קול קובינגטון הוא שובר הלבבות המפורסם ביותר בתיכון. כל בחור רוצה להיות כמוהו, וכל בחורה רוצה לשכב איתו. חוץ ממני. המראה ההורס, אומנות הזריקה המדהימה והחיוכים הפלרטטניים, לא עושים לי את זה יותר... כי אני יודעת מה אורב מתחת לשריון של כוכב הפוטבול הלוהט. לפחות חשבתי שידעתי. לפעמים האנשים היפים ביותר, מסתירים בתוכם אמיתות מכוערות מאין כמותן. ולפעמים הדרך היחידה להציל מישהו... היא לצעוד יחד איתו אל תוך התופת.
סוייר צ'רץ' היא החנונית הצדיקה של אקדמיית רויאל הארטס. בנות מציקות לה ובנים לא מבחינים בקיומה. חוץ ממני. עוקצנית, מבריקה ושופעת חמוקיים – בלתי אפשרי להתעלם ממנה. לא משנה כמה אני מנסה. כולם בבית הספר סימנו אותה בתור הבחורה חסרת הסטייל, השמנמנה, ששרופה על ישו. אבל בניגוד אליהם, סוייר היא אישה אמיתית שלא מעמידה פנים שהיא מישהי אחרת. עד לרגע שבו אני מבקש ממנה להיות החברה המזויפת שלי. לפעמים הנשמות היפות ביותר... הן אלה שמכאיבות כאב גדול מנשוא. ולפעמים הדרך היחידה להציל מישהו... היא להילחם למענו.
חיכיתי הרבה לספר של קול וסוייר והבנתי שהוא הכי טוב בסדרה ואני מסכימה הוא היה מעולה
אנחנו מכירים את הדמויות מהספר הראשון בסדרה קול אחיו הצעיר של ג'ייס הוא הכוכב העולה של התיכון הוא שחקן פוטבול לוהט המנסה לשמר את התדמית הנחשקת שהוא בנה לעצמו עד לרגע שהוא מבקש מסוייר להיות החברה המזויפת שלו
סוייר היא בחורה מדהימה וחזקה הכרנו אותה בספר הראשון כחברה הכי טובה של דילן, הדמות של סוייר נגעה לליבי והיה מרענן לקרוא על בחורה עם קימורים, היא אמיתית וטובת לב
קול מוצא את עצמו נמשך לסוייר שמציגה סוף סוף משהו אמיתי בעולם המזויף שהוא נמצא בו וסוייר מוצאת בקול מקום מבטחים ותחושת ביטחון
האם מערכת היחסית המזויפת שלהם יכולה להפוך לאמיתית? יש לנו פה שני אנשים שבורים שמגלים שלפעמים צריך אדם אחד שיאהב ויאמין בך כדי להינצל
אוקיי וואו. חיכיתי לקרוא את הסדרה הזאת ככ הרבה, וסיימתי אותו בככ קצת זמן! קול קובינגטון הוא הבחור שכל הבנות רוצות והכי מפורסם בבית ספר, אבל אף אחד לא רואה את קול באמת, לא רואה כמה קשה לו, עם מה הוא מתמודד. חושבים שהוא הבחור הכי קשוח שם, הוא פשוט הכי טוב בלהסתיר את זה. סוייר צ׳רץ׳ היא הבחורה המלאה, החנונית, שאוהבת את ישו. שעוברת בריונות ושם אחד לא שם עלייה, לא רואה אותה. חוץ מקול.
אהבתי ככ את הספר!! הוא עורר בי ככ הרבה רגשות כעס, אהבה, עצב, הלם. מה שנורא אהבתי בספר הזה זה את ההזדהות, אפשר ככ להזדהות עם הספר הזה וככ בקלות. אני אישית לא הזדהיתי איתו אבל אני מרגישה שהרבה יכולים. הרגשתי אימפתיה כל הספר, גם לסוייר וגם לקול. אהבתי ככ את העלילה, זה התקדם מושלם ובאופן מדהים. יש פה טרופ פייק דייטינג אז רואים גם תוך כדי את האהבה האמיתית שיש לקול לסוייר. אהבתי איך שהוא חושב, עלייה, רואה אותה, אוהב אותה. פשוט הכל. אהבתי שגייס ודילן - מנסיך אכזר, היו בספר לא מעט, משהו שנורא הוסיף. אהבתי שרואים את הבעיות של הזוג הבא בסדרה, (לא אגלה מי הזוג הבא כדי לא לעשות ספויילרים) זה ככ הוסיף!! אהבתי גם ככ את הדמויות רקע!! בואו נדבר על ביאנקה, האחות קובינגטון הקטנה, בהתחלה היא וסוייר לא היו חברות, אבל אז הן התחילו חברות וזה היה מרגש. והדמות האהובה עלי שם מכולם!!!!!!! אוקלי!!! אוקיי וואו, אוקלי הוא הכל, אני ככ אוהבת אותו. הוא אייקוני ברמה מטורפת ואני לא יכולה להפסיק לצחוק כשהוא מדבר, חוץ מהפעמים שהוא מדבר על הדברים שקשה לו, עם סוייר, ואפרופו, ככ אהבתי את החברות של סוייר ואוקלי, אהבתי ככ שרואים מה אוקלי עובר, ליטרלי רואים אותו. הוא משתף את סוייר במה שהוא עובר וזה מושלם. החברות בניהם זה הכל. אוקלי עובר מלא, ואני לא יכולה גם לחכות לקרוא ספר עליו. ניראה לי כבר הבנתם לבד 5/⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️
4.5/5⭐️ העלילה נדירההה זורמתתת יכולתי לסיים תספר יותר מהר אבל לא היה לי זמן אבל באמת תקשיבו אני עדיין מרגישה שלא הבנתי את הדמות של קול עד הסוף ומזל שיש עוד ספר שיתקן את החרא שהוא עשה/גרם. סוייר חיים שלי דיי אני באמת חולה עלייה היא פשוט כל כך טובה ומגיע לה הרבה יותר טוב. היא מנסה לעשות לקול כמה שיותר טוב והוא פשוט אמ דפוק. בכרך הבא אני אפרט יותר מבלי ספויילרים(אשתדל) ואתן דירוג לדואט עצמו😘😘
סוויר המתוקה שלי איזה ספר של סערת רגשות הרגשתי שאני קוראת על עצמי הכל כתוב פשוט מעולה ובצורה מצוינת יום יבוא ומישהו יבין את המחשבות של הדמויות שם כמו שאני מבינה
ma dernière lecture de 2023 s’achève pour ma part par une petite déception. le livre était vraiment bien dans son ensemble, bien que vu et revu niveau romance (parfois l’intrigue était original donc j’étais content) mais la fin ??? ça m’a tout gâché je suis dégoûté je lirais même pas la partie 2 on dirait une fin à la after ça me plais pas du tout pour le coup. sinon les personnages étaient sympa mais je me suis pas spécialement attaché à eux. c’est un 2,5/5 pour ma part, ma pire note accordée à un roman cette année et j’en suis désolé en espérant que d’autres ont pu le trouver sympa à découvrir ! 😅
Honnêtement, l'intrigue semblait plutôt correcte, mais les dialogues sont insipides et les personnages manquent de cohérence. Et quand ils sont cohérents, leurs raisonnements sont décousus. Quant aux rebondissements... je suis sans mots.