שנאה

by Stanisław Srokowski, סטניסלב סרוקובסקי, שמואל רוטברד (Translator)

המחוזות המזרחיים של פולין ה-kresy היו ערש של אגדות מקומיות וארץ מוצאם של ענקי הספרות הפולניים, כמו מיצקייביץ', סלובצקי, הרברט ומילוש, אך היו גם מקום של סבל ופשעים נוראים. פשעים אלה, שבוצעו בין השנים 1945-1939 נגד פולנים ויהודים בידי קבוצות לאומנים אוקראינים, עוררו הד של מעשי נקם מבישים.
"שנאה" הוא ספר על אודות הזמנים ההם, על אודות מצפון מסוכסך, על אודות הדרמה הכרוכה בכבוד האנושי ועל אודות הזיכרון. בתמונות אלו, השופעות אמת ובעלות עומק אנושי, נוטל על עצמו סרוקובסקי להציל עולם שרבים היו אולי רוצים להשמיט מזיכרונם. בעוצמה יוצאת דופן וברגישות רוכן הסופר מעל כל אחד מהקורבנות, משתתף בסבלו של כל אחד מהם ומזהיר מפני שנאת אדם גורפת.
מחבר הספר, סטניסלב סרוקובסקי, סופר, מחזאי, משורר ומתרגם פולני, היה עד למאורעות המתוארים על ידו וחווה אותם אישית בהיותו ילד. באותן השנים הנוראות, נרצחו מאות אלפי פולנים, אך גם מיליון ומחצית המיליון יהודים במזרחה של פולין, בפודוליה, באוקראינה ובילורוס. רבע מכלל הקורבנות היהודיים שנרצחו במלחמת העולם השנייה טמונים שם. סרוקובסקי, שבילדותו היו לו חברים יהודים בני גילו, שוזר בין סיפוריו גם את חבריו היהודים ומה שהפורעים האוקראיניים והגרמניים עוללו להם.
השפה שבה סרוקובסקי מתאר את המאורעות ואת ההתרחשויות להם היה עד, הינה מוחשית, קשה ולעיתים אכזרית, אך משולבת בתיאורי טבע ונוף פסטורלי ועשיר של הארץ. הסיפורים משולבים בתיאור שינויי העונות והשפעתן על השדות ועל היערות, במסתורין שחבוי בין סבכי החורש, ביחסים שבין אדם לרעהו, בתיאורי נאהבים ואהבת בני האדם, בכאבם ובסבלם ומסופרים בשפה ציורית ופיוטית. סיפוריו משלבים ריאליזם חשוף עד כדי אכזריות ודמיון עשיר. השילוב הזה הוא שמקנה לסיפוריו את הסגנון והלבוש הסוריאליסטיים
סיפוריו של סרוקובסקי חשיבותם רבה עבור הקורא הישראלי, דווקא אולי בגלל ההקשר הישיר ליהודים. סרוקובסקי השכיל להעניק לסיפוריו זווית ראייה ייחודית, של סופר פולני, המביא גם סיפורים אודות המעשים שבוצעו באותם ימים נוראים, בחבריו היהודים ובאנשי הקהילות היהודיות שפרחו במשך מאות שנים במחוזותיה המזרחיים של פולין. למרות התיאורים האכזריים והקשים, אין סרוקובסקי מאבד את אמונתו האופטימית באדם ובעתיד טוב יותר.
סרוקובסקי חיבר רומנים רבים, וביניהם: "רוחות ילדות", "פליטים", "פחד", "מלאך הכחדה", כרכי שירה רבים, ביניהם: "אזור הדממה", "מעשים", "אהבה ומוות".

319 pages, Paperback

Published January 1, 2009

About the author

Biography in English:

http://srokowski.art.pl/biografia.htm...

Reviews

[rinos]

Książka wstrząsająca i porażająca. To ona była inspiracją i źródłem dla wielu wątków filmu Smarzowskiego.

Historię o rzezi na Kresach znam, ale dalej pojąć nie mogę, jak człowiek człowiekowi mógł zgotować taki los. Przecież to byli sąsiedzi, spędzali razem wspólnie czas, bawili się, świętowali. Najbardziej makabryczne jest jednak to, że te okrutne wydarzenia zdarzyły się naprawdę.

W książce oprócz bestialskich mordów, poza masową nienawiścią mamy również przejaw miłosierdzia do drugiego człowieka. Zwykły ludzki gest, który w obliczu niewyobrażalnego i wszechobecnego okrucieństwa stanowił jedynie niewielki procent.

Pierwszy raz książki nie oceniam… nie potrafię. Teoretycznie powinnam skupić się na języku literackim, sposobie w jaki autor chciał przedstawić czytelnikowi pewne fakty, na wartości historycznej itd., ale ciągle do głowy napływają potworne obrazy i nie jestem w stanie tego obiektywnie dokonać.

Moim zdaniem „Nienawiść” powinien przeczytać każdy, bo niestety większość Polaków nie ma pojęcia o rzezi, jaka miała miejsce na Kresach Wschodnich. Ale uprzedzam, to książka dla ludzi o stalowych nerwach.

[Marta · Rating 3 out of 5]

Rozumiem wartość tej książki w kontekście pamięci, ale nie jest to literackie świadectwo najwyższych lotów. Kilka rzeczy mnie mierziło w tej książce. Dosłowność i łopatologiczność - jeśli oporny czytelnik czegoś nie zrozumie (np. stanów emocjonalnych bohatera), narrator dopowie. Opowiadania funkcjonują jako prostolinijne moralitety, czasami naiwne - wiemy, kto dobry i kto zły. Ofiary to na wskroś dobre postacie, zero niuansów. Jest też naiwna wizja stosunków społecznych na kresach. Polacy to ludzie żyjący w zgodzie z innymi mniejszościami - nie ma mowy o polskim antysemityzmie czy poczuciu wyższości w stosunku do innych nacji. Narrator przyjaźni się ze wszystkimi - Żydami, Ukraińcami, Ormianami. Szlachta czy chłopstwo, nieistotne, wszyscy to dobrzy ludzie (gdybym nie znała relacji klasowych i historii ucisku na kresach, uwierzyłabym, że to była istna arkadia bez żadnych konfliktów). Taka sielanka, a potem przyszli Niemcy i UPA i wszystko się popsuło. Przez cały tom miałam wrażenie, że autor ma kompulsywną potrzebę opowiedzenia tej traumy najdosłowniej jak się da. Rozumiem to jako potrzebę psychologiczną, ale to nie miało przełożenia na jakość literacką.

[Gili · Rating 5 out of 5]

הספר המזעזע ביותר שקראתי מעודי ויצא לי לקרוא לא מעט על השואה.
הספר שזור בתיאורים פלסטיים זוועתיים של הרג בעינויים של גברים, נשים וילדים.
הרקע הוא הכיבוש הגרמני של החלקים המזרחיים של פולין במלחמת העולם השניה.
הקרבנות עליהם מסופר חלקם יהודיים רובם פולנים ומיעוטם אוקראינים.
מלבד השואה שהתחוללה שם על ידי הגרמנים ועוזריהם התרחש שם טיהור אתני של פולנים.
הטיהור נעשה על יד ארגון אוקראיני לאומני סמי צבאי, פרטיזני, ולעיתים בין שכנים מאותו כפר או כפרים שכנים.
כנופיות אלה השתתפו כמובן גם ברצח היהודים.
הכותב היה ילד בן 8 בזמן הנורא הזה ורבים מבני משפחתו נרצחו.
הספר כתוב יפה ושוזר את מעשי הזוועה בפסטורליה של האזורים ובסיפורי אהבה ומעשי חסד של הצלה.
באפילוג מפרט הסופר כיצד הגיעו הסיפורים וכמה היה קשה לפרסמם בזמן הסובייטים

[Anna Czarnomska · Rating 5 out of 5]

Ciężka pozycja do przebrnięcia, nie pod względem literackim oczywiście, ale gatunkowym... niby się czytało wiele gorszych opisów zbrodni, ale świadomość tego, że te wydarzenia miały miejsce faktycznie oraz to, że przez kilka jeszcze lat będą żyły gdzieś osoby, który były z tym związane, robi swoje ..