אחי, היאקוזה : מסע אישי אל תוך המאפיה היפנית

by Jacob Raz, יעקב רז

לא קל לפגוש אותם, את אנשי היאקוזה. עיתונאים יפנים מרכינים ראש תמורת ראיון אישי עם אחד הבוסים. צלמי עיתונות מתחנפים תמורת צילום כלשהו. חוקרים יפניים מצליחים לראיין אותם, במקרה הטוב, בחדרי מעצר ובבתי סוהר. אנתרופולוגים מעולם לא זכו לשיתוף פעולה מהם. מעולם לא נעשתה עבודת שדה ממושכת איתם. אי אפשר לחדור. אמרו לי שזה בלתי אפשרי, שאוותר. שאי אפשר. אבל, לבסוף צלחה הפגישה, ונמשכה שנים ארוכות. כל המסופר בספר שלפניכם הוא אמת, ככל שאמת יכולה להיות. כל הבדיות שכאן הן פרי המפגשים האמיתיים והממשיים כל כך, שהיו לי במשך שנים אחדות עם האנשים המוזרים, האחרים והמופלאים האלה, שהולכים, על פי הכרזתם, עד הקצה. היו בהם טובים ורעים, נוכלים וישרי דרך, אוהבים ושונאים, מרובעים ומטורפים, משמימים ומעוררים, מאיימים ונעימי סבר, בעלי חמלה וחסרי רחמים, כאלה שלא יכולתי לשאת את נוכחותם ואחרים שקשרתי איתם קשרי לב נדירים, שנמשכים עד היום. וכולם הדהדו בליבי. היו בהם אלו ואלו. כמה נורמלי.

264 pages, Paperback

First published July 1, 2002

Reviews

[Juliette Binmoeller · Rating 5 out of 5]

J'ai bcp aimé ce livre, très original.

[Michal · Rating 4 out of 5]

ספר מרתק על היאקוזה מההיבט שלהם כבני אדם.

[Ido Hadanny · Rating 3 out of 5]

מתנה מרות, שידעה שאני מעריץ של יעקב רז :)

הספר חביב, מצליח לתאר בצורה די ריאליסטית את "עולם הקצוות". השירים מבית הכלא מצויינים, ואפילו העלילה מחזיקה כסיפור מסגרת לחוויות המשונות שעוברות עליו.

אבל אי אפשר להגיד שקניתי לגמרי, הדמויות קלושות וקשה להתחבר למישהו מהחבר'ה ממש ממש.
תחושה חזקה גם שחלק מהקטעים נתפרו מסביב.

אהבתי במיוחד את הסוף האופייני לאיש, את השיר "אני קוטף פרח ממגדיר הצמחים בספריית בית הכלא", ואת תיאור קבלת הפנים של קנג'י בארבע בבוקר, כשהוא עובר ממרצדס למרצדס ומבקש סליחה מכולם.. טקס הכתרה של שוגון של המאה העשרים.