What do you think?
Rate this book
New Yiddish Library Series
The Glatstein Chronicles
This seminal American work from the Yiddish literary canon, in a restored English edition, offers the luminous narrative of the author’s journey home to his Polish birthplace
In 1934, with World War II on the horizon, writer Jacob Glatstein (1896–1971) traveled from his home in America to his native Poland to visit his dying mother. One of the foremost Yiddish poets of the day, he used his journey as the basis for two highly autobiographical novellas (translated as The Glatstein Chronicles) in which he intertwines childhood memories with observations of growing anti-Semitism in Europe.
Glatstein’s accounts “stretch like a tightrope across a chasm,” writes preeminent Yiddish scholar Ruth Wisse in the Introduction. In Book One, “Homeward Bound,” the narrator, Yash, recounts his voyage to his birthplace in Poland and the array of international travelers he meets along the way. Book Two, “Homecoming at Twilight,” resumes after his mother’s funeral and ends with Yash’s impending return to the United States, a Jew with an American passport who recognizes the ominous history he is traversing.
The Glatstein Chronicles is at once insightful reportage of the year after Hitler came to power, reflection by a leading intellectual on contemporary culture and events, and the closest thing we have to a memoir by the boy from Lublin, Poland, who became one of the finest poets of the twentieth century.
In 1934, with World War II on the horizon, writer Jacob Glatstein (1896–1971) traveled from his home in America to his native Poland to visit his dying mother. One of the foremost Yiddish poets of the day, he used his journey as the basis for two highly autobiographical novellas (translated as The Glatstein Chronicles) in which he intertwines childhood memories with observations of growing anti-Semitism in Europe.
Glatstein’s accounts “stretch like a tightrope across a chasm,” writes preeminent Yiddish scholar Ruth Wisse in the Introduction. In Book One, “Homeward Bound,” the narrator, Yash, recounts his voyage to his birthplace in Poland and the array of international travelers he meets along the way. Book Two, “Homecoming at Twilight,” resumes after his mother’s funeral and ends with Yash’s impending return to the United States, a Jew with an American passport who recognizes the ominous history he is traversing.
The Glatstein Chronicles is at once insightful reportage of the year after Hitler came to power, reflection by a leading intellectual on contemporary culture and events, and the closest thing we have to a memoir by the boy from Lublin, Poland, who became one of the finest poets of the twentieth century.
432 pages, Paperback
First published January 1, 1940
12 people are currently reading
95 people want to read
About the author
Jacob Glatstein
30 books6 followersJacob Glatstein (Yiddish: יעקב גלאטשטיין) was a Polish-born American poet and literary critic who wrote in the Yiddish language. His name is also spelled Yankev Glatshteyn or Jacob Glatshteyn.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 9 of 9 reviews
October 14, 2019
לפני כעשר שנים קראתי את הספר "כשיאש הגיע" ליעקב גלאטשטיין שהוציאה עם-עובד. את הספר זכרתי רק בקווים כלליים אך במיוחד את העובדה שהוא הפתיע אותי באיכות הכתיבה המודרנית שבו ובעיקר במספר קטעים שהיו כתובים באופן מופתי והייתה משולבת בהם גם ליריות יפה, מה שאינו מפתיע מאחר ועיקר פרסומו של גלאטשטיין כמשורר. למרות שעלילת הספר עמדה בפני עצמה הוא היה למעשה חלק שני בטרילוגיה שגלאטשטיין שאף לחבר ובצמד ספרים שבסופו של דבר פורסמו בפועל לאחר שמאורעות השואה והשמדת יהודי פולין הפכו את כתיבת החלק השלישי לחסר טעם (על פי תכניתו המקורית של הסופר).
החלק הראשון בטרילוגיה "כשיאש נסע" פורסם שנים קודם לכן (גם הוא בתרגומו של דן מירון) בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בקשתי לקרוא גם אותו אך הוא כבר אזל בהוצאה (וחבל שכך) ולא הצלחתי להשיג אותו עד לאחרונה כשנתקלתי במקרה בעותק מרופט שלו בחנות ספרים מיד שניה (או עשירית). מרופט או לא הוא היה שווה הרבה יותר מחמש עשרה השקלים ששילמתי עבורו.
במה מדובר בעצם? יאש בן דמותו של יעקב גלאטשטיין עצמו, עזב את עירו לובלין בעודו צעיר, בשנות העשרה של המאה העשרים ועקר לאמריקה. הוא מצא עצמו חסר כל בניו-יורק בעולם של סדנאות יזע ועוני וקהילה יהודית תוססת דוברת יידיש. כעבור עשרים שנה, והוא כבר משורר ידוע ובעל מעמד, ב- 1934 הוא מתבשר שאימו גוססת וממהר לחזור ולבקר בפולין, בעולם היהודי העיירתי שנטש, האוצר בחובו זכרונות וחרדות מפני הבאות (פולין כבר לחוצה בשלב זה בין סטלין והיטלר). הספר "כשיאש נסע" מתאר את מסעו של יאש באוניה ולאחר מכן ברכבות מניו-יורק לפולין. הספר "כשיאש הגיע" מתאר את שהותו של יאש בחופשה בעיירת קייט בפולין לאחר שכבר פגש באימו על ערש דוואי ואף הביא אותה לבסוף לקבורה.
לספרים מבנה מיוחד. דן מירון מציין באחרית הדבר האינפורמטיבית כי גלאטשטיין בחר בתבנית שהיתה נפוצה בעיקר בספרות פופולארית של התקופה – ספרי אוניות, רכבות ומלונות (ראה אגטה כריסטי אך גם תומאס מאן) אך השתמש בה ליצירה רצינית הרבה יותר. האוניה והמלון מאפשרות לגיבור לפגוש ולשוחח עם דמויות מגוונות (יהודיות ואחרות) שהתקבצו באקראי (לכאורה). עיקר הספר הוא פשוט השיחות והתיאור של אותן דמויות, דבר ההופך את העלילה לקליידוסקופ ססגוני למדי (בעיקר כשנוספת עליה כתיבתו המרהיבה של גלאטשטיין והתרגום היותר ממצויין של דן מירון מיידיש). בין לבין מתחילים להתעורר אצל יאש זכרונות מילדותו בפולין ומבדידותו בניו-יורק המובאים בצורה של זרם תודעה אסוציאטיבי.
במילותיו של יאש עצמו (עמוד 197) – "היה מעניין אפילו כשכלל לא האזנתי. מסביבי זמזמו חיים שהם אך דיבור, ואני זחלתי אל תוכי, אל ארכיון ההתבוננויות שלי עצמי.לא העלילה אלא הדיאלוג הוא שעושה את הדראמה. הקמט שבמילים, הקול, ההעוויה. אולי זו אשמתי שלי; כל כמה שזה לא יישמע אגוצנטרי, לעיתים קרובות דימיתי שהם כולם מלווים אותי בדרכי הביתה".
למרות המבנה האקראי למדי, הרי שהכל קשור בקשרים סבוכים, הדמויות השונות משקפות כמובן את תודעתו וחשבונות הנפש של יאש. הכתיבה היא שילוב של כתיבה מודרנית שאינה נופלת מזו של סופרים בעלי שם בספרות העולם ושל סיפור יהודי אותנטי. אפשר למצוא כאן סיפור אישי רב דקויות כמו גם תיאור יפה של העולם היהודי ערב השמדתם של יהודי אירופה. מירון מסביר יפה את מקומו של הספר והתפנית שבישר בהתפתחות כתיבתו של גלאטשטיין באחרית הדבר. הספר שקראתי קודם לספר זה הצטיין בכתיבה עכשווית רזה, כך שהקריאה ב"יאש" היתה עבורי מרעננת וממש מסנוורת, דוגמא לכוחה של ספרות עשירה ומפעימה.
החלק הראשון בטרילוגיה "כשיאש נסע" פורסם שנים קודם לכן (גם הוא בתרגומו של דן מירון) בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בקשתי לקרוא גם אותו אך הוא כבר אזל בהוצאה (וחבל שכך) ולא הצלחתי להשיג אותו עד לאחרונה כשנתקלתי במקרה בעותק מרופט שלו בחנות ספרים מיד שניה (או עשירית). מרופט או לא הוא היה שווה הרבה יותר מחמש עשרה השקלים ששילמתי עבורו.
במה מדובר בעצם? יאש בן דמותו של יעקב גלאטשטיין עצמו, עזב את עירו לובלין בעודו צעיר, בשנות העשרה של המאה העשרים ועקר לאמריקה. הוא מצא עצמו חסר כל בניו-יורק בעולם של סדנאות יזע ועוני וקהילה יהודית תוססת דוברת יידיש. כעבור עשרים שנה, והוא כבר משורר ידוע ובעל מעמד, ב- 1934 הוא מתבשר שאימו גוססת וממהר לחזור ולבקר בפולין, בעולם היהודי העיירתי שנטש, האוצר בחובו זכרונות וחרדות מפני הבאות (פולין כבר לחוצה בשלב זה בין סטלין והיטלר). הספר "כשיאש נסע" מתאר את מסעו של יאש באוניה ולאחר מכן ברכבות מניו-יורק לפולין. הספר "כשיאש הגיע" מתאר את שהותו של יאש בחופשה בעיירת קייט בפולין לאחר שכבר פגש באימו על ערש דוואי ואף הביא אותה לבסוף לקבורה.
לספרים מבנה מיוחד. דן מירון מציין באחרית הדבר האינפורמטיבית כי גלאטשטיין בחר בתבנית שהיתה נפוצה בעיקר בספרות פופולארית של התקופה – ספרי אוניות, רכבות ומלונות (ראה אגטה כריסטי אך גם תומאס מאן) אך השתמש בה ליצירה רצינית הרבה יותר. האוניה והמלון מאפשרות לגיבור לפגוש ולשוחח עם דמויות מגוונות (יהודיות ואחרות) שהתקבצו באקראי (לכאורה). עיקר הספר הוא פשוט השיחות והתיאור של אותן דמויות, דבר ההופך את העלילה לקליידוסקופ ססגוני למדי (בעיקר כשנוספת עליה כתיבתו המרהיבה של גלאטשטיין והתרגום היותר ממצויין של דן מירון מיידיש). בין לבין מתחילים להתעורר אצל יאש זכרונות מילדותו בפולין ומבדידותו בניו-יורק המובאים בצורה של זרם תודעה אסוציאטיבי.
במילותיו של יאש עצמו (עמוד 197) – "היה מעניין אפילו כשכלל לא האזנתי. מסביבי זמזמו חיים שהם אך דיבור, ואני זחלתי אל תוכי, אל ארכיון ההתבוננויות שלי עצמי.לא העלילה אלא הדיאלוג הוא שעושה את הדראמה. הקמט שבמילים, הקול, ההעוויה. אולי זו אשמתי שלי; כל כמה שזה לא יישמע אגוצנטרי, לעיתים קרובות דימיתי שהם כולם מלווים אותי בדרכי הביתה".
למרות המבנה האקראי למדי, הרי שהכל קשור בקשרים סבוכים, הדמויות השונות משקפות כמובן את תודעתו וחשבונות הנפש של יאש. הכתיבה היא שילוב של כתיבה מודרנית שאינה נופלת מזו של סופרים בעלי שם בספרות העולם ושל סיפור יהודי אותנטי. אפשר למצוא כאן סיפור אישי רב דקויות כמו גם תיאור יפה של העולם היהודי ערב השמדתם של יהודי אירופה. מירון מסביר יפה את מקומו של הספר והתפנית שבישר בהתפתחות כתיבתו של גלאטשטיין באחרית הדבר. הספר שקראתי קודם לספר זה הצטיין בכתיבה עכשווית רזה, כך שהקריאה ב"יאש" היתה עבורי מרעננת וממש מסנוורת, דוגמא לכוחה של ספרות עשירה ומפעימה.
June 9, 2023
This edition is masterful. There are 13 pages of notes at the end in which the editors explain references in the text.
In outline, the narrative follows Glatstein's trip from NYC to Poland to see his dying mother. Within this narrative, we are treated to surreal dreams and visions. On the voyage to Europe, Glatstein discusses literature with other passengers. They debate the merits of Avrom Goldfaden, Jacob Gordin, Abe Cahan and European literature: "Out greatest artist is possibly James Joyce. He grabbed hold of Ireland, dressed it in top hat and tails, and then dropped its trousers." (p. 102). Arriving in Paris, Glatstein visits the Cafe Dome, and learns that Bialik has died. (p. 140). In Lublin, Glatstein finds his mother on her death bed. At his hotel, he meets Buchlerner, the proprietor, and is befriended by Steinman, who tells Glatstein that "they want to destroy us, nothing less.... They want to exterminate us...." "Sometimes the ringleader is called Pharaoh, sometimes Torquemada, and sometimes Hitler, May be be accursed." (p. 226). Later, Steinman informs Glatstein "the finest Poles, who have been so marvelously humane, forgot to leave heirs. Only the bullies have been fruitful & multiplied."(p. 324).
In outline, the narrative follows Glatstein's trip from NYC to Poland to see his dying mother. Within this narrative, we are treated to surreal dreams and visions. On the voyage to Europe, Glatstein discusses literature with other passengers. They debate the merits of Avrom Goldfaden, Jacob Gordin, Abe Cahan and European literature: "Out greatest artist is possibly James Joyce. He grabbed hold of Ireland, dressed it in top hat and tails, and then dropped its trousers." (p. 102). Arriving in Paris, Glatstein visits the Cafe Dome, and learns that Bialik has died. (p. 140). In Lublin, Glatstein finds his mother on her death bed. At his hotel, he meets Buchlerner, the proprietor, and is befriended by Steinman, who tells Glatstein that "they want to destroy us, nothing less.... They want to exterminate us...." "Sometimes the ringleader is called Pharaoh, sometimes Torquemada, and sometimes Hitler, May be be accursed." (p. 226). Later, Steinman informs Glatstein "the finest Poles, who have been so marvelously humane, forgot to leave heirs. Only the bullies have been fruitful & multiplied."(p. 324).
February 24, 2021
I read this book for my class on Jewish Literature in Diaspora. I, again, was surprised at how much I enjoyed "The Glatstein Chronicles" (however I do love Jewish memoirs so maybe it's not so shocking). We read the first book, "Homeward Bound", in class which surmised the author's (or maybe not) journey back to Poland from the US to visit his dying mother. While on the boat, Hitler's Night of the Long Knives happens and Glatstein decides to take it upon himself to interview and record the thoughts of all of the Jewish passengers. The "Homeward Bound" portion of the book made the point that all Jews are connected, but often by negative things (like antisemitism, the Holocaust, pogroms, discrimination etc.). However, we should make it a point to try to connect through positive experiences and thoughts like shared culture, history, love, stories, and joy.
February 7, 2021
This memoir, thinly veiled as fiction, consists mostly of a series of encounters with people the author meets on his way to back to Poland and while there in order to visit his dying mother. Reveries and conversations blend together in a modern narrative style, plot almost disappearing in the midst of all of it. As one would expect in this sort of thing, some discourses interest one a bit, others more so, and some very fully. The switching between mundane matters and philosophical ones has fine verisimilitude; one conversation that particularly interested me was one the author had with a chassid reporting an imagined encounter with Sabbatai Tsvi.
January 6, 2024
I was gifted this book as an introduction to great Yiddish literature. I enjoyed book 1, but I ~loved~ book 2, which reads with hindsight like the most beautiful and tragic resurrection of Jewish life in Poland that was just completely exterminated in the 40s. I love how Glatstein takes his reader through the different debates and lifestyles within the Jewish communities he encounters, it’s an important reminder that Jews weren’t just some monolithic suffering minority but a truly effervescent, complicated, and self actualized society. The stories within stories within stories are what made me feel the most connected to them as ancestors, and though my customs and beliefs are so different than the ones I read about here, this spirit of joy in storytelling and humor and intellectual engagement made me feel right at home.
December 10, 2017
An exceptional glimpse into early 20th century Jewish life from a writer who knew the old and new worlds.
December 15, 2020
Two autobiographical novels of the author’s trip home to Poland to visit his dying mother. The first documents the trip from New York to Poland and the second takes place in a Jewish sanitarium, prior to the author’s return home.
Written in the mid 1930s, the rise of Hitler and antisemitism in Europe hangs heavy over both books--although only the Jewish characters see it (“Hitler’s a damn fool!” a British passenger exclaims in response to a question about The Night of the Long Knives). The books are mostly made up of the author’s interactions with the people he encounters--a cosmopolitan group of Russians, Europeans, and members of every corner of the Jewish diaspora. Interspersed throughout are dream-like reminiscences of the author’s childhood in Poland.
Glatstein was a prominent Yiddish poet and these books were only translated into English in the last 10 years. I think he had a very specific audience in mind that would understand the constant references to Jewish mythology, philosophy, and historical figures. The second novel in particular feels like an eulogy for Jewish life in Europe. I enjoyed the first novel’s colorful character sketches and reminiscences of life in Poland. The second novel was pretty impenetrable to me--even with constant checks to Wikipedia.
I think someone with a background in Jewish studies would get a lot out of both novels. For those with a more casual knowledge, I would only recommend the first one.
Written in the mid 1930s, the rise of Hitler and antisemitism in Europe hangs heavy over both books--although only the Jewish characters see it (“Hitler’s a damn fool!” a British passenger exclaims in response to a question about The Night of the Long Knives). The books are mostly made up of the author’s interactions with the people he encounters--a cosmopolitan group of Russians, Europeans, and members of every corner of the Jewish diaspora. Interspersed throughout are dream-like reminiscences of the author’s childhood in Poland.
Glatstein was a prominent Yiddish poet and these books were only translated into English in the last 10 years. I think he had a very specific audience in mind that would understand the constant references to Jewish mythology, philosophy, and historical figures. The second novel in particular feels like an eulogy for Jewish life in Europe. I enjoyed the first novel’s colorful character sketches and reminiscences of life in Poland. The second novel was pretty impenetrable to me--even with constant checks to Wikipedia.
I think someone with a background in Jewish studies would get a lot out of both novels. For those with a more casual knowledge, I would only recommend the first one.
August 9, 2015
A 'Chronicle" of a journey by an Jewish immigrant to the US back to his native Poland through pre-war Germany. Probably mostly fiction but likely based on many real characters. Much like a series of short stories exploring and developing the many characters he encounters. The tone at first appeared to me both cynical and condescending but evolved into sensitive and respectful in the description. A picture is broadly painted of life in that era but done clearly from the vantage point of the post-war. This is a translation from Yiddish, thereby, the effect of its eminent translator may be considerable.
January 1, 2021
I only read one novel, Homecoming at Twilight, for a class called Jewish Literature of Catastrophe.
Displaying 1 - 9 of 9 reviews