המסע לאור-כשדים

Palace of Shattered Vessels #2

by David Shahar, דוד שחר

תיאור מסע הגעגועים המופלא של נפש אדם האוהב דרך גופו וזמנו ועירו, ומבעד להם, אל מקור כיסופיו.
המסע לאור-כשדים הוא אחי הספר 'היכל הכלים השבורים' ושניהם בנים ל'מגילות ירושלים' שהן הישג מיוחד במינו באמנות הסיפור. אווירת ירושלים אופפת את העלילה ורוחה מפעמת בדמויות כולן, ועם זאת יש בסדרת ספרים זו יסוד שהוא מעבר לזמן ולמקום, והוא מסימני ההיכר של יצירה המגלמת עולם משלה.

195 pages, Hardcover

First published January 1, 1971

About the author

David Shahar was an Israeli fiction writer, translator, and editor best known for his depiction of old Jerusalem in the multi-volume historical saga The Palace of Shattered Vessels.

He was born in Jerusalem in June 1926, to a pious ultra-orthodox Jewish family that had lived in the city for several generations. His ancestors arrived in Jerusalem in the 19th century, from Hungary on his father's side and the Russian Empire on his mother's side. According to family stories, his father's side was descended from Jews expelled from Spain in 1492.

Shahar studied at the Hebrew University in Jerusalem. He was involved with the Irgun Tzvai Leumi and the Canaanite movement, and identified as an Orthodox Jewish, ultranationalist, right-wing writer. (Wikipedia)

Reviews

[Mae Lender · Rating 4 out of 5]

Võluv ja omamoodi raamat. Nagu kaleidoskoop, mida keerates viskab ette järjekordse haarava loo uute tegelastega. Tõsi, tegelased ja lood haakuvad omavahel, ent nii mõnigi kord läheb lugu nii köitvalt jooksma, et unustad algse seose või siis vastupidi, seos on alustades veel ebaselge, aga lõpuks saavad otsad sõlmitud.

Tegevus toimub Jeruusalemmas, kusagil 1930ndate kandis. Kõige lühemalt ja lihtsamalt võiks öelda, et see on kummalisest raamatukoguhoidjast Srulikust ja tema suurest armastusest kohtunikutütre Orita vastu. Aga see ei ole kogu aeg esiplaanil, tooni annavad siiski kõik need veidrad, humoorikad ja omanäolised tegelased, olgu nad siis pereliikmed (tädid Elka ja Ethel muidugi!) või naabruskonna värvikad tüübid (silmaarst Landau, Pikk Elu).

Kuna lugu antakse edasi lapsjutustaja silmade läbi, siis ei ole siin esil reljeefseid ajaloosündmuseid. Sõltumata rahvusest või religioonist on kõik justkui (sic!) veel üks kogukond (ilmselt mingid varjatud vihjed ühele ja teisele esinevad, aga mina oma pikale veninud lugemise jooksul neid märkama ei saanud).