיקה שהוא גם בשייטת. היא דוחה אותו על הסף בגלל סיבות מובנות מאליו, אך כשרותי משאירה אותה ללא דרך להגיע הביתה והוא מציע לה טרמפ, היא מניחה (ומקווה) שהוא מילואימניק כמו איתן, ונותנת לעצמה להישאב להילה המושכת של הראל שאינו נראה כל כך רע בלשון המעטה.
אך אבוי! שוד ושבר!!
כשהיא מתייצבת בבסיס ביום ראשון, מתברר שהראל, מכל האנשים בעולם, הוא המפקד הישיר שלה (כמה לא צפוי?!). שניהם נדהמים עד עמקי נשמתם מהסיטואציה, והראל בטוח שמורן היא נחשה ערמומית שזממה הכל כדי לקבל טובות הנאה בתפקידה המאתגר (למרות שהוא זה שבחר לגשת אליה כשישבה ליד הב ר, והוא זה שהציע לה טרמפ עד הבית, והוא בחר גם לעלות אליו ולהיענות להזמנתה). כמובן שזו המסקנה הראשונית המתבקשת. תיבת פנדורה הייתה אחרי הכל, של פנדורה - נקבה מזורגגת, וכשיש בעיה אז מוטב להניח שלאישה המעורבת הייתה יד בדבר.
מכאן ואילך מתחילה מסכת אירועים שחוזרת על עצמה מספר פעמים במהלך הספר - החטא: מורן והראל ממששים את אהבתם בדרך כלשהי: מנשיקה מלאת תשוקה ועד סקס. העונש: הם נמלאים תחושות אשמה ותוכחה, על זה שהם מפרים את פקודת השילוב הראוי ונמצאים במערכת יחסים הכוללת יחסי מרות ישירים בין מפקד לפקוד. הזעקה: מביעים באמירה או במחווה שאי אפשר לעשות את זה יותר. הישועה: הם חוזרים ליחסים רגילים של מפקד וחניכה (תוך כדי שהם מתמלאים ברגשות מחודשים אחד לשני שמביאים את המעגל לתחילתו).
חדי העין מבינכם מבחינים בהקבלה שלי לספר שופטים בתנ"ך. יכול להיות שזו השוואה שערורייתית במידה, אך בתנ"ך היו מספיק אירועים שערורייתיים כאלו ואחרים כדי לשבר את האוזן ולהפוך את העניין למתקבל על הדעת. מה אוכל להגיד? ההיסטוריה חוזרת על עצמה (או שעליי לדייק ולהגיד המעשים, ההחלטות והיצירות פרי עטו של המוח האנושי).
החזרתיות הזאת הייתה מעושה, ילדותית, לא הכרחית ולא תרמה בכלל לבניית רעיונה של הסופרת הגורס שנרקמת כאן מול עינינו אהבה של ממש בין הראל לבין מורן. היא השטיחה את הדמויות וזלזלה במשמעת העצמית שאמורה להיות להם כאנשים בוגרים וכאנשי קבע בצבא בפרט. הם אומרים מספר פעמים שהם אוהבים אחד השני לאורך הספר אך הלפידים שהסופרת מדליקה כדי להאיר את עינינו לתהליך ההתאהבות ביניהם לא בדיוק מאירים את הדרך. נראה שיש המון תשוקה ביניהם, הם נמשכים מאוד אחד לשני וכן מעריכים את האופי אחד של השני, לכאורה כל החלקים כאן - אבל הפאזל לא התחבר לי. אולי מכיוון שזה היה מאולץ מדי. מקשר הולך וחוזר של שלושה חודשים ועד חתונה?? בשלב הזה זה מרגיש כאילו הסופרת ניסתה לדחוס את הסוף הטוב של האגדה וממש ללכת עליו, עד הסוף, במחיר כל הגיון ורציונל.
נקודה נוספת שהייתה מאוד מאולצת בעיניי היא השפה ששומשה בספר, הן בתיאורי הסופרת את הסיטואציות והן בשפת הדיבור בין הדמויות עצמן. נמלאתי תחושת אי נעימות כשקראתי מילים כמו "סונטת", או כשהדמויות דיברו ביניהן בעזרת כינויי שייכות חבורים (כמו שאומרים 'חדרי' ולא 'החדר שלי') או כשהדמויות השתמשו במילה 'מדוע' במקום 'למה'. השימוש במילים שלקוחות ממשלב לשוני מליצי בתוך שפת היום יום של הדמויות היווה תזכורת מתמדת שמדובר בעלילה פיקטיבית ופגם באמינות של הספר.
הרעיון הכללי של הספר היה יפה. מסקרן לחשוב איך תשתלב אישה ביחידה מובחרת שכזו בצה"ל, וזה כיף לקרוא על מקרה שדווקא זה שהיא שכבה איתו לילה לפני יפקד עליה בקורס. אין לי בעיה עם קלישאות ואני אפילו מחבבת אותן, שכן הם מספקות יציבות לספר ובכוחן לתת מנוח למוחי הטרוד מלחשוב ולשער. עם זאת יש לי בעיה עם עלילה משוללת תוואי הגיון, קלושים ככל שיהיו. למה היחסים ביניהם מעגליים כל כך? למה אף אחד מהם לא מסוגל לשבור את המעגל עד לסופו של הספר? למה הם מתארסים אחרי שלושה חודשי היכרות? איך הראל יכול לזרוק לפח מערכת יחסים של שנתיים וחצי במהירות כל כך, ומה זה אומר על עתיד היחסים שלו עם מורן? למה בשלב מסוים כולם במערכת הצבאית ידעו שמשהו קורה בין הראל ומורן ולא עשו עם זה כלום עד שהראל נקט צעד?
בצד החיובי אני ארחיק לכת ואומר שהספר העלה בי מספר תהיות ששווה לתת עליהן את הדעת - 1. במידה והמידע הרפואי שמסופר בספר אמיתי או קרוב לאמת, ושילוב נשים ביחידות קרביות ובפרט יחידות עלית יכול לסכן את פוריותן ולגרום לנזק בלתי הפיך, האם זה נכון לתת לנשים צעירות שרק התחילו את חייהן הבוגרים להכריע את המאזניים בשאלה אם להסתכן בעקרות ולהגשים חלום מקצועי שככל הנראה נרקם ממניעים נאיביים ובעלי חזון קצר טווח? אם נחליף את העקרות בסכנה בריאותית אחרת שרלוונטית גם למין הגברי השאלה נהיית הרבה יותר מורכבת, אך לא ברצוני לתת עליה את הדעת כעת. 2. כמה אני מתכננת את המטרות והחלומות שלי בחיי סביב הרצון להוכיח את השווי שלי? 3. האם אהבה אמיתית יכולה להתפתח במעטה של יחסי מרות?
לסיכום, למרות מגרעותיו הברורות של הספר, יש לו את המעלות שלו. הוא מיועד באופן אקסלוסיבי לקהל היעד הישראלי, מדבר על האתוס הצבאי המושרש בתרבות הישראלית ועושה זאת באופן נאמן למדי למקור (מנקודת מבט של מישהי שאינה מכירה מקרוב את השייטת, לפחות). זאת הוא עושה בהתמקדות בדמות ראשית שהיא נקבה בצבא ביחידה קרבית, לא פחות. התיאורים של התרגילים והאימונים המפרכים שמורן עוברת יחד עם שאר חבריה למחלקה הופכים את גיבורת הספר לדמות חזקה, חדורת מטרה ובעלת מעלות גופניות וערכיות כאחד. אין יותר שמחה ממני לקרוא על ספר שבו הדמות הראשית הינה אישה שמיוצגת סך הכל באופן חיובי שאינו נאמן ל'נשי הנצחי' כפי שתיארה זאת סימון דה בובואר. כמו כן אין כמו ספר שמשאיר אותך עם שאלה לחשוב עלייה, שגורמת לך לחשוב על החיים שלך באופן שלא חשבת עליהם קודם. עם זאת, שימוש במילים יותר נגישות לקהל הרחב וקו עלילה יותר מובחן, מתפתח ופחות רפפטיבי היו גורמים לספר לנסוק למחוזות חדשים לגמרי.
This entire review has been hidden because of spoilers.
האופן שבו שרון צוהר מכניסה מילים גבוהות עד כדי גיחוך בספר שכתוב רובו ככולו בשפת יומיום נמוכה גרמה לי להתכווץ מדי פעם לאורך הקריאה. זו הסיבה שהספר הזה מקבל 4.5 כוכבים במקום 5. מעבר לזה, זה רומן רומנטי מהמשובחים שקראתי. העלילה מרתקת והגיבורים מקסימים וכובשים. יש קטעים מצחיקים בספר וגם כמה מרגשים שגרמו לי לדמוע. קשה להניח מהיד. מומלץ!
ביום הזיכרון החלטתי שאני רוצה לקרוא משהו ישראלי, על החיילים שלנו, משהו שקרוב ללב אז עזבתי את כל הספרים שהתחלתי בצד והתחלתי לקרוא את ״כשהגלים מתחזקים״ קודם כל ולפני הכל, א. איפה משיגים שייט? אשמח למספר פאלפון ב. השתחררתי לפני שנה וחד משמעית לא היו חי שום הראל שי ושום אביתר וגם לא אלמוגים למינהם🥺 מה חטאתי הספר משך אותי מהרגע הראשון, חיילים זה חולשה, וחיילים ישראליים???? הכי חולשה! הראל כבש אותי, הרוח לחימה הזאת, הדבקות במטרה וכמה שהוא חתיך אמלה. טוב חפרתי סגן הראל שי הוא קצין בשייטת 13 (שיתחתן איתי) ומדריך טירונים שמגיעים למסלול הכי קשה בצה״ל הוא בדיוק עבר פרידה מנועה חברה שלו אבל הלב שלו שלם, כי הזוגיות הזאת לא הסתדרה. בוקר אחד מפקד השייטת קורא לו למשרד ומודיע שבפעם הראשונה תצטרף חיילת, אישה! למסלול של השייטת והוא רוצה שהראל יפקד עליה. הראל מקבל את זה בעין לא ככ יפה, כל השייטת מקבלת את זה בעין לא ככ יפה, אישה? בשייטת?! איך??
אביתר(חבר שלו מהשייטת) והראל הולכים לחצונה של איתן (גם חבר מהשייטת) ושם הוא רואה מישהי מהממת ביופיה מנסה להתחיל איתה וקצת נכשל, אבל הפלא ופלא היא נתקעת עם האוטו ואין לה איך להגיע הביתה, אז הראל שלנו הגבר הכי חתיך בעולם לוקח אותה על האופנוע שלו ונוצר בינהם ערב לוהט במיוחדדדדד😋 בבוקר שאחרי הוא כבר חייב לחזור לבסיס בורח מהבית ומשאיר לה פתק עם המספר שלו. עוברים כמה ימים והיא לא מתקשרת, אבל לא נורא כי היא מופיעה מולו, איפה?? בבסיס השייטת למה? כי היא החניכה שלו🫡 מורן היא פשוט אישה פייטרית מדהימה, הייתי גאה בה ככ לאורך כלל הספר אהבתי את הבחירות שלה אהבתי את כמה היא נלחמה ורצתה להוכיח אהבתי אותה מאוד! יואו אני רק כותבת ויש לי פרפרים בבטן התאהבתי בקונפליקטים שנוצרו בספר הזה, באסור ובמותר באהבה החזקה בשברון לב בהכל!!! מעבר לאהבה החזקה שם, העלילה פשוט מדהימה בלעתי את הספר הזה בימים בודדים בספר מסופר על אנדרטת השייטת שבשבי ציון, מקום מאוד קרוב לאיפה שאני גרה. ומאז שסיימתי את הספר כל פעם שאני עוברת ליד שבי ציון הלב שלי נסדק💔 הרבה זמן ספר לא עשה לי כאלה פרפרים בבטן לאורך כל הספר סימנתי, מרקרתי, כתבתי לדמויות דברים כאילו הם מקשיבים לי🤣 ממליצה לגמרי והוא חד משמעית 5 כוכבים ואפילו מליון❤️
טוב זה הולך להיות טעון אז תכינו את עצמכם חבל, ממש חבל שבפעם הראשונה שנתתי לספר בעברית הזדמנות נפלתי על הספר הזה. מאיפה להתחיל? במילה אחת- קרינג׳ קרינג׳ ברמות מילים גבוהות לא קשורות בכלל למשפט, לא הבנתי אני קוראת ספר או יושבת בהרצאה באוניברסיטה? אתן כמה דוגמאות כי אני לא מרגישה שזה יספיק:
ממש שבועיים אחרי שהכירו הבינה שהיא מאוהבת בו🫨 סיפר לה על שהוא למד להפסיק להילחם באיתני הטבע (הים) והיא קיבלה את זה כרמז לספר לו שהיא אוהבת אותו???????? חיים? הכל טוב?? אנחנו בהכרה? אתם מכירים שבועיים
נמשיך קו עלילה לא אמין כן ברור שהמפקד שלך יקח אותך טרמפ הביתה ולא רק זה עלה איתך הביתה וממצב שלא מסכים להחזיק לך את היד לא הצליח לשלוט בעצמו? מה לא הבנתי פספסתי את הכימיה ביניהם או משהו
יש עוד הרבה דברים לא ברורים אבל נניח להם בינתיים כי הבריאות הנפשית שלי יותר חשובה בקיצור לא תודה אני עפתי מכאן לא בשבילי
אחד הספרים הכי טובים שקראתי מעולם. ולא, אני לא מגזימה. נתחיל מכך שהוא מקורי לחלוטין, נמשיך בשהוא מאוד מציאותי, כן, אולי אנחנו עדיין לא שם אך סוף סוף סיפור בארץ ישראל במציאות. סיפור אהבה מרגש, מושך, סוחף. זרימה מטורפת, קריאה שוטפת, אין מילים מיותרות, אין תיאורים מייגעים. המון זמן לא קראתי ספר כזה שלא הצלחתי להניח, שהשתוקקתי לקרוא, שהשביע אותי- רוצה לתת לו לשקוע, לא לרוץ ולבלוע ספרים נוספים. כתיבה ברמה גבוהה, אך לא פלצנית ומתאמצת. דמויות אותנתיות. בשורה התחתונה: לא אגיד מומלץ, אלא חובה! כן, עד כדי כך הוא טוב.
***ועכשיו שקראתי שנית בשקיקה כל מילה, כמה נעים לקרוא שוב ספר ולהינות בדיוק באותה מידה.
1. כל הספר היא אומרת שהיא לא מבינה לא מבינה למה הוא לא רוצה אותה והוא כללל עמוד אומר לה מחדש למה!!!! יואו מה עם קצת כבוד עצמי אישה אני מבינה שזה שהוא בשייטת גבוה ועם סמכות עושה לך את זה אבל תרגעי דחוף אישה
2. הדמות שהכי כאב לי עליה בספר הייתה נועה, מסכנה הייתה עם מישהו שנתיים וחצי הם נפרדו ואחרי שלושה חודשים הוא היה מאורס למישהי אחרת. כאב לי אני רוצה ודורשת ספר על נועה שהיא מוצאת מישהו מסיירת מטכל
היה נחמד ואז חשבתי על זה קצת יותר לעומק הכתיבה הייתה ממוצעת היו יותר מדי מילים מיותרות ובמיוחד בפרולוג אם אני זוכרת נכון שהיה שם כזה קטע שניסה להיות כתוב יפה ובשפה גבוהה וזה פשוט לא עבד אי אפשר לעשות ספרים בשפה רגילה ואז לזרוק מילים גבוהות. ספוילר לסוף אני מניחה אבל הסוף ידוע מראש
למה הוא מציע לה להתחתן 3 חודשים אחרי שהוא מכיר אותה ו3 חודשים אחרי שנפרד מהחברה שלו שהייתה לו לשנתיים וחצי?
סיפור נהדר שמעבר לרומנטיקה מתעסק גם בנושא מאוד חשוב- האם בנות יכולות לשרת בתפקידים קרביים בצבא? והאם הן צריכות? הרגשתי מאוד מחוברת לנושא הזה ולא הצלחתי להפסיק לקרוא. כל כך נהניתי שלקח לי יום אחד בלבד לסיים את הספר הזה.
חשבתי לתת כוכב אחד אבל הוא לא כזה גרוע. הרעיון נחמד, הביצוע פחות. הכל רץ ממש, חוזר על עצמו, חסר עומק לדמויות וגם איך שהספר נגמר היה פשוט משעמם ומאכזב וצפוי. הכתיבה כן הייתה זורמת
טוב *מותחת ידיים* הגיע הזמן לכתוב את מה שאני חושבת על הספר, כי יש לי דעות. בואו נתחיל שכל הביקורות שהספר הוא מדהים, מוגזמות, הוא חביב, מהיר , כיף לקריאה ולפעמים קצת מייאש, אבל נגיע לזה. *כל* הספר מורן לא מבינה למה כלום לא יכול בינה לבין הראל, כל הזמן מתעקשת שצריכה לה��ות עוד סיבה מאשר שהוא המפקד שלה, בדיעבד הייתה, אבל עדיין, עצם זה שהמפקד שלך אמורה להיות סיבה מספיקה. בכללי כל הדיאלוג החוזר על עצמו על זה שהם נמשכים אחד לשנייה אבל שום דבר לא יכול לקרות היה מייאש שצריך לחזור על השיחה. הרגשתי כאילו כל היגיון נורמלי נטש את המוח של מורן. נתעלם מזה שחצי ספר התבלבלתי בשם שלה ובשם משפחה שלה. הרבה התלוננו על זה שזה היה מבלבל המעברים בין הנקודות מבט מראשונה לשלישית, ותנו לי להסכים אתכם גם! בכללי הרגיש לי שבנקודת מבט של הראל היה מבולגן ברמות, תוארה לנו שיחות בין מפקדים (שהייתי מוותרת בשמחה) ובנקודת מבט שלו היה כתוב איך מורן מרגישה לגבי משהו, מוזר. ההתאהבות שלהם הייתה על סטרואידים בהגזמה, שלא תטעו, אני מפליגה על התאהבות ממבט ראשון, אבל תנו לנו בנייה נכונה על הזוגיות והכימיה שלהם, לא על זה שהם נמשכים אחד לשני ושהם מכבדים את האופי של אחד והשני, תנ�� לי שיחות יותר שהם מתחברים אחד לשני כמו שלא התחברו לאף אדם אחר, רגעים שאני רק אשתוק לעוד מהם. אבל לא, במקום זאת תגידו שהם התאהבו ישר, נלחמו ברגשות שלהם וישר שהם יכלו התחתנו. הייתי אפילו מקבלת חצי שנה של זוגיות ואז חתונה, אבל ככה מהר? באמת? מצד אחד הסוף על העתיד של מורן הרגיש ריאליסטי ומבאס בו-זמנית, אנשים יכולים לטעון-למה עברנו את כל זה בשביל הסוף הזה, אבל האמתי שאהבתי את התובנה שהיא יצאה עם זה-״כל החיים שלי אני מנסה להוכיח לכולם מה אני שווה ומה אני מסוגלת, עכשיו אני צריכה להוכיח לי, לעצמי, שאכפת לי ממני״. והייתי רוצה לראות יותר תהליך ביחסים של מורן עם ההורים שלה והמשפחה כי לעבור לגור בזמן השירות או לפני עם חברה שלך זה לא תמיד דבר רגיל לעשות במחשבה שאין לה מקום אצל אף אחד מהם. אבל שוב, אחרי כל התלונות שלי, חשוב לי לציין שכן נהניתי, אחרת לא הייתי קוראת הכל ועוד חושבת לקרוא את שאר הספרים, הרוב אוהבים ממש את הספר על אביתר ואני ממששש רוצה לקרוא על אלמוג ורותי כי הם ממש סקרנו אותי, אפילו איתן סקרן אותי. הראל שי, אוברייטד אבל סמאש רציני באיך שהוא הגן על מורן בכל הזדמנות וזה שהוא חשב על לפרוש מהשייטת בשביל שמורן תגשים את החלום שלה?! מדהים בעיניי. אה כן גם כשחושבים על זה עצוב לי על נועה על זה שנפרד ממנה והתחתן אחרי ככ מהר (שלמרות כל העצב לא הבנתי למה צריך פרק עליה). ולמרות כל המהירות של הפרקים האחרונים, כן נהניתי מהשיחה שלהם אחרי כל מה שקרה וכל הרגעים החמודים. היה מרענן לקרוא ספר ישראלי לשם שינוי
This entire review has been hidden because of spoilers.
הספר מגולל את סיפורה של מורן סתיו שמתגייסת לשייטת במטרה להוכיח לעצמה ולסובבים אותה שהיא יכולה ושם היא פוגשת את הראל שי שאיתו היה לה לילה מדהים ופתאום המציאות דופקת להם על הפנים והם מגלים שהם חיילת ומפקד ולכן לא יכולים להיות יחד
הספר מלא בדרמה ותהפוכות בחוזק נפשי ופיזי של הדמויות ובמסרים חשובים על אמונה אישית אהבה ועל התחשבות בעצמך
כן אגיד שהספר ממש אוברייטד וציפיתי לספר הרבה יותר טןב מכל הביקורת מסביב יש בו סיפור טוב אבל החירפן אותי הזמנים הלא הגיוניים של האירועים שהתרחשו בסוף הספר כאילו הכל היה מהר מדי והזוי מדי וקצת נפל לקלישאות לטעמי שזה משהו שהוריד לי מהספר אבל עדיין ספר טוב ואני בטוחה שהרבה יהנו ממנו
This entire review has been hidden because of spoilers.
ממש אהבתי את הספר והייתי נותנת לו חמש כוכבים כי הוא היה מעולה עד ה80% כשמורן פרשה זה פשוט היה תירוץ מטומטם כדי שהם יתאימו ולהיות בשייטת היה החלום שלה!! אבל איכשהו בסוף הם הפכו אותה להרבה פחות נלהבת לגבי זה וכל הקטע של הילדים היה פשוט תירוץ מטומטם הייתי מעדיפה שהם לא ייגמרו ביחד (למרות שאני מתה עליהם) ושהיא תמשיך כשייטת אישה ראשונה זה היה אכזבה ענקית בספר אבל בגלל שאת רובו גמרתי ביום ארבע כוכבים ראויים🙌
This entire review has been hidden because of spoilers.
יש הרבה הייפ סביב כשהגלים מתחזקים, אבל אני חייבת להודות, הספר לא קרץ לי יותר מידי. הראל שי, אכן מושך בהתחלה, אבל עם הזמן הוא פשוט עלה לי על העצבים. התעלם ממורן וההתנהגות שלו אליה הייתה פשוט מוזרה. מורן סתיו, פשוט אכזבה אותי. הרגיש לי שהיא רק חיפשה תירוץ לברוח מהשייטת בשביל להיות עם הראל, ואישה שהייתה קצינה בקרקל לא אמורה פשוט לפרוש ממעמד כזה בשביל גבר. ספר חמוד אהבתי את כל הרפרנסים של הצבא, אבל לא מאוד אמין ובהחלט קראתי טובים יותר
This entire review has been hidden because of spoilers.
קיבל 3.5 ⭐ אוקיי אז הספר הזה היה הרבה זמן על המדף שלי לא יכולה לומר שהיו לי ציפיות גבוהות אבל ציפיתי שהכתיבה תסב לי נחת אז זו דעתי עליו:
מצד אחד הסיפור היה מהמם מרתק ובאמת שלא יכולתי להוריד את הידיים מהספר הזה גם הכימיה בין הדמויות הייתה מעולה וכל רגע שאני לא קראתי בספר כבר חיכיתי להמשיך אותו,
מצד שני - הכתיבה : הסיפור כתוב בגוף ראשון מנקודת מבט של הגיבורה ובגוף שלישי מנקודת מבט של הגיבור, בגדול אין לי בעיה עם גוף שלישי כשזה מתאים לסיפור ותורם לעלילה וכשנכתב היטב אבל פה הגוף השלישי לדעתי לא נכתב היטב ולעיתים מבלבל , בנוסף היו בסיפור יותר מידי אנלוגיות שגרמו לי לגלגל עיניים ולעיתים קרובות הדמויות בסיפור דיברו בשפה שיותר מתאימה לתקופת קום המדינה ולא בשפה שמדברים כיום וזה נורא הפריע לי
וחוץ מהכתיבה הייתה לי גם בעיה עם הסוף שהיה קלישאתי ומהיר אבל לפחות האפילוג היה מושלם כמו שאני אוהבת ❤️❤️❤️
וואו, איזה ספר מושלם וכיפי, לא הצלחתי להוריד את הידיים מהספר מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו!!! כיף לקרוא על דמות נשית חזקה כמו מורן שלא מוותרת ומלאת מוטיבציה. קל להתחבר לספר ולדמויות שבו, הסיפור שמתרחש בצבא גורם למן תחושת הזדהות ולחיבור עמוק יותר לסיפור שאין ברוב הספרים. ספר ממש מעולה נהנתי מכל רגע בקריאה❤️❤️
הבנתי את רמת האובססיה שלי לספר הזה די מוקדם, אבל הרגע שקנה אותי סופית הרגע שהיווה בשבילי את ה-found family trope זה הרגע שאיתן עשה קרע בשמלה של מורן❤️ מאוהבת בכל הדמויות נראה לי שגם אני נדבקתי בווירוס של רותי לשייטים💌
בכמה קולות 2 קולות ראשיים .4.5 ספר מענין עובד יפה על נקודות קצה ומשברים מאוד מוצלח רק שחבל שיש קטעים קצת חופרים על תיאורים קצת דילגתי וניסיתי לא הזוגיות שמתוארת יש בה קסם טיפה לא רגיל .
הספר הטוב ביותר מהספרים שבסדרה.. דמותם של מורן הראל מרגשות ומהפנטות .. אחוות הלוחמים, הדילמות והערכים בהם דבקים לוחמי השייטת מועברים היטב בספר ומעוררים השראה כך גם סוגיית השירות של מורן ושילובה ביחידה, הרלוונטית לשיח הציבורי כיום .
ההגדרה של פוטנציאל מבוזבז איזה קונספט נדיר אבל אני באמת לא מבינה איך שרון הצליחה לזרוק את הספר הזה לפח ככה היה פה הרבה מקום לשיח פמיניסטי בצבא וביחידות קרביות אבל רוב הספר פשוט היה על בנים מתלוננים שהם לא יוכלו לתפקד במבצע אם יש להם בת בצוות כי הם היו דואגים לה יותר מדיי והם לא היו מצליחים להתרכז. לא יודעת למה זה מזכיר לי שאי אפשר לבוא לבית ספר עם גופיה ושורט כי זה מסיח את הדעת יותר מדיי- אולי פשוט תחנכו את הבנים שבנות הם לא רק בובות תפאורה רגישות ומסוגלות לעשות בול אותו דבר ואפילו יותר מבנים? גם חברים היא ליטרלי הייתה קצינה בקרקל נראה לי שאם כבר יש לה הרבה יותר ניסיון צבאי וראש על הכתפיים מהחבורת צעירים שהיא נתקעה איתם בטירונות הזאת ובלי קשר- הספר נכתב ב2021 נראה לי. אם אשכרה ממ היה מתחיל לצאת אם אחד מהטירוניות שלו היו מורידים לו דרגות ומעיפים אותו מצבא ככ מהר- והעובדה שמפקד השייטת ידע מזה ולא עשה כלום זה קרייזי. זה לא שזה בשנות ה90 או משהו שזה היה קורה דיי הרבה גם כל מי שיודע קצת על הצבא יודע שפיילוט שילוב נשים בשייטת בחיים אבל בחיים לא היה קורה ככה- היו כנראה פותחים צוות או רק של נשים או מעורבב חצי חצי בנות בנים עם מפקדים שנתנו להם יותר מרק יום התראה עם הרבה יותר ליווי מקצועי ורפואי ממה שהיה בספר- לפניי שהיא כתבה את הספר היא לא התייעצה עם אנשים שמבינים קצת מה הולך בצבא? גם בגלל שרוב מי שקורא את הספר הזה הן נערות בתיכון- אני מרגישה שזה ממש יוריד להן מתפקידי לוחמה בגלל כל העניין הבריאותי- נכון שהצבא זאת חרא מערכת אבל אם תתגייסי לכל מניי תפקידים מובחרים או פיילוט של בנות בלחימה לא יגרום לך להיות עקרה אז פליז אל תתנו לספר הזה להפחיד אתכם מתפקידי לוחמה בננות ועכשיו ל-2 דברים שממש ממש ממש ממש ממש עצבנו אותי בספר הזה: השלמת עם אבא שלך אז את מוותרת על החלום ילדות שלך להיות בשייטת?? אני מרגישה שזה היה דיי הגורם המכריע- יותר מכל העקרות וכאלה אבל מי אני שיודעת טוב מאד שאין דבר יותר מדרבן מדאדי אשיוז אז אולי זה לגיטימי- אבל זה עדיין הזוי לגמריי דבר שני- אפילו אם מתעלמים מהיחסיי מרות ההזויים בספר הזה- הבן אדם מציע לך נישואים, בזמן שאתם שוכבים, כתנאי לאורגזמה, אחריי שאתם מכירים 4 חודשים בערך, בגיל 23, בלי שהכרתם משפחות, ואת אומרת לו כן, ואתם מתחתנים אחריי חודשיים????? מה לעזעסיגמה. גירל. והבן אדם אחריי שהוא ניהל מערכת יחסים מינית עם החיילת שלו- נהייה מפקד חיל הים????? oh hell nah. קיצר אין לי כוח יותר אז שניי כוכבים על הקונספט הנהדר מקווה שמישהו יכתוב את הספר הזה שאכרה בצורה טובה יום אחד המשך יום נדיר לכולן
This entire review has been hidden because of spoilers.
הספר כתוב ובנוי מעולה, קצת התאכזבתי מהסוף (לטעמי האישי כמובן, התאכזבתי שהיא וויתרה על חלום השייטת). מה שכן, היו כמה וכמה פעמים טייפואים, כל מיני שגיאות כתיב וכדומה. לא ברמה שזה הפריע לרצף הקריאה, אבל לפעמים זה עלול להוציא את הקורא מהדמיון של הקריאה, וחבל. חמש כוכבים כי הספר עצמו מעולה:)
This entire review has been hidden because of spoilers.