"חוה ואדם" רב המכר השמיני של רם אורן, מבוסס על סיפור אמיתי מפתיע, מרתק ונוגע ללב. נערה יפה, בת יחידה להורים אמידים ואוהבים מוצאת את עצמה לפתע במלכודת של אהבה הרסנית, מעכירה את עלומיה, פוצעת את נפשה ומאלצת אותה לנהל מלחמת הישרדות כנגד כל הסיכויים. הדרמה מטלטלת על פני עשרות שנים זרועות במוות, שנאה וקשיחות לב, אבל גם בחמלה, פיוס ואושר. סיפור מדהים שאי אפשר להנתק ממנו.
כן הייתי אומרת שזה ספר טוב. הכתיבה מעניינת בשפה ברורה ומשאירה אותי בתוך הסיפור. הבעיה שלי עם הספר זה שיש יותר מידי צירופי מקרים שלא היו קורים באף סיטואציה בעולם האמיתי בעיקר בגלל העובדה שהסיפור מבוסס על השואה. עוד דבר שלא אהבתי בכלל זה שהסופר, גבר, כותב על הבעיות של חוה עם גברים. הדברים שקרו לה סביב גברים מבוססים על מקרי ״קלאסיקה״ של אלימות ולא נראה כאילו רם אורן עשה מחקר כדי לבדוק כמה אמיתי ומבוסס מה שהוא כתב. לדוגמא, כשמוניה החליט שהוא רוצה שחוה תישאר איתו הוא ממש חשב על הדברים שהוא הולך לעשות כדי למנוע ממנה לברוח, שזה מניפולציות שאנשים עושים בלי לחשוב עליהן בצורה ליטרלית, אבל מוניה ממש מסביר את עצמו ונותן למעשים האלה מילים ותוכנית מראש. מה שיותר מעצבן זה שבסוף הספר הכותב מנסה לגרום לקוראים לרחם על מוניה כי קשה לו לחיות עם מה שהוא עשה לחוה ויש במהלך הספר מסרים נגד הפלות. חוה הייתה משוכנעת שתפיל את העובר ואז היא ״הבינה שהוא כל מה שיש לה״ ואיך היא בכלל יכולה לישוב על לעשות הפלה. העלילה הצדדית של אמא של נורית לא מעניין בכלל ואפילו מיותר בעיניי ומקס היה צריך למות כדי שזה יהיה אמין. ( עוד אחד מצירופי המקרים הלא הגיוניים). למרות כל זה עדיין מאוד נהניתי מהספר והטוויסט שמאיר הוא בעצם מוניה לא היה צפוי בעיניי. ממליצה.
This entire review has been hidden because of spoilers.