צרוב בגוף

by Israel Hameiri, ישראל המאירי (Author's Hebrew Name)

לילה. נטע, רווקה בת שלושים ושבע בסוף הריונה הראשון, מגיעה למיון נשים באיכילוב, ואין בן זוג לצידה. כשחזרה משהות ארוכה בניו יורק סירבה לדבר על כך, ונדמה שאיש מלבדה אינו יודע מי אבי התינוק. בו בזמן, בעיר ערבית, פתיחה חגיגית של תערוכת סטודנטים יהודים וערבים נהפכת לאירוע ביטחוני, כשצעירים ערבים קיצונים מנצלים אותה לצורכיהם. אביה של נטע, אמן ומרצה לאמנות, נלקח משם לחקירת שב"כ, וספואן, תלמידו הקרוב, אמן דרוזי צעיר, נמלט בעוד מועד. במקום לחזור לביתו, הוא מוצא לו מקום מקלט רחוק ואחרי כן מחליף אותו באחר, רחוק אף יותר. אִימהּ של נטע, בקיבוץ ותיק במרכז הארץ, מתעוררת מחלום רע ומריח חריף של עשן, וכשיתפוגג תתגלה שם גופה.

לכל אחת ואחת מן הדמויות האלה קול משלה, ומסתמנים בו גם משקעים מן העבר הרחוק, ואלה משפיעים על מהלכיהן. בעין בוחנת ומבינה כאחת מציג אותן ישראל המאירי על כל נפתוליהן וטווה במיומנות רבה עלילה כפולה של לידה ומוות, שבסופה, עם התינוק הנולד באיכילוב, יצאו לאור גם אמיתות מפתיעות.

216 pages, Paperback

First published November 1, 2022

Reviews

[Reuven · Rating 3 out of 5]

מעצבנת, האישה הזו מעבר לניילון המצ'וקמק בחדר היולדות. קוראת לאמא, סבתא, דודה ולה עצמה יש בטח איזה עשרה אחים ושלושים אחיינים. היא לא מפסיקה לטרטר ועצביה של נטע הכורעת ללדת מרוטים. באמא'שך, די כבר. יאללה, תסתמי.
נטע כבר לא ילדה, בת שלושים ושבע והריון ראשון. רווקה וזהות האב לוט בערפל. התגוררה שנים בניו יורק ויש מי שטוען שחזרה משם נושאת עובר בבטנה. נכון או שלא?
סיפוריהם האישייים של נטע ודמויות אחרות משתלבים בדרך ייחודית. דמויות כה שונות ועם זאת קשורות. ספואן, סטודנט דרוזי לאמנות המתגורר בדירת מרתף בשכונת הדר בחיפה ונאלץ להימלט כדי למצוא מקלט זמני כחשוד בהשתתפות במהומות סביב תערוכה אמנותית באום אל פאחם. ספואן הוא תלמידו של גדעון דגן, אביה של נטע שנפרד מרעייתו יונה, קיבוצניקית שורשית ועבר לחיפה בה הוא מלמד באוניברסיטה. נטע עצמה גרה בדירה מחולקת עלובה למדי בתל אביב.
משפחה מורכבת, של נטע. לעתים קל להתבלבל בין הדורות. הורים, סבים, נכדים. מוות ושכול. ניכור בין דורי. בן שמזמן לא קורא לאמו 'אמא'.
צחנת קרוואן בוער. גופה. תעלומה.
מעצרים וחקירות שב"כ.
יולדת מס' 582987, נטע דגן.
הספר הוא מעין מיקרוקוסמוס ישראלי שמקפץ מפה לשם בתזזית. עבר והווה, קשרי משפחה. חיים ומוות. קיבוץ ועיר, אום אל פאחם, איכילוב שם עומדת נטע ללדת. רונזה, שחקנית מצטיינת שמשיגה תמיד מה שהיא רוצה. 'יא דרוזי מעפן' אומרת לספואן. תמיר, חבר של נטע. אחותו הקיצונית של ספואן ויוחאי, אחיה של נטע. סבתא דבורה וברוך החוקר.
עבודות אומנות שנצרבות באמצעות חומצה. האווירה בבית החולים עם אינפוזיות, רופאים וסניטרים המגלגלים עגלות ומנקים.
חלק מהספר בסגנון ספרותי מאד, מאופיין במשפטים קצרים וחותכים.
הכתיבה אינטנסיבית ומהירה ולעתים קשה לעקוב. לא כל כך התחברתי לסגנונו ולמעברים החדים.