"לא שמעת מה קרה לזאב הרע בסוף הסיפור של כיפה אדומה? אל תזלזל לרגע באיילה הקטנה והתמימה הזו, כי היא עוד עלולה לרסק אותך לרסיסים."
חשבתי שאני חזקה, חשבתי שהתגברתי על כל הקשיים ועל ההתעללות בחטיבה ושהפצעים כבר מזמן דהו לצלקות ישנות, אבל טעיתי. המניאק שהתאכזר אליי חזר לחיים שלי ביום בהיר אחד והרגשתי כאילו העולם קורס אל תוך עצמו. יש לו פנים של מלאך, אבל מי כמוני יודעת שהנשמה שלו נוצרה במדור הכי אפל בגיהינום. הוא קר, חסר רחמים וקשוח מתמיד. אני מנסה בכל כוחי להתכחש למשיכה ההרסנית שלי אליו ולהתעלם מהחשמל באוויר בינינו. האם אצליח לשמור על עצמי מפניו לפני שהמתיקות של הארס שלו תכלה אותי? או שגזר הדין שלי כבר נחתם?
טלי קוסשוילי היא בת שלושים ואחת ומתגוררת במעלה אדומים עם בן זוגה אלמוג. "סדוקה", הספר הקודם שכתבה, זכה לביקורות נלהבות מצד הקוראות. היא נהנית מכתיבה ומבריאה של עולמות חדשים, מקריאה ומצפייה בסרטים מצוירים.
טרופים : בוס ועובדת,נקודת מבט אחת,שונאים לאוהבים.רומנטיקה ישראלית.
טריגרים : התמודדות עם טראומה ,אלימות במשפחה ,רצח ,חטיפה ,בריונות,התקפי חרדה .הטרדה מינית
פרקי ספר בנוקאאוט : 16.17
כשמיה הייתה ילדה היא עברה טראומה ששינתה את חייה מקצה לקצה ,כעבור 20 שנים היא משקמת את החיים שלה אבל לרגע לא שוכחת את האדם היקר שהיא איבדה.היא חייבת להתאפס על עצמה ,וכשהחברה הכי טובה שלה שולחת לה שיש משרה פנויה בחברת אדריכלות והם מחפשים ציירת היא קופצת על ההזדמנות ומגישה קורות חיים .
כשהיא מוזמנת לראיון היא פוגשת את יונתן ,מי שהוא והחברים שלו היו מתבריינים אליה בתקופת החטיבה .הוא שונא אותה והיא מתעבת אותו אבל היא חייבת את העבודה הזאת ואף אחד לא יעצור אותה מלהשיג את מה שהיא רוצה ,בטח לא הבוס הלוהט שלה שהיא מתחילה לראות באופן שונה.
מיה היא דמות כל כך חזקה בעיניי ואני מתה על דמויות נשיות חזקות ,החוזק שלה מתבטא בעיקר בפנימיות שלה ,היא עברה כל כך הרבה דברים והתמודדויות קשות ומורכבות והיא הצליחה להתרומם מהטראומה שלה ולא להתפתות לדרכים רעות שזה הדבר הכי קשה כי הדבר הכי קל זה להתפתות ללכת בדרך הרעה והכי קשה זה להישאר בדרך הטובה והנכונה.היו רגעים שכל כך הזדהיתי איתה לגמרי הרגשתי שטלי פשוט כתבה אותה עלי 😂
כל הדואט מסופר מנקודת המבט שלה ,אבל יש כמה נקודות מבט בודדות של יונתן .אני חייבת להגיד שזה כן משהו שקצת הפריע לי במיוחד שזה דואט ואני תמיד מעדיפה לקרוא את הנקודות מבט של שני הדמויות .
לגבי יונתן יש לי דעות חלוקות עליו ,בהתחלה ממש שנאתי אותו אפילו כתבתי לטלי "אני מקווה שמיה לא תהיה איתו היא לא צריכה להתפשר עליו רק בגלל שהוא חתיך." אבל ידעתי שלשם הספר הולך מהשנייה שיונתן הופיע למרות שהייתה לי תקווה שאולי רן פשוט יגיח לחייה,כמובן שזה לא קרה .וכל הקריאה טלי שואלת אותי אם סלחתי ליונתן ? אז לא ,לא סלחתי לו ,הוא העביר את מיה גיהנום שפשוט לא הגיע לה לעבור גם העבר וגם בעתיד אבל תזכרו תמיד יש אבל אני כן חושבת שהוא עבד על עצמו והוא הצליח לזכות בה בחזרה ,הוא עזר לה כשאף אחד אחר לא,הוא הכיל אותה והבין אותה.
הספר מסופר בישראל אבל לא מרגישים את זה אז למי שיש בעיה עם ספרות ישראלית כי אני יודעת שקשה מאוד למצוא סופרת שכותבת ספרות ישראלית בצורה טובה אז אין לכן מה לחשוש לגבי הקטע הזה .
ואני חושבת שהיה אפשר קצת לקצר את הדואט ,מרגיש שהיה חלקים קצת מיותרים ונמרחים ,אם היה יותר נקודות מבט של יונתן אני חושבת שבעיניי זה היה משפר את הספר.
אומנם לא אהבתי את הספר הראשון של הסופרת - סדוקה אבל את הדואט הזה מרגישים שיש שיפור בכתיבה ,העלילה הרבה יותר מעניינת לדעתי.למי שלא אהבה את סדוקה אני כן ממליצה לכן לנסות את הדואט הזה .
3.5 בטוטאל לדואט לטעמי יש יותר מדי עמודים שבהם אין דיבור בכלל ורק מחשבות, סליחה, אבל מה אכפת לי מהמחשבות של הדמות במשך 5 עמודים שלמים? העובדה שהיא יוצאת עם הבריון שלה מהתיכון מגעילה אותי - והתירוץ העלוב הזה שהוא נתן לה שבגלל זה הוא התעלל בה? סליחה? אתה בחרת ללכת. אתה בחרת להקים את התחת שלך. זו הייתה הבחירה שלך. באיזה עולם הוא האשים אותה? עצבן אותי רצח אבל זו זמנית אני גם לא אשקר ואגיד שכן נהניתי מהספר וכן הוא כתוב נהדר סה״כ דןאט מקסים אבל יותר מדי דברים שהם לא אחד גדול בעקרונות שלי ולכן הציון הנמוך