What do you think?
Rate this book
פאני וגבריאל
"פאני גיששה בחלל בעיניים מוחשכות. במקום שבו פגעה אצבעה החלה ללטף את גבריאל העירום. גופו תמיד התמסר גם כשנפשו נותרה סרבנית. הזיכרון היה טבוע בה כה עמוק, שלא נזקקה לשום נווט עיניים. היא לא אמרה לו שהיא אוהבת אותו. אצבעותיה הן שרשמו מה שרשמו בכתב הסתרים השמור רק לשניהם."
סיפור אהבה מופרך כל כך חייב להיות אמיתי.
עיניו של גבריאל נחו על פאני לראשונה בקיץ של שנת 1914, אבל עוד לפני שיבשה הדיו על הסכם האירוסים ביניהם, מצא עצמו בחזית המלחמה הגדולה. פאני, בינתיים, חיכתה לו בנאמנות, כמו פנלופה לאודיסאוס שלה. מאז ועד יום מותם הם חגו זה סביב זו, מתנגשים, נצמדים, נפרדים וחוזר חלילה.
הקשר רב התהפוכות ביניהם היטלטל על ציר הזמן לאורכה ולרוחבה של המאה ה־20, בעוד בני הזוג מתפצלים בין ישראל הציונית לאמריקה הגלותית, עד שהגורל איחד אותם. אהבתם היתה האויבת הגדולה ביותר של עצמה, ואף־על־פי־כן שרדה.
זוג האוהבים הסוער הזה ריחף מעל חייה של הסופרת נאוה סמל, כי פאני וגבריאל הם לא רק דמויות מלאות תשוקה ולהט, גדולות מהחיים, אלא גם הסבתא והסבא שלה.
בכישרונה הייחודי בוחנת נאוה סמל את חידת מערכת היחסים הרומנטית והמורכבת שלהם. ביד אמיצה ונבונה היא מטליאה את הקרעים בעלילות חייהם וטווה גשרים של דמיון מעל תהומות המציאות.
סיפור אהבה מופרך כל כך חייב להיות אמיתי.
עיניו של גבריאל נחו על פאני לראשונה בקיץ של שנת 1914, אבל עוד לפני שיבשה הדיו על הסכם האירוסים ביניהם, מצא עצמו בחזית המלחמה הגדולה. פאני, בינתיים, חיכתה לו בנאמנות, כמו פנלופה לאודיסאוס שלה. מאז ועד יום מותם הם חגו זה סביב זו, מתנגשים, נצמדים, נפרדים וחוזר חלילה.
הקשר רב התהפוכות ביניהם היטלטל על ציר הזמן לאורכה ולרוחבה של המאה ה־20, בעוד בני הזוג מתפצלים בין ישראל הציונית לאמריקה הגלותית, עד שהגורל איחד אותם. אהבתם היתה האויבת הגדולה ביותר של עצמה, ואף־על־פי־כן שרדה.
זוג האוהבים הסוער הזה ריחף מעל חייה של הסופרת נאוה סמל, כי פאני וגבריאל הם לא רק דמויות מלאות תשוקה ולהט, גדולות מהחיים, אלא גם הסבתא והסבא שלה.
בכישרונה הייחודי בוחנת נאוה סמל את חידת מערכת היחסים הרומנטית והמורכבת שלהם. ביד אמיצה ונבונה היא מטליאה את הקרעים בעלילות חייהם וטווה גשרים של דמיון מעל תהומות המציאות.
- GenresHistorical Fiction
460 pages, Paperback
First published August 1, 2017
14 people are currently reading
58 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 8 of 8 reviews
December 22, 2024
ביום שבו הנחה אותם המפקד כיצד להתגונן מפני מתקפות גז, הירהר גבריאל שוב ברעיון לערוק. פגזי ארטילריה שהכילו "גז דמעות" נורו על הכוחות הרוסיים שהוצבו על נהר ראוקה, אך רק בשל הטמפרטורה הנמוכה קפא הגז במקום להתאדות והמתקפה כשלה. גז הכלור שהופעל באפריל ובמאי 1915 הצליח יותר במשימת הקטל, ופון־הופנברג הורה לפקודיו לכסות את פיהם ואפם בממחטות ספוגות במים. "בקרוב תגיע אספקה של מסכות גז, תוצרת גרמניה," הבטיח חגיגית לחיילים, ובאוזני גבריאל המתיק סוד: יעילות ההגנה של הממחטה משתפרת אם מרטיבים אותה דווקא בשתן. מדי לילה מצא גבריאל את עצמו עומד ליד המחראה ומרוקן את שלפוחיתו על מטלית ששימשה לניקוי הרובה. פסולת גופו היא אמצעי ההתגוננות שלו? אולי ימרח את עורו בחרא כדי לחסום את הרעלים? עד לאיזה שפל מדרגה יגיע?
סיפורם של פאני וגבריאל, הוא סיפור זוגיותם ההפכפכה של מי שהיו סבתה וסבה של נאווה סמל, הסופרת שהיא גם אחותו של שלמה ארצי. זהו סיפור חייהם וסיפור משפחתי משולב באירועים היסטוריים משמעותיים במאה ה- 20. הדבר שהוא לא, הוא לא סיפור אהבה בעיניי למרות שבתקציר לספר נכתב - "סיפור אהבה מופרך כל כך חייב להיות אמיתי". אז זהו שהוא מופרך בדיוק בגלל הסיבה שהוא לא סיפור אהבה.
נאווה סמל היתה סופרת מצויינת. היא כתבה על חוויות דור שני לשואה ועל ארץ ישראל הישנה. בספר הזה הרגשתי שהיא מקריבה את העלילה לטובת הסנסציוני והצהבהב. הסב , גבריאל היה חובב נשים שדבר לא הרתיע אותו, אף לא מצפונו. הוא חיזר אחריהן במרץ ושיגל כל אישה שנענתה לו. הקטע ההזוי הבא יבהיר את כוונתי:
"ואולם השערורייה שעשתה גלים בקהילה הבוקובינאית בניו יורק היתה הרומן שגבריאל ניהל עם דודתה של מֵם, המאוד יפה והמאוד נשואה. גם היום, בגילה המכובד, זוכרת מֵם כיצד נתפס סבי באמבטיה של הדודה בידי הבעל שהגיע במפתיע הביתה. "מה עושה גבריאל באמבטיה שלי?" היא מצטטת את שאלת הדוד, שהפכה לחלק מהפולקלור המקומי באותן שנים. תשובת הדודה היתה, "בדירתו יש רק מקלחת, ולכן אני מרשה לו להשתמש באמבטיה שלנו."
"אבל מה את עשית איתו באמבטיה? קירצפת לו את הגב?"
שאגותיו של הדוד נשמעו בכל הרחובות הסמוכים, וכך לא צונזר הסיפור העסיסי מהילדה מֵם."
התבנית הזו חוזרת לאורך כל חייו של גבריאל, שמתארס לפאני, יוצא למלחמת העולם הראשונה מבלי שנישאו, עורק מהכוחות האוסטרו הונגרים ומוצא מקלט אצל אלמנה רוסיה, שם הוא מבלה 3 שנים בחיקה המדושן עד שהיא מתאהבת בו ומבקשת אף להתגייר למענו. כשהוא חוזר לבוקובינה, הוא מקיים את הבטחתו לפאני ונישא לה, לא מתוך אהבה אלא מתוך חובה ומיד לאחר שהילד שלהם נולד הוא מהגר לארה"ב שם הוא יבלה את 28 השנים הבאות בחיק נשים שונות ומגוונות שהיו פזורות כמו שביל סוכריות ברחבי ניו יורק ואמריקה וכל זה בזמן שפאני נאבקת להציל את עורה ועור בנם, יצחק ארצי, ממוראות הנאצים ובתום מלחמת העולם השניה עולה איתו לארץ ישראל, רק כדי להיתפס ע"י הבריטים ולהישלח למחנה מעצר בקפריסין.
כשפאני וגבריאל נפגשים שוב, לאחר 28 שנים הוא שבע נשים. באותו המועד הוא גם חיי עם ידועה בציבור בשם קלרה שניסתה שנים רבות לפתות אותו להינשא לה בלי הצלחה. גם לאחר 28 שנים של נתק, כשפאני בגיל 50, הוא אינו חוזר לאישתו ולבנו ורק בגיל 70, כשהוא עיוור וממורמר על החיים ועל התוצאות שלהם הוא חוזר לארץ לחיות איתה.
זה לא סיפור אהבה בעיניי. זה סיפור של אישה שהיתה כלואה בנשואים כמעט לא ממומשים ובמשיכה שלה לגבר שמעולם לא אהב אותה. גבר חסר נאמנות לא רק לאישה שלו אלא גם לבנו, ואין פלא שלאורך כל הספר ולאורך שנים יצחק ארצי התנכר לאביו. הוא אומנם מילא את חובת הבן לאביו וטיפל בו במסירות והביאו לארץ, אבל על כך יש רק להעריך את יצחק ארצי שידע לכבד את אביו בזיקנה ובחולי מה שאביו לא טרח אפילו במינימום לעשות בשבילו ובשביל אימו, ועל כך שלא נטר לאביו ולא החזיר לו במטבע בה שילם האב.
את התיקון בחייו מביאה הנכדה שהיתה לה מערכת יחסים מיוחדת מאוד עם הסב. הספר נכתב מנקודת ראותה של הנכדה שלדעתי כפי שכבר כתבתי, היתה סלחנית בצורה בלתי רגילה ובלתי סבירה כלפי הסב והתנהגותו. לא מדובר בפסיחה על סעיף או שניים, אלא לעיתים התעלמות מההשלכות של הבחירות שעשה ושהשפיעו על אישתו ובנו. אישית לא הרגשתי סלחנית כלפיו והוא קיבל מכה קשה בדיוק במקום הכואב ביותר. הוא היה גבר נצלן שחזר והשתמש בטוב ליבה ובאהבה של אישתו רק כדי לשוב ולזנוח אותה לגורלה.
8 השנים האחרונות שבהם גבריאל חיי עם פאני, כשהוא עיוור, נכה, זקן ממורמר הם לא פיצוי על אובדן חיים שלמים.
כן, הספר כתוב טוב, יש בו קטעים יפים שכתובים היטב, אבל לא, העלילה, גם אם היא מציאות המתובלת בדמיון לא גרמה לי אושר.
סיפורם של פאני וגבריאל, הוא סיפור זוגיותם ההפכפכה של מי שהיו סבתה וסבה של נאווה סמל, הסופרת שהיא גם אחותו של שלמה ארצי. זהו סיפור חייהם וסיפור משפחתי משולב באירועים היסטוריים משמעותיים במאה ה- 20. הדבר שהוא לא, הוא לא סיפור אהבה בעיניי למרות שבתקציר לספר נכתב - "סיפור אהבה מופרך כל כך חייב להיות אמיתי". אז זהו שהוא מופרך בדיוק בגלל הסיבה שהוא לא סיפור אהבה.
נאווה סמל היתה סופרת מצויינת. היא כתבה על חוויות דור שני לשואה ועל ארץ ישראל הישנה. בספר הזה הרגשתי שהיא מקריבה את העלילה לטובת הסנסציוני והצהבהב. הסב , גבריאל היה חובב נשים שדבר לא הרתיע אותו, אף לא מצפונו. הוא חיזר אחריהן במרץ ושיגל כל אישה שנענתה לו. הקטע ההזוי הבא יבהיר את כוונתי:
"ואולם השערורייה שעשתה גלים בקהילה הבוקובינאית בניו יורק היתה הרומן שגבריאל ניהל עם דודתה של מֵם, המאוד יפה והמאוד נשואה. גם היום, בגילה המכובד, זוכרת מֵם כיצד נתפס סבי באמבטיה של הדודה בידי הבעל שהגיע במפתיע הביתה. "מה עושה גבריאל באמבטיה שלי?" היא מצטטת את שאלת הדוד, שהפכה לחלק מהפולקלור המקומי באותן שנים. תשובת הדודה היתה, "בדירתו יש רק מקלחת, ולכן אני מרשה לו להשתמש באמבטיה שלנו."
"אבל מה את עשית איתו באמבטיה? קירצפת לו את הגב?"
שאגותיו של הדוד נשמעו בכל הרחובות הסמוכים, וכך לא צונזר הסיפור העסיסי מהילדה מֵם."
התבנית הזו חוזרת לאורך כל חייו של גבריאל, שמתארס לפאני, יוצא למלחמת העולם הראשונה מבלי שנישאו, עורק מהכוחות האוסטרו הונגרים ומוצא מקלט אצל אלמנה רוסיה, שם הוא מבלה 3 שנים בחיקה המדושן עד שהיא מתאהבת בו ומבקשת אף להתגייר למענו. כשהוא חוזר לבוקובינה, הוא מקיים את הבטחתו לפאני ונישא לה, לא מתוך אהבה אלא מתוך חובה ומיד לאחר שהילד שלהם נולד הוא מהגר לארה"ב שם הוא יבלה את 28 השנים הבאות בחיק נשים שונות ומגוונות שהיו פזורות כמו שביל סוכריות ברחבי ניו יורק ואמריקה וכל זה בזמן שפאני נאבקת להציל את עורה ועור בנם, יצחק ארצי, ממוראות הנאצים ובתום מלחמת העולם השניה עולה איתו לארץ ישראל, רק כדי להיתפס ע"י הבריטים ולהישלח למחנה מעצר בקפריסין.
כשפאני וגבריאל נפגשים שוב, לאחר 28 שנים הוא שבע נשים. באותו המועד הוא גם חיי עם ידועה בציבור בשם קלרה שניסתה שנים רבות לפתות אותו להינשא לה בלי הצלחה. גם לאחר 28 שנים של נתק, כשפאני בגיל 50, הוא אינו חוזר לאישתו ולבנו ורק בגיל 70, כשהוא עיוור וממורמר על החיים ועל התוצאות שלהם הוא חוזר לארץ לחיות איתה.
זה לא סיפור אהבה בעיניי. זה סיפור של אישה שהיתה כלואה בנשואים כמעט לא ממומשים ובמשיכה שלה לגבר שמעולם לא אהב אותה. גבר חסר נאמנות לא רק לאישה שלו אלא גם לבנו, ואין פלא שלאורך כל הספר ולאורך שנים יצחק ארצי התנכר לאביו. הוא אומנם מילא את חובת הבן לאביו וטיפל בו במסירות והביאו לארץ, אבל על כך יש רק להעריך את יצחק ארצי שידע לכבד את אביו בזיקנה ובחולי מה שאביו לא טרח אפילו במינימום לעשות בשבילו ובשביל אימו, ועל כך שלא נטר לאביו ולא החזיר לו במטבע בה שילם האב.
את התיקון בחייו מביאה הנכדה שהיתה לה מערכת יחסים מיוחדת מאוד עם הסב. הספר נכתב מנקודת ראותה של הנכדה שלדעתי כפי שכבר כתבתי, היתה סלחנית בצורה בלתי רגילה ובלתי סבירה כלפי הסב והתנהגותו. לא מדובר בפסיחה על סעיף או שניים, אלא לעיתים התעלמות מההשלכות של הבחירות שעשה ושהשפיעו על אישתו ובנו. אישית לא הרגשתי סלחנית כלפיו והוא קיבל מכה קשה בדיוק במקום הכואב ביותר. הוא היה גבר נצלן שחזר והשתמש בטוב ליבה ובאהבה של אישתו רק כדי לשוב ולזנוח אותה לגורלה.
8 השנים האחרונות שבהם גבריאל חיי עם פאני, כשהוא עיוור, נכה, זקן ממורמר הם לא פיצוי על אובדן חיים שלמים.
כן, הספר כתוב טוב, יש בו קטעים יפים שכתובים היטב, אבל לא, העלילה, גם אם היא מציאות המתובלת בדמיון לא גרמה לי אושר.
July 19, 2021
I didn’t have any expectations and was pleasantly surprised by this interesting, well written, book.
July 27, 2019
חיינו הם קצרים, יום יחיד בלבד,
שלא נחיה אותו בחושך ולבד,
לחיי הבאים, לחיי ההולכים,
עד שיקמלו כל הפרחים,
עד שיכלו כל הסיפורים
וייכתבו כל השירים,
עד בוא מרפא לכאבים,
עד שיכבו כל הכוכבים."
נבואה שפאני קיבלה מצוענייה עתיקה בעלת שן זהב מקבלת כפל משמעות- הן לגבי הסיפור והן לחייה של נאוה סמל ז"ל. חיים קצרים שנגדעו, ספר אחרון שנכתב, וזה מה שנשאר לאחר כאב מחלתה ומותה-
כלו הסיפורים והשירים, ירד המסך וכבה אור מחשב הכתיבה.
בראשי רצים שיריו של שלמה ארצי שיבדל לחיים ארוכים, אחיה של נאוה, רוצה כל כך שיר שלו לסכם את סאגת הרומן של פאני וגבריאל הלוא הם הסבא והסבתא שלהם, ומכל שיר קופצת לי שורה בערבוביה. סיפור חייהם של פאני וגבריאל הוא רומן רומנטי מורכב, עתיר תשוקות ואכזבות, קשר רב-תהפוכות כשהגורל משחק בו תפקיד חשוב.
סיפורם של פאני וגבריאל מתחיל בשנת 1914, חוצה שתי מלחמות עולם, שורד תקופות קשות, השואה נוגעת בו, בוקובינה שברומניה, רוסיה, ארצות הברית וישראל הן מקומות העלילה רבת התהפוכות.
פאני וגבריאל מתארסים ולא זוכים לממש את נישואיהם משום שגבריאל מוזעק לחזית מלחמת העולם הראשונה. לאחר שמפקדו נפגע מפצצה ומת בין ידיו של גבריאל הוא מחליט לברוח ולהיחשב כעריק מאשר למות. שביל הבריחה בין היערות מוביל אותו לחווה ברוסיה שם הוא חי בזהות אחרת, מתחזה לגוי וחי עם אלמנה ובנה בחוותם. בשוך המלחמה כשגבריאל לא חוזר כולם בטוחים שהוא מת אך פאני דבקה בנדרי האירוסין ומאמינה שהוא עוד ישוב והיא תראה את האור בקצה המנהרה. ואכן לאחר שלוש שנים הוא חוזר לפאני. הוא מחליט לכבד את הסכם האירוסים ומתחתן עם פאני. האם כעת הם יחיו באושר אקספרס? אבל גבריאל הוא לא אותו הגבריאל. נפשו שבורה, הוא אבוד ומתהלך כמת-חי. גם כשבנם יצחק נולד הוא עדיין שרוי בדכדוך ומחליט לממש את תשוקתו לנסוע לאמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ומבטיח לפאני שכשהוא יסתדר הוא ישלח לה וליצחק כרטיסים להצטרף אליו לאמריקה.
גבריאל עולה על גל ההצלחה באמריקה, הוא מתגלה כברוקר מוצלח בתחום המניות, גם קרנו אצל נשים מצליחה, הוא הופך לולנטינו והולך לאיבוד דרך הרבה מרפסות של נשים. מדי פעם מבליחה פאני בזכרונו ונשארת כזכרון של אהבה ישנה.
גבריאל פוגש את קלרה שהופכת לידועתו בציבור ובמקביל הוא מתרועע עם עוד נשים. מלחמת העולם השנייה כבר פורצת, ועדיין פאני ממתינה לגבריאל. בתום המלחמה הם מפליגים לארץ ישראל, יצחק מכיר את מימי שתהפוך לאשתו. בדרך מקרה נודע לגבריאל שפאני ויצחק שרדו את השואה ונמצאים בארץ ישראל. 28 שנים של ציפייה חלפו. 28 שנים בהם פאני המשיכה לקוות שגבריאל יחזור אליה. והוא אכן חוזר. מבוגר, מבוסס כלכלית, איש זר.
מה נשאר אצל פאני מאותו ניצוץ אהבה?
גבריאל חוזר שוב לאמריקה וכשמצב בריאותו מדרדר קלרה יוצרת קשר עם פאני ובלית ברירה הוא חוזר לישראל, אל פאני, אל יצחק ונכדיו.
איזה אבסורד- צחוק הגורל שכעת גבריאל נתון לחסדיה של פאני וגורלו נתון לשבטה וטוב-לבה.
נאוה טוותה את סיפור חייהם מטלאי סיפורים של יצחק אביה ורקמה תוספות מפרי דימיונה לרומן אהבה גדול מהחיים.
טוב עשתה נאוה כשהיא בחרה להתמקד בפאני וגבריאל והשאירה את שמה ושם אחיה המפורסם מחוץ לעלילה. בין הפרקים נאוה שופכת אור ומשתפת את הקוראים על מחשבותיה בהווה, על הרהורים ולבטים שצצים בה, על ה'חורים' שהיא צריכה להטליא ברומן המוגמר.
התוצאה- רומן מרתק על סבה וסבתה.
יש לי תחושה שגבריאל בערוב ימיו היה מצטט מהשיר של נכדו-
"אני כבר מצטער על מה שאמרתי
הנוף של הילדות שלי תקוע בהרים....
הו את, סילחי לי על מה שאמרתי.
כך מפסידים ברגע משהו נצחי,
את הזיונים שלנו, את הרוך, האמונה,
את הילד הקטן שמדבר מצחיק.....
הסוף שלי- הסוף שלנו,
הוא מהול בעצב....."
(מתוך השיר- אני כבר מצטער. מילים ולחן שלמה ארצי).
ספר מרתק, סיפור אהבה גדול מהחיים, כזה שרק המציאות יכולה לברוא.
ואני מצטערת שנאוה לא תוכל לקרוא את זה....
קחו המלצה חמה ממני-
ותקראו!!
שלא נחיה אותו בחושך ולבד,
לחיי הבאים, לחיי ההולכים,
עד שיקמלו כל הפרחים,
עד שיכלו כל הסיפורים
וייכתבו כל השירים,
עד בוא מרפא לכאבים,
עד שיכבו כל הכוכבים."
נבואה שפאני קיבלה מצוענייה עתיקה בעלת שן זהב מקבלת כפל משמעות- הן לגבי הסיפור והן לחייה של נאוה סמל ז"ל. חיים קצרים שנגדעו, ספר אחרון שנכתב, וזה מה שנשאר לאחר כאב מחלתה ומותה-
כלו הסיפורים והשירים, ירד המסך וכבה אור מחשב הכתיבה.
בראשי רצים שיריו של שלמה ארצי שיבדל לחיים ארוכים, אחיה של נאוה, רוצה כל כך שיר שלו לסכם את סאגת הרומן של פאני וגבריאל הלוא הם הסבא והסבתא שלהם, ומכל שיר קופצת לי שורה בערבוביה. סיפור חייהם של פאני וגבריאל הוא רומן רומנטי מורכב, עתיר תשוקות ואכזבות, קשר רב-תהפוכות כשהגורל משחק בו תפקיד חשוב.
סיפורם של פאני וגבריאל מתחיל בשנת 1914, חוצה שתי מלחמות עולם, שורד תקופות קשות, השואה נוגעת בו, בוקובינה שברומניה, רוסיה, ארצות הברית וישראל הן מקומות העלילה רבת התהפוכות.
פאני וגבריאל מתארסים ולא זוכים לממש את נישואיהם משום שגבריאל מוזעק לחזית מלחמת העולם הראשונה. לאחר שמפקדו נפגע מפצצה ומת בין ידיו של גבריאל הוא מחליט לברוח ולהיחשב כעריק מאשר למות. שביל הבריחה בין היערות מוביל אותו לחווה ברוסיה שם הוא חי בזהות אחרת, מתחזה לגוי וחי עם אלמנה ובנה בחוותם. בשוך המלחמה כשגבריאל לא חוזר כולם בטוחים שהוא מת אך פאני דבקה בנדרי האירוסין ומאמינה שהוא עוד ישוב והיא תראה את האור בקצה המנהרה. ואכן לאחר שלוש שנים הוא חוזר לפאני. הוא מחליט לכבד את הסכם האירוסים ומתחתן עם פאני. האם כעת הם יחיו באושר אקספרס? אבל גבריאל הוא לא אותו הגבריאל. נפשו שבורה, הוא אבוד ומתהלך כמת-חי. גם כשבנם יצחק נולד הוא עדיין שרוי בדכדוך ומחליט לממש את תשוקתו לנסוע לאמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ומבטיח לפאני שכשהוא יסתדר הוא ישלח לה וליצחק כרטיסים להצטרף אליו לאמריקה.
גבריאל עולה על גל ההצלחה באמריקה, הוא מתגלה כברוקר מוצלח בתחום המניות, גם קרנו אצל נשים מצליחה, הוא הופך לולנטינו והולך לאיבוד דרך הרבה מרפסות של נשים. מדי פעם מבליחה פאני בזכרונו ונשארת כזכרון של אהבה ישנה.
גבריאל פוגש את קלרה שהופכת לידועתו בציבור ובמקביל הוא מתרועע עם עוד נשים. מלחמת העולם השנייה כבר פורצת, ועדיין פאני ממתינה לגבריאל. בתום המלחמה הם מפליגים לארץ ישראל, יצחק מכיר את מימי שתהפוך לאשתו. בדרך מקרה נודע לגבריאל שפאני ויצחק שרדו את השואה ונמצאים בארץ ישראל. 28 שנים של ציפייה חלפו. 28 שנים בהם פאני המשיכה לקוות שגבריאל יחזור אליה. והוא אכן חוזר. מבוגר, מבוסס כלכלית, איש זר.
מה נשאר אצל פאני מאותו ניצוץ אהבה?
גבריאל חוזר שוב לאמריקה וכשמצב בריאותו מדרדר קלרה יוצרת קשר עם פאני ובלית ברירה הוא חוזר לישראל, אל פאני, אל יצחק ונכדיו.
איזה אבסורד- צחוק הגורל שכעת גבריאל נתון לחסדיה של פאני וגורלו נתון לשבטה וטוב-לבה.
נאוה טוותה את סיפור חייהם מטלאי סיפורים של יצחק אביה ורקמה תוספות מפרי דימיונה לרומן אהבה גדול מהחיים.
טוב עשתה נאוה כשהיא בחרה להתמקד בפאני וגבריאל והשאירה את שמה ושם אחיה המפורסם מחוץ לעלילה. בין הפרקים נאוה שופכת אור ומשתפת את הקוראים על מחשבותיה בהווה, על הרהורים ולבטים שצצים בה, על ה'חורים' שהיא צריכה להטליא ברומן המוגמר.
התוצאה- רומן מרתק על סבה וסבתה.
יש לי תחושה שגבריאל בערוב ימיו היה מצטט מהשיר של נכדו-
"אני כבר מצטער על מה שאמרתי
הנוף של הילדות שלי תקוע בהרים....
הו את, סילחי לי על מה שאמרתי.
כך מפסידים ברגע משהו נצחי,
את הזיונים שלנו, את הרוך, האמונה,
את הילד הקטן שמדבר מצחיק.....
הסוף שלי- הסוף שלנו,
הוא מהול בעצב....."
(מתוך השיר- אני כבר מצטער. מילים ולחן שלמה ארצי).
ספר מרתק, סיפור אהבה גדול מהחיים, כזה שרק המציאות יכולה לברוא.
ואני מצטערת שנאוה לא תוכל לקרוא את זה....
קחו המלצה חמה ממני-
ותקראו!!
July 14, 2022
I read this book six months ago but cannot get it out of my brain. Always surprising with many events that might be thought of as bad but as one reads the book one becomes less and less judgmental, more accepting of the vagaries of life. I loved it.
January 17, 2022
ספר טוב וסוחף. כתוב בבהירות ומתאר את חיי הסבא של המחברת מתוך פסיפס של מיתולוגיה משפחתית, היסטוריה ובדיה שנשמעת אמינה ואמיתית לגמרי.
החיים על גבול רוסיה-מולדובה בזמן מלחמות העולם מתוארים באופן חי ואמין.
ההתנהגות הנלוזה של הסב מובאת עם מעט מאוד שיפוטיות מתוך כמעט הזדהות וניתנת להבנה
הדמות של הסב מרובדת היטב גם אם לא תמיד מובנת או מוסברת. לעומתו, הסבתא והאב של המחברת מעט שטוחים
נהניתי גם מהדינמיקה המשפחתית, מסיפור האהבה הבאמת יוצא דופן והאנטי סכריני, ומהתאורים המרתקים של החיים באירופה המזרחית בתחילת המאה העשרים
החיים על גבול רוסיה-מולדובה בזמן מלחמות העולם מתוארים באופן חי ואמין.
ההתנהגות הנלוזה של הסב מובאת עם מעט מאוד שיפוטיות מתוך כמעט הזדהות וניתנת להבנה
הדמות של הסב מרובדת היטב גם אם לא תמיד מובנת או מוסברת. לעומתו, הסבתא והאב של המחברת מעט שטוחים
נהניתי גם מהדינמיקה המשפחתית, מסיפור האהבה הבאמת יוצא דופן והאנטי סכריני, ומהתאורים המרתקים של החיים באירופה המזרחית בתחילת המאה העשרים
June 4, 2022
Exceptionally well written
A marvelous tale of family, world history, the diaspora, old Europe and the new Israel and the US, fate and love. You will not be disappointed.
A marvelous tale of family, world history, the diaspora, old Europe and the new Israel and the US, fate and love. You will not be disappointed.
October 29, 2023
ספר טוב ומעניין
March 3, 2024
מתחיל מאוד מעניין, אבל אז נמרח. עדיין, סיפור יפה.
Displaying 1 - 8 of 8 reviews