ספרים מחוקים

by Haim Weiss, חיים וייס

בכשרון סיפורי מובהק וביד בוטחת של אמן מגולל חיים וייס פרקים מרגשים מחייו של נער ירושלמי היוצא מדי בוקר מביתו שבגבעה הצרפתית, מאחד השיכונים החדשים שנבנו שם אחרי מלחמת ששת הימים אל בית ספרו השוכן בליבה של קטמון, שכונת היוקרה הערבית שאחרי מלחמת העצמאות אוכלסה במפוני העיר העתיקה, ובדרכו החוצה את העיר מצפון לדרום מתוודע אל שסעיה שותתי הדם של החברה הישראלית: אל ניצולת שואה העוצרת את תנועת המכוניות בעורק תחבורה ראשי ומטיחה את האשמותיה כלפי מעלה; אל נסיונותיהם הנלעגים של מחנכים אורתודוכסים יוצאי גרמניה וחניכי הרב שמשון רפאל הירש ליישב את ערכי "תורה עם דרך ארץ" בחברה מיליטנטית הסוגדת למתנחלים החמושים בקלצ'ניקובים; אל דרמה אישית נוגעת ללב שבה מוקע נער מזרחי, בנו של קבלן עבודות עפר עשיר מתוך חבורת הנערים ששאף להתקבל אליה.

ספרים מחוקים - תשעה סיפורים הנעים ברגישות ובטון מינורי בין הפנימי והאישי לחיצוני והכללי שבהם משרטט חיים וייס את פרשת התבגרותו בירושלים הדתית של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת והיחשפותו אל העולם הסובב אותו המתגלם בדמות המשפחה, החברה, הדת, והמדינה.

Genres: Memoir

128 pages, ebook

Published August 1, 2022

Reviews

[Siv30 · Rating 5 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/ספרי...

[Josh Friedlander · Rating 4 out of 5]

Is this a memoir? Seemingly so, although the (fantastic) opening line offers something of a caveat:

From my mother I learned that the reality we perceive, the one susceptible to the interference and violence of people, is shallow and wretched; that its power will never match the beauty of stories and events which deserve to have happened, but which owing to the weakness of reality and limits of life never came to fruition.

The author's mother related bits of family history in loving detail, some of which he later discovered to have been impossible - to which she responded, impatiently, "it's a fact".

The essays that follow relate to a childhood in a lost world, the Yekkish traditional Orthodoxy of the South Jerusalem neighbourhoods of Rehavia, Katamon, and Arnona, today mostly filled by luxury condos serving as holiday pieds-à-terre for diaspora Jews. The community existed in between the faultlines of today's religious communities, dismissive of the insufficiently pious Mizrachi and Bnei Akiva (although even they were better than the worst, the religious scouts) and set apart from the Haredi world because of its Hirschian principle of Torah im Derech Eretz - an openness to secular wisdom hard to defend in a polarising religious scene, which gradually wanes as the book progresses.

Today there is little left of this community, which has been absorbed - as so often with compromise positions - into the extremes on both of its flanks. Weiss himself abandoned his faith (the process unfolds in the book) and is today a literature professor at Ben Gurion university. Some of his stories are typical of the time: an elderly Hungarian survivor wandering the streets half-naked, cursing God in Yiddish; or a Mizrahi classmate whose barmitzvah, to the horror and fascination of his peers, features three belly-dancers. But they also illustrate his growing alienation from a religious practice which seems simultaneously boring and meaningless, and also a source of guilt and fear. A parallel theme is his growing love of literature, which culminates in his purchase of a book by David Avidan featuring his poem Yipuy Ko'ach (Power of Attorney):

[To Whom it May Concern]

What justifies above all
The loneliness, the great despair
The strange bearing of the yoke…
Is the simple, decisive fact
That we actually have nowhere to go

(Translations my own)

[Aviv Naftali · Rating 4 out of 5]

שלא כיאה לספר סיפורים קצרים, לא מדובר בסיפורים קלילים.
מדובר על סוג של מניפסט של התבגרות והתרחקות מההווי הדתי של המחבר.
מרגישים את הוויית ירושלים, אבל הרבה פחות ממה שחשבתי; אהבתי במיוחד את הסיפור נחשים.