הספר הלא נכון

by Noa Yedlin, נעה ידלין

לרונה גלזר־גלנטי יש תינוק בן עשרה חודשים, רומן שהיא לא כותבת ובעל גבה־מצח, שבז לכולם מלבדה: הוא משוכנע שהיא עומדת להיות סופרת גדולה, והוא יעשה הכל כדי לעזור לה לממש את ייעודה. אבל מאז הלידה רונה לא מצליחה לקרוא כלום, שלא לדבר על לכתוב; עד שהיא נתקלת בתחרות פייסבוק טיפשית ומחליטה לנסות: מה כבר יכול לקרות?
הספר הלא נכון הוא סיפור על בגידה: לא עם גבר אחר, אלא עם זהות חדשה. זה סיפור על אישה שמגלה את עצמה מחדש כקוראת ואז ככותבת – והכל מאחורי גבו של בן זוגה.
ספרה החדש של נעה ידלין הוא רומן מבריק, נוגע ללב ומעורר מחשבה על מערכות יחסים עכשוויות ועל הסודות שאנחנו מסתירים; על זכותנו להשתנות לנגד עיניהם של הקרובים לנו ביותר; על גבוה ועל נמוך, על טעם טוב וטעם רע.

Genres: Novels

349 pages, Paperback

First published January 1, 2022

About the author

Noa Yedlin is an Israeli author, the recipient of the Sapir Prize (the Israeli Man Booker) and the Prime Minister's Literature Award and author of the bestselling House Arrest, Stockholm, People Like Us and The Wrong Book. Yedlin was named by Haaretz Magazine one of "66 Israeli Women You Should Know".
Yedlin is also the creator of a two-season TV series based on her bestselling novel Stockholm (the Israeli Best Mini-Series TV Award). A German remake of the series (You Don't Die Among Friends) won Best Scripted Format at 2021 International Format Awards and Best European Series at La Rochelle Festival De La Fiction 2021. The series has been re-made by SVT Sweden (broadcast: Christmas 2022). Her bestselling novel People Like Us is currently being developed into a series in Israel. A stage adaption of House Arrest is now playing at Beit Lessin Theater in Tel Aviv.

Reviews

[yoav · Rating 5 out of 5]

רונה, מי שזכתה במקום השני בתחרות סיפורים קצרים, נאבקת לכתוב את הרומן הראשון, בעודה מטופלת בבנה התינוק וכאשר בעלה הארכיאולוג, גידי, מצוי במשבר בעבודתו ובהמשך במשבר זהות משלו. רונה נשאבת לעולם הספרים הרומנטים ומוצאת את עצמה כותבת רומן רומנטי ראשון בעילום, ששולח אותה למסע מטלטל בחייה משל היתה גיבורה בספר כזה.
בתחושתי, הספר הוא כולו מסע פנימי של רונה. בעוד שאפשר לראות בגידי דמות של גבר פטריאכלי עטוף במעטה פמיניסטי (ובאחת מהסצינות בספר המעטה הזה נתלש באחת מעליו) ואת המסע של רונה כמסע השתחררות. בסוף לדעתי הדמויות השונות הן השתקפות או השלכה של הקול הפנימי שלה ושל החרדות שלה. במיוחד דמותה של מירב, המוציאה לאור, היא אלטר-אגו של רונה. היא דוחקת בה למסע החיפוש בכתיבת הרומן, היא תופסת ממש תופסת את מקומה באור הזרקורים ובסוף הספר יש איזו הארה (שלא אתאר כאן) שעוד יותר ממחישה זאת בעיני.
גידי (שהופך משמאלני לימני) ותרצה אחותה של רונה (השמאלנית האליטיסטית) גם קולות שמהדהדים ברונה אבל תפקידם אינו פוליטי, אלא הם באים להמחיש את תחושת חוסר השייכות שלה.
בסופו של יום לבטיה של רונה מהדהדים למעלה אל כתיבת הספר הזה. ידלין כתבה רומן שאינו רומנטי במובנו הקלאסי על רומן רומנטי ואולי זה כן רומן רומנטי רק אחר, פורץ ז'אנר? רונה הסופרת בספר מתקשה לכתוב סקס וגם ידלין לא כותבת סקס (אלא על סקס) וגם מה שאני כותב כאן, מהדהד את הביקורות של הקוראים השונים על הספר שבתוך הספר.
ובסוף מילה על הסופרת נעה ידלין, יש עוד סופרות שאני אוהב אבל אין הרבה סופרות שאני אוהב כמוה. אין כמוה בפירוק והרכבה של המקום שממנו גם אני מגיע, הדיאלוגים היום יומיים האלו, כלאחר יד (על אף שהם ממש לא), ההומור ואז הכתיבה הדחוסה, שינויי הקצב. יש הרבה סופרות שאני אוהב, אבל בה אני ממש מקנא.

[Hannah Rosenthal · Rating 5 out of 5]

נועה ידלין יודעת לכתוב. אוהבת את ההומור שלה.

[Orly · Rating 4 out of 5]

היו לי הרבה בעיות עם הרבה מהתמות בספר, בעיקר הנטייה של אנשים לדבר במניפסטים אידאליסטיים לצד ההימנעות שלהם מלומר משהו כן ואמיתי על עצמם ולו פעם אחת, ואחר כך הם עוד מתפלאים שהם לא מבינים אחד את השני. ובכל זאת קראתי בתוך יום (דבר נדיר מאוד לאחרונה), התעניינתי בעלילה ואף צחקקתי לא פעם, אז זו הייתה קריאה מוצלחת למרות זאת. וגם, יש ערך ייחודי לספר שגורם לנו לחשוב ולהתווכח איתו. מומלץ, אבל זו לא קריאה חפה מביקורת.

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

קראתי בעבר שני ספרים של נעה ידלין (שטוקהולם, אנשים כמונו) ואני מאוד אוהבת את הכתיבה שלה. יש לה יכולת מופלאה בעיניי לתאר דמויות, מערכות יחסים ומצבים שנטועים עמוק בתרבות הישראלית המודרנית של מעמד הביניים ובכלל.
רונה היא סופרת בהתהוות. סיפור קצר שלה זכה בעבר במקום שני בתחרות וקיבל שבחים ממבקרי ספרות. כרגע היא נמצאת בחופשת לידה עם בנה התינוק ומנסה לכתוב ספר. בן זוגה של רונה, גידי, הוא ארכיאולוג ותומך מאוד ברונה, בטוח שהיא כותבת מחוננת ומעודד אותה מאוד לכתוב. גידי חשף אתר ארכיאולוגי ובו תגלית משמעותית, הוא מגייס כספים מעמותה ימנית ובעקבות זאת משנה את דעותיו הפוליטיות והופך לימני.
רונה מתמודדת עם משבר כתיבה ומתחילה לקרוא רומנים רומנטיים כדי להעביר את הזמן. היא מתפתה לכתוב רומן רומנטי כזה, אך מסתירה זאת מגידי שחושב שהז'אנר הזה נחות ומגוחך, ולכן כותבת בשם בדוי. הספר דווקא מצליח ורונה מסתבכת בסבך של שקרים שמסבכים את מערכות היחסים בחייה, וספציפית את מערכת היחסים שלה עם גידי.
ידלין משקפת פה מציאות פטריארכלית מאוד מעניינת ורלוונטית - פטריארכיה חבויה. גידי, מצד אחד, הוא כביכול פמיניסט - מעודד את רונה להגשים את עצמה, לוקח על עצמו לטפל בבנם כדי שתתפנה לכתיבה, יש להם חשבונות בנק נפרדים ועוד. אך למעשה, הוא תוחם את ההגשמה העצמית שלה כל עוד תעשה זאת בגבולות שקבע לה - כתיבה בז'אנר שהוא מגדיר כגבוה. הכתיבה בז'אנר הרומנטי, למרות שמכניסה לרונה הרבה כסף, נחשבת בעיניו נחותה, משמשת לצרכי כסף ו"חירמון" בלבד, ולכן לא נחשבת. רונה מועלית על נס ומקבלת עידוד, אבל בשום מצב הוא לא שואל אותה מה היא באמת רוצה וצריכה, הוא יודע הכי טוב בשבילה. לעומת זאת, גידי שינה את דעותיו הפוליטיות מקצה לקצה, תכל'ס כדי להצדיק מימון שקיבל מעמותות ימניות, אך השינוי הפתאומי שעשה הוא כמובן מוצדק בעיניו והגיוני, בניגוד לשינוי בז'אנר הכתיבה של רונה גם כשגידי חושד שרונה משקרת לו, הוא בטוח שמדובר בבגידה ולא מעלה על דעתו שאולי לרונה יש דעות, רצונות ומחשבות משלה.
אהבתי את הסוף המשעשע וגם את הקטעים המפוברקים מספרים רומנטיים (שידלין יצרה במיוחד לספר הזה) ואת הרעיונות המשעשעים שרונה מעלה לעלילות שונות לספרים רומנטיים. כחובבת הז'אנר בעצמי זה היה מאוד משעשע, כיפי ומודע לעצמו :-)

[Yaara · Rating 4 out of 5]

היו שלבים שזה היה קצת מתיש אבל בגדול מאוד נהניתי, אהבתי את הדיון בפוליטיקה זהות ובצורך של הדמויות והקוראים כאחד להגיד מי שמאלני מי ימני, מי פמיניסט ובעיקר פמיניסט מספיק, זה הרגיש לי מדויק.
זה היה עצוב מאוד בכללי, הרבה יותר ממה שציפיתי, ממש כמו רומן אמיתי ואיכותי על בדידותו של האדם, ועדיין הדילמה המרכזית שלו היתה של רומן רומנטי- למה אתם לא פאקינג מדברים על זה?

[Alex · Rating 5 out of 5]

אחד הספרים הטובים שקראתי השנה וכנראה הכי כיפי בהם.
רונה היא סופרת, ובעלה מפרגן לה לכתוב, זה ממש חשוב לו לייצר לה את הזמן לזה. בחופשת הלידה היא מגלה את הרומנים הרומנטיים, ובסתר ובסוד כותבת אחד כזה.
הספר מעלה בלי להתבייש דיון טוב על פמיניזם, על עולם הספרות והתרבות שלנו וגם על האקדמיה והקשר לפוליטיקה. הצביעות עוברת ומחברת בין כל החלקים של הסיפור. הכל נעשה בהומור, וכתוב בצורה שממש מתחשק להמשיך לקרוא.

[Adi · Rating 5 out of 5]

מעולה. מורכב, חכם ומצחיק מאוד.

[TalieBellson · Rating 4 out of 5]

נעה ידלין יודעת לכתוב ספר, ומוזר שלא כתבו אותו קודם, קו התפר הזה שבין מה שראוי להיקרא ספרות טובה ומה שלא...
מתחה אותי עד הסוף,
ואז צחקתי ממש.

[Miriam Fein · Rating 5 out of 5]

I love this book so much. A must read for anyone who ever wrote anything in their life

[Reuven · Rating 2 out of 5]

הו, האירוניה. שם הספר כל כך נכון...
בעמוד 60 לערך מתחיל להתבהר. אנו למדים מי היא רונה- נשואה ואם לתינוק, אחות צעירה לנעה ותרצה בהפרש גיל ניכר למדי. מרגישה תקועה אחרי הלידה והטיפול בתינוק. היא שואפת לעשות מעשה ולהתחיל קריירת כתיבה פייסבוקית במסגרת קבוצת נשים כותבות. כותבת, מתקנת, מוחקת, ממציאה דמויות מנוגדות כמו אפידיומולוג ומתנגדת חיסונים או להפך. יש לה שאיפה לכתוב ולפרוץ קדימה. עד כאן טוב ויפה ובסיס לסיפור שיכול להיות לא רע בכלל.
אבל... אבוי, הכתיבה מחרבת. מה זה מחרבת. עמוד על שמו יוצא הדופן של התינוק- טבאי (נשיא הסנהדרין). בעלה גידי הוא ארכיאולוג ספק ימני ספק שמאלני. קשה להבין.
באיזה מקום האבסורד הוא שיש למחברת כשרון כזה או אחר ועברית יפה. הספר לפחות נטול הומור דלוח וקיטש (שמצאתי בשפע אצל אחרים) אבל הוא מפוספס וחבל. סגנונו עמוס לעייפה, דחוס, מתזז מדבר לדבר ובין הדמויות והיה קשה לעקוב. המון פסיקים מיותרים הקוטעים את שטף הכתיבה ומכבידים. מלל רב ומה שמרגיש ניסיון לתחכום יתר משיג את התוצאה ההפוכה. 'פעם, כשהתלוננה בדרך התלוננות מפונקת מתחננת להפרכה...' או 'וגיתית אמרה, מה, ורונה אמרה, נחשי מה קראתי אתמול, וגיתית אמרה, לא נכון'...
במילה, מתיש. משכתי עד שליש הדרך (מ-350 עמודים) טרם אמרתי נואש.
ברבאק.

[Michal · Rating 4 out of 5]

מאוד אוהבת את הכתיבה של ידלין ואת הדמויות שהיא טווה. רונה היא סופרת / שואפת להיות סופרת שנשואה לגידי, ארכיאולוג, שגם נמצא במסע מקצועי משלו וגם חי את שלה לא פחות ממנה. אחרי לידת תינוק ומחסום כתיבה רונה מתחילה לקרוא רומנים רומנטיים, משתתפת בתחרות כתיבה ולבסוף מפרסמת ספר שייצר עניין, פולמוס וסקרנות - בשם בדוי.

נהניתי מהעלילה, אהבתי את הסוף. אני כן מרגישה בשונה מספרים אחרים שלה שכאן הדיאלוגים, במיוחד בין רונה לגידי, לא כל כך אמינים בשפה שלהם ובבנייה שלהם. הם כתובים כמו ספרות ולא כמו דיאלוג. כנ״ל סצינת מריבה בינה לבין מירב העורכת שלה בערב מפגש ספרותי שמרגישה גם היא כמו משהו שמכיל הרבה משפטים שאנשים אמיתיים לא אומרים.
חשבתי שאולי הרעיון הוא דרך זה להנגיד את הספרים הרומנטיים מהספרים ה״אמיתיים״ דרך שימוש בשפה של הדמויות אבל זה עדיין לא היה אמין.

מאוד אהבתי את הספר זו השורה התחתונה והוא מצטרף לספרים אחרים של ידלין שממש נהניתי מהם

[Kobi Mazor · Rating 4 out of 5]

בתחילת הספר הייתי די מבולבל מסגנון הכתיבה, וצפיתי שחוויית קריאה מתישה ומסורבלת מחכה לי.
-ביקורת על ספר אחר של נועה ידלין שמצאתי פה תיארה את ההרגשה הזאת במדויק
"סגנון הכתיבה של הספר עשה לי סחרחורת. התחננתי לכמה סימני פיסוק כדי שאוכל להבין מה בדיוק הסופרת רוצה להגיד. תיאורי השיחה הם ברמת תחכום של ילד בכיתה ה׳ (ואז הוא אמר... ואז היא ענתה לו.... ואז הוא אמר.... והיא אמרה....). הדמויות מוכנסות לעלילה בלי הצגה ראויה, מה שאילץ אותי לדפדף קדימה ואחורה כדי לחפש מיהו מי.."
אולם לאחר כשליש מהספר התרגלתי לסגנון ומשם התחלתי להנות.
העלילה טובה, הקטע של ספר בתוך ספר היה נחמד, אמנם כל נושא ההסתרה היה קצת מופרך אבל עדיין הדמויות היו די אמינות ומעניינות.
סה"כ אחלה ספר, רצוי לא ליפול לביקורות המהללות ולהגיע עם ציפיות מוגזמות כדי לא להתאכזב.

[Noa Harpaz · Rating 4 out of 5]

ספר מעניין, לא קל לקריאה לא בהיבט התוכן אלא בהיבט הכתיבה, יכול להסתובב סביב רעיון במשך הרבה עמודים אבל הייתי סקרנית להגיע לסוף. סופרת שכותבת ספרות איכותית כביכול, נחשפת לז׳אנר הרומנים, כשנתקלת בתחרות בפייסבוק. במהלך הכתיבה מגלה את עצמה מחדש כי מחליטה לכתוב בשם בדוי… האם תספר את סודה? תשאיר אותו אצלה? נהניתי לקרוא.

[Ran Israel · Rating 4 out of 5]

איכשהו זה הספר הראשון של נעה שיצא לי לקרוא והאמת שהוא מעולה. לטעמי הוא קצת ארוך מדי וההתחבטות של רונה בשאלה שבמרכז הספר קצת נמרחת ובכל זאת, כתוב מצויין עם סיום משעשע.

[Shirley Kulbak · Rating 5 out of 5]

נהדר, כתוב נהדר, עמוק

[Asaf Kleinbort · Rating 5 out of 5]

ספר מעולה

[Maayan Levy · Rating 3 out of 5]

Took me 150 pages to like it. Afterwards just wanted to read more

[Maya · Rating 3 out of 5]

3.5
כתיבה מוזרה ומסובכת, דמויות מציאותיות ולכן מעצבנות (אחת אחת)
לא התחברתי עד בערך השליש/אמצע, סה״כ היה סבבה אבל בגדול קצת ארוך ומייגע לפעמים

[Yaara · Rating 3 out of 5]

נעה ידלין יודעת לכתוב אבל הספר הזה היה צריך להיות נובלה ולא יותר. איפשהו באמצע הסוד כבר נמרח יותר מדי.