"שאול בר אדון, בחור ספרדי "סמ"ך טי"ת", דור שביעי בארץ, חניך תנועת בית"ר ותורת ז'בוטינסקי, בן לאב שנולד בעיר העתיקה בירושלים והיה איש הארגון הצבאי הלאומי, מתגייס עם סיום לימודיו בתיכון, בשלהי שנות החמישים, ליחידה נבחרת, שגרעינה הוא נוער שוליים דובר ערבית מבני השכונות והמעברות, על פי רעיון וניסוי חדשני בצה"ל. שם הוא פוגש את מפקדו אבשלום (אבשי) קהתי, בחור שגדל באזור עוני ברחוב הרצל בחיפה, וסיים בהצטיינות את הפנימייה הצבאית שם. מן הפרספקטיבה של ראשית שנות התשעים מסופר בעצמה רבה סיפורן של שלושים שנה בארץ ובחוץ לארץ, סיפור של רעות בין גברים, סיפור הנשים שבחייהם, ובייחוד סיפור אהבתו של שאול לבחורה ניצולת שואה. זהו גם סיפורה של דבקות עזה בציונות בלי מרכאות, על רקע ישראל המתפתחת, בהשגיה ובשמחותיה, במלחמותיה ובצערה, ובהתמודדותה עם הצורך בשלום. הישג רב רושם של בעל תרנגול כפרות ומפריח היונים, מגדולי רבי המכר של הוצאת עם עובד."
Disambiguation: Eli^Amir = this profile Eli^^Amir = Eli Amir
Amir was born in Baghdad, Iraq. He immigrated to Israel with his family in 1950.
He won the Yigal Alon prize for outstanding pioneering service to the Israeli society. Amir is well-known in Israel for his lectures, articles, radio and television programs and especially for his book, Scapegoat, a semi-autobiographical novel that depicts the integration of an Iraqi-Jewish youth in an Israeli transit camp soon after the establishment of the state. This and other novels by Amir are included in the secondary school sylabus.From 1964 to 1968 he served as adviser on Arab affairs to the Prime Minister of Israel, and as envoy for the Minister of Immigration Absorption of Israel to the United States. In 1984, he was appointed Director General of the Youth Aliyah department of the Jewish Agency.
אהבת שאול" הוא סיפור אהבתו של שאול בר אדון, בן למשפחה ספרדית (7 דורות בירושלים) וחניך תנועת בית"ר," לחיה ניצולת שואה, שהגיעה לארץ עם הוריה אחרי שנים של בריחה מהזוועות. זהו סיפור של ציוניות ואהבת הארץ, התפכחות והשלמה.
במהלך הספר, מתוארים אירועים מכוננים בחברה ובפוליטיקה הישראלית, החל מהמחלוקת בין בגין לבן גוריון בעניין השילומים, עבור דרך מלחמות ששת הימים ויום כיפור וכלה במהפך ובנפילת מפלגת הליכוד בסוף שנות ה- 80.
המוטיב המניע את העלילה הוא אהבה: אהבה לא מסוייגת לארץ, אהבה למנהיג, אהבה לאישה ואהבה לחברים. אך המוטיב הזה גם נמצא בעוכריו: מחד סיפורי האהבה שבו יפיפיים. הנאמנות החברית והרעות מתוארים בשפה עשירה ונוגעת ללב. אהבתו של שאול לחיה פורצת ומלבלבת.
ספויילר -
מצד שני האהבה הזו נגדעת מסיבות שונות, מוות, פרידה, עזיבה. ואין בסיס להישען במהלך חיים שלמים על אהבות אבודות ולא ממומשות.
- סוף ספויילר
הפריע לי שבשלב מסויים הספר עבר תפנית ומסיפורים אנקדוטליים על היישוב ועל פוליטיקה של אותה התקופה, שתומכים בעלילה המרכזית, הוא הופך לספר פוליטי במלוא מובן המילה.
אלי עמיר מנצל את הספר להזריק לקורא מנה גדושה מהאג'נדה הפוליטית שלו (ולא שאני לא מסכימה איתו אני פשוט חושבת שהוא מפספס את הקוראים ככה) בזמן שהוא בוחר להישאר בתמיכתו למפלגה האהובה עליו גם אם דרכה היא לא דרכו. כלומר, בסופו של דבר דיבורים על פוליטיקה הם חסרי משמעות ובזבוז זמן לריק, כי האדם בוחר להיצמד למוכר לו מילדותו כמו ששאול בוחר להיצמד לאהבתו לחיה גם כשכבר הדבר אינו הדבר שאהבת וגדלת עליו וגם כשאין למי להיצמד.
למרות כל מה שכתבתי "אהבת שאול" הוא ספר ראוי שכתוב בשפה יפיפה ונוגעת ללב. הוא מתאר תקופה והוא הופך מעצם כך למסמך היסטורי בעל חשיבות.
This entire review has been hidden because of spoilers.
לצערי זה ספר שעונה על האימרה: תפסת מרובה, לא תפסת. אלי עמיר הוא סופר רב זכויות בעיניי, יסמין, נער האופניים ותרנגול כפרות הם מבין הספרים האהובים עלי ביותר, אבל כאן הוא התפרס על קוי עלילה רבים מדי לטעמי. אם הספר היה מתמקד רק ב"אהבת שאול" - הייתי נותן לו חמישה כוכבים מבלי לחשוב בכלל.