שרה, שרה

by Ronit Matalon, רונית מטלון

שרה – צלמת, פעילת שמאל, חובבת חתולים, הרפתקנית, פתיינית, לא מצחצחת שיניים, ו"משוגעת לדבר הנכון", היא גיבורתו של רומן זה, שמיטלטל בין שתי אהבות, שתי פרידות, שני סיפורים, שתי חברות – שרה ועופרה. בספר נפרשת עלילה מרגשת של חברוּת, אהבה וחשבון בין שתי נשים צעירות, שמטילות את עצמן בעוצמה כמעט הרסנית אל תוך המציאות הפוליטית-חברתית הישראלית של שנות האינתיפדה, ואל תוך השאלות שמציאות זו מציבה: שאלות של זהות פוליטית, לאומית, אתנית, מינית, כלכלית-מעמדית ומוסרית.

מתוך עלילה מרתקת זו של המקום הישראלי בוקעת עלילה נוספת: סיפורה השובר לב והמצחיק של משפחה יהודית-צרפתית בפלסי-בלוויל שבצרפת, סביב הלוויתו של בן המשפחה, מישל, הומוסקסואל שמת מאיידס. בלשון צלולה ווירטואוזית, בהומור ובאימה, נארגים זה בזה שני הסיפורים, הישראלי והצרפתי. הם מצעידים את גיבוריהם ואת הקורא אל מעמקי נקודת האל-חזור הפוליטית והאישית: מקום הקריסה, שממנו משקיפים לאחור.

זהו ספרה השלישי של רונית מטלון, שספרה הקודם זה עם הפנים אלינו (ספריה לעם, 1995) זכה לביקורות נלהבות בארץ ובעולם. בארצות-הברית נבחר הספר לאחד מהספרים הטובים של שנת 1998 על ידי המוסף הספרותי של ה"ניו-יורק טיימס"

312 pages, Paperback

First published January 1, 2000

About the author

Ronit Matalon, the author of The One Facing Us and Bliss, among other books, was one of Israel’s foremost writers. Her work was been translated into six languages and honored with the prestigious Bernstein Award; the French publication of The Sound of Our Steps won the Prix Alberto-Benveniste for 2013. A journalist and critic, Matalon taught comparative literature and creative writing at Haifa University and at the Sam Spiegel Film School in Jerusalem.

Reviews

[Robert Wechsler · Rating 4 out of 5]

Sometimes it’s good to ignore Goodreads, as in this case, where the book received only two reviews, each one star. This is a beautifully written and translated novel that is primarily about the first-person narrator’s friendship with another woman her age, its high points and its low. But it’s the furthest thing from a buddy story. The relationship is odd, but odd in the way lots of long-term relationships are: lopsided, perverse, necessary, annoying. Also annoying sometimes is the way Matalon broke the chronology up into bits and pieces. But what bits and pieces! The prose style, the thoughts provoked, and the set pieces are wonderful.

I only wish I had had more time so that I could have read the book straight through. This practically plotless novel isn't for everyone, but it's very special and I highly recommend it.

P.S. The real title of this novel is Sarah, Sarah, the name of the narrator's friend, repeated for emphasis and frustration. Don't look for bliss here, except the bliss of reading a special book.

[Sasha · Rating 1 out of 5]

I didn't finish this book, got to the middle of it, and it's just boring and dragging! Not recommended!