פרשת גבריאל תירוש

by Yitzhak Shalev, יצחק שלו

A bloody period in Israel's history of 1936-39 and the youth of Jerusalem and elsewhere who fought valiantly.

בפרשה מחתרתית זו מחיי הנוער הלומד בירושלים באים לידי ביטוי לבטי ה"הבלגה" בתקופת המאורעות של 1936-1939. יצחק שלו מחיה את אוירת הימים הנסערים ההם בסיפורו הנוגע ללב על ארבעה נערים ונערה ומורם הצעיר, המכשירים עצמם למאבק-הדמים. חוט של תום משוך על הסיפור, המיוחד בכנותו, פשטותו ושרשיותו הארץ-ישראלית, וגם קו פוליטי שנוגע גם להוויית ימינו אלה

Genres: Historical Fiction

241 pages, Paperback

First published January 1, 1964

About the author

Yitzḥak Shalev (Hebrew: יצחק שלו), Hebrew poet and novelist. Born in Tiberias, he became a teacher in Jerusalem. His first poems were published in Moznayim and Davar, and subsequently appeared in a large number of newspapers and literary journals.

Among his volumes of poetry are Oḥezet Anaf ha-Shaked (1951), Kolot Enosh Ḥammim (1954), Kol Annot (1955), Elohei ha-Noshek Loḥamim (1957), Shirei Yerushalayim (1968), and Na'ar Shav min ha-Ẓava (1970). He also wrote a novel about the Jewish defense activities during the riots in Palestine in 1936, Parashat Gavri'el Tirosh. In 1969 he wrote the novel Dam va-Ru'aḥ. He is the father of writer Meir Shalev.

Reviews

[Siv30 · Rating 4 out of 5]

הספר "פרשת גבריאל תירוש" פורסם במקור בשנת 1964. לצד תיאור היסטורי של המאורעות בארץ בשנים 1936 - 1939, תיאור מערכת היחסים בין היהודים, הערבים והאנגלים, הספר מתאר גם את סיפור הפילוג והפרישה של האצ"ל והלח"י מההגנה על רקע חילוקי דעות בדבר מדיניות ההבלגה כנגד אירועי הטרור של הערבים כנגד היהודים.

הספר מתמקד בדמותו הכריזמטית של מורה צעיר להיסטוריה בשם גבריאל תירוש. גבריאל תירוש עלה מגרמניה והוא מגבש סביבו קבוצה של 4 נערים ובת אחת אותם הוא מעביר אימונים צבאיים. בשלב מסויים הקבוצה מצטרפת להגנה אולם לנוכח אי שביעות רצונו ופרישתו של גבריאל תירוש מההגנה על רקע מדיניות ההבלגה, הקבוצה פורשת יחד עימו ומתחילה לפעול עצמאית בשטח בפעולות טרור ופעולות נגד האוכלוסיה הערבית שסביב ירושלים.

המספר, גבר בוגר מסתכל באופן מפוקח על עברם, על הערצתם למורה והליכתם אחריו גם במחיר טרגדיה. המספר כבר בזמן האירועים פיקפק בדרך שנבחרה אולם המשיך לנוכח פחדו להביע הסתייגויות ולנוכח אהבתו לנערה היחידה בקבוצה, איה.

הספר כתוב בעברית משובחת ומענגת. הסיפור קולח. יחד עם זאת אני רואה בו בעיקר את הסכנות שבהשפעה של דמות סמכותית על בני נוער. סכנות שבכניעה לכריזמטיות והליכה ללא מחשבה עמוקה אחרי דמות המנהיג. אני רואה בו גם את הסכנות שבהליכה אחרי רעיונות אידיאליסטים ואחר תפיסות אקטביסטיות מבלי לשקול את התוצאות וההשלכות שלהן.

גבריאל תירוש סיכן את בני הנוער בפעילות מחתרתית צבאית טרוריסטית וזאת מבלי לערב את הוריהם ובלי לקבל הסכמתם. סיכון זה הסתיים בטרגדיה עגומה ולנוכח טרגדיה זו לא ברור עד כמה השתלם הסיכון. גם בעיניי הגיבור לא היה ברורות התועלות של סיכון זה ולא היה ברור עד כמה האקטביזים השולי של הקבוצות הפורשות תורם למאבק.

אני רואה בכך ביקורת שמעביר הסופר על השימוש שעשו האצ"ל בבני נוער ועל הפרישה ועל האקטביזים של הקבוצות הפורשות, אם כי ביקורת זו נמסרת בלשון רפה וע"י דמות חששנית שדעתה אינה מגובשת.

ספר מעניין שרלוונטי גם כיום.

[Shmuel Gorelik · Rating 4 out of 5]

ספר מאוד מעניין על מורה ציוני לפני קום מדינה שחינך את תלמידיו על הציונות של ראש מורם מול אנטישמיות בארץ...

[Eithan · Rating 5 out of 5]

A very well written story. Thankfully i've read a bit before the book that it was about how EZL & LEHI separated from the Hagana as it was an important part of the book.
Frankly i don't understand many people who say that Gabriel 'used' the youth for his goals, but in the way he did so is no different from what each adult does to children/youth- he educates them in the manner he/she sees as the best way. Gabriel saw that the war with Arabs is inevitable and he properad the group for it. We all saw how 'well' it ends if a group doesn't see what is coming to them (i.e. the holocaust)
The language of the book is beautiful old Hebrew, the storyline is well defined and the pace is good, very recommended

[K · Rating 3 out of 5]

In Parshat Gavriel Tirosh, a historical novel of pre-independence Israel, Gavriel Tirosh is a larger-than-life young history teacher for a class of eleventh graders. Gavriel recruits a select few of his eleventh grade students to join the cause of winning Israel’s independence by fighting the local Arabs and making life difficult for the ruling British. The story’s nameless narrator is one of these recruits, a bit less war-like and more reluctant than his cohorts. His reluctance is shared by the only female recruit, Ayah, on whom the narrator has a deep and abiding unrequited crush. Ayah, for her part, has a deep and abiding unrequited crush on Gavriel which is what keeps her in the group despite her own misgivings.

The historical context of the story was quite interesting to me. Unfortunately, the story itself fell flat. I don’t know how much of this to blame on the Hebrew (which was a bit more difficult than in some of the other Hebrew books I’ve been reading) as opposed to the actual quality of the writing, but I felt distanced from the characters and their conflicts. While I understood intellectually what the narrator was going through and how hard it was, I had difficulty feeling it and empathizing with it.

I couldn’t really understand Ayah’s appeal to the narrator other than her apparent beauty, and why he would continue loving her so deeply when it becomes increasingly obvious that she views him as a friend and nothing more. My friends in the Hebrew book club claimed that this was developmentally consistent with being 16 years old and maybe it was. That might be why I’m really not a YA reader. My patience for this kind of dead-end, unrequited hopeless love as a major plot point is limited, especially when the relationship itself just doesn’t seem all that deep or complex.

While I did feel more empathetic with the narrator’s reluctance about participating in the group’s guerilla warfare activities, I still didn’t find that this dilemma touched me as deeply as it might have. I also thought that the character of Gavriel and the students’ relationship with him could have been fleshed out more fully and complexly. The concept of the charismatic teacher dazzling his students and having a disproportionate influence on them can be fascinating; in the story, though, it just kind of happened and everyone went along with it. The issue remained more or less unexamined; the focus was mainly on the group’s activities and on the narrator’s undying love for Ayah.

I will say that this was definitely an improvement over many of the other plotless wonders we’ve had to read for the Hebrew book club in that there was actually a story here, even if the story wasn’t particularly compelling in its own right.