אחות לפליאדות

by אורית אילן

האם יש לחיים מסלול? האם ישנו נתיב המסמן דרך ותבנית, כמו הקווים הדמיוניים שמחברים בין הכוכבים ויוצרים על כיפת השמים תמונות של שור, צייד ועגלה? ואם יש מסלול, הרי שגם אפשר לסטות ממנו – זו, בכל אופן, התחושה שמכרסמת בגיבורי אחות לפליאדות: התחושה שחייהם נעו במסלול ושמשהו, איכשהו, הסיט אותם ממנו.
לפעמים הם מצליחים לקרוא ל"משהו" הזה בשם, לזהות את הגורם לסטייה מהדרך. אבל זה לא הופך את הדברים למובנים יותר או לשרירותיים פחות. המשמעות חומקת מבין אצבעותיהם, סובבת סביב הדברים ואינה נצמדת.
כל אחד ואחד מהם מחפש פשר לשרירותיות הזו בתוך עצמו, במפגשיו עם האחרים ובעולם המלא על גדותיו ב"מומחים לסבל": מרפאים ומכשפים, רופאים לגוף ורופאי נפש, חוקרים אקדמיים, נביאים-בעיני-עצמם ומורים רוחניים. הספר עוקב אחריהם בכתיבה מלאת תנופה והומור, בחמלה ובאירוניה.

349 pages, ebook

First published May 1, 2022

Reviews

[Siv30 · Rating 4 out of 5]

לסקירה מפורטת בעיברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/אחות...

[Elazar · Rating 2 out of 5]

I liked the beginning of the book but, as I read more, it became fragmented, cultish, trying to be too clever. I don’t really understand what the author wanted to convey to the reader. It’s certainly not a novel. Why did it receive the 2022 Sapir prize? The best thing about this book is its creative title…

[Or Lowi · Rating 4 out of 5]

נקודת הפתיחה בספר היא תאונה קטלנית בין מכונית לרוכב אופניים. הרוכב נהרג במקום. בזירת התאונה יש עדה שאינה מצליחה להתאושש מהאירוע. מנקודה זו, הדמויות אחריהן אנו עוקבים במהלך העלילה מנסות למצוא מזור לכאב אותו הן נושאות בתוכן. זהו ספר שדן בנושאים פילוסופיים ומסופרת מכמה נקודות מבט ונפרשת על פני שנתיים.

לב ליבה של העלילה עוסק בנסיונות השונים של הדמויות להתמודד עם הכאב הנפשי שהן סוחבות עימן. כל אחת וכאבה שלה, כל אחת ודרך התמודדותה שלה. אך כל הדרכים, גם אם שונות בפרקטיקה שלהן, דומות במהותן. הדמויות מנסות למצוא סיבה כלשהי, כוח כלשהו, בו הם יכולות לתלות את האשמה. אילן, בכתיבה נפלאה מנסה להראות כי החיים קורים לעיתים מבלי סיבה. יכול להיות שהכאב הוא סטיה מהדרך, ויכול להיות שהוא הדרך עצמה. אולי, הדרך הטובה ביותר להעביר את הכאב היא פשוט להתמודד איתו.

זהו הספר האחרון שאני קורא כחלק מפרויקט פרס ספיר וזהו גם אחד מהמוצלחים שבהם. מאוד נהנתי מהמעגלים העלילתיים ומהכתיבה היפה שגורמת לנו כקוראים לתהות על בעיותינו שלנו ועל הדרכים בהן אנו מתמודדים איתן. אם הייתי פוגש את אילן, הייתי שואל אותה ״מה זה פליאדות?״ ומתחיל לספור.

[Orly · Rating 3 out of 5]

ההתחלה מאוד מבלבלת ועמומה, בהמשך חלק מהדברים מתבהרים, מתחברים ונעשים מעניינים, אבל דווקא הסיום הרגיש לי לא מספק וחוזר לאותה עמימות אווירתית - שלטעמי לא תורמת לספר אלא פוגעת בו: קטעים מנותקים מהקשר, אנשים שלא ברור מיהם ומה תרומתם לסיפור, מקומות לא ברורים שנועדו לתיאור אווירה אשר מפורטים לפרטי פרטים כאילו יש להם משמעות תהומית. בסופו של דבר ליבת הספר היא סיפור נוגע ללב על יחסי משפחה ועל מצוקות נפשיות, שלא פעם שלובים אלה באלה, ועל חיפוש משמעות בעולם שהוא לא פעם שרירותי ולא הוגן. אבל הכול עטוף בערפילים שלא עושים חסד עם הליבה הזו, בעיניי. יש הרבה חלקים שאפשר להתחבר אליהם, להרגיש ולהבין אותם - הן באופן אינטואיטיבי רגשי, והן מבחינה עלילתית נרטיבית. אבל היה עדיף אם הספר היה פשוט רוצה לספר סיפור, באופן יפה וציורי ככל שיהיה, ולא מתאמץ כל כך לפזר את הקשב של הקורא.ת לכל עבר בכל פעם שהוא מתחיל להתמקד ולו מעט באירוע עלילתי כלשהו.

[Amitna104 · Rating 4 out of 5]

קשה לי לומר שממש אהבתי את הספר, אבל בהתאם למורה הרוחנית שמתוארת בו, נראה לי שהבעיה היא בי. הספר לא כאן לטפל בי. ולכן, כמו בחיים, הגיוני שלא לגמרי תהיה לו פואנטה. מספיקים צירופי המקרים המוזרים שקושרים בין הדמויות.
בכל מקרה ספר מעניין לדעתי שמדבר יפה על הסבל בחיים, על הגורל, על כתות וטיפול. נראה לי שווה קריאה.

[Ohad Itai · Rating 2 out of 5]

לא סיימתי. קראתי חצי מהספר והפסקתי באמצע. ספר על משברים, דיכאון, אנשים שתקועים בחיים. הרגיש לי שזה לא מתקדם לשום מקום.

[Nati · Rating 3 out of 5]

3.5 stars

[Yasmine Halevi · Rating 5 out of 5]

מיוחד, ממזרי ומשעשע.