“מר מבף היה אדם שכל הדעות הפוליטיות היו זרות לו במידה שווה. הוא קיבל את כולן ללא אבחנה בתנאי שיניחו לו לנפשו. דעתו הפוליטית של מר מבף היתה לאהוב אהבה עזה צמחים, ובעיקר ספרים. מר מבף היה נאמן הספר, כפי שפלוני נאמן לקיסר, ואלמוני - למלך.
הוא לא הבין כיצד יכולים בני האדם לשנוא איש את רענו בשל הבלים כגון אמנה, דמוקרטיה, חוקיות, מלוכה, רפובליקה וכדומה, כאשר יש בעולמנו כל מיני סוגים של אזוב, עשבים ושיחים שאפשר להתבונן בהם, והרבה מאוד ספרים בגדלים שונים הניתנים לעיון ולקריאה.
--- עלובי החיים, בתרגום אביטל ענבר”