meital > Recent Status Updates

אוי זה כל כך גרוע אני מאוהבת

קצת אתנחתה לנשמה מהספרים הרציניים:)

אני מאוד אוהבת את איך שהיא מסתכלת על העבר והטעויות שלה מלמעלה ויודעת להיות כנה לגבי מה היא עשתה לא נכון ואיפה היא הגזימה, וגם שהיא סלחנית כלפי עצמה איפה שצריך. הכי אני אוהבת את המתכונים שמפוזרים לאורך הספר

איזה מצחיק זה לשמוע אותה מדברת על aol וmsn כאילו גם אני גדלתי על האינטרנט אבל היא ממחישה לי איך זה הרגיש בערך 10 שנים לפני שאני התחלתי להשתמש באינטרנט

אוי איך התגעגעתי לספרים קצרים
מחשבות עד עכשיו:
1. הסמאט מדהים אבל מחוץ לזה הם קצת קרינג' לי מדי, אני מבינה שחצי מהסיפור מתרחש ב2014 אבל הם פשוט מתנהגים יותר מדי 2014 בקטע דרפי והיפסטרי כזה ("חהחה אני לא יכולה בלי הקפה שלי")
2. אני קצת מרגישה שרוב מה שהיא מוטרדת מזה שהיא לא יודעת עליו היא יכולה פשוט לשאול, כאילו אחותי אין פה קצר בתקשורת את פשוט לא יודעת לתקשר

סה"כ חמוד מאוד נמשיך ונראה

אוף הם היפסטרים:(

ברוך בורא ספרי האודיו, לא יודעת איך הייתי מסיימת את הספר הזה אם מישהו לא היה מקריא לי אותו

אני סיזיפוס והספר הזה הוא הסלע שלי

אני שונאת שונאת שונאת את הספר הזה למה עשיתי את זה לעצמי

סירבתי לקרוא את משחקי הכס על זה שזה ספר אלים מדי ואני חושבת שליד הספר הזה משחקי הכס הוא פאקינג יומני הנסיכה

אני כל כך קרובה אני פשוט רוצה לסיים עם זה כבר אימאלה כמה מילים מיותרות

#עדמתיוכמהעוד

אני קרועה בין ליהנות מהיהירות של איילין לבין לשנוא לה את הצורה כי מצד אחד היא פשוט בלתי נסבלת מצד שני כשהיא מערימה על כולם ועושה את זה מהמם קשה לי שלא למחוא כפיים. קצת קשה לי יותר עם הספר הזה מהספר השני אני שמחה שאני קוראת אותם ביחד

Yrene my love❤️❤️❤️
ממש לא אכפת לי מנסרין אני מדלגת על כל הפרקים שלה אכפת לי רק מאירן וכתוצאה מכך אכפת לי רק קצת מקאול כי הוא קשור לסיפור שלה.
לא ציפיתי לזה שזה יהיה הספר המועדף עליי בקריאה המשותפת אבל אני מוצאת את עצמי מתבאסת כשנגמר

אני ממש ממש אוהבת איך שפיבי מתפקדת כצופה מהצד אובייקטיבית ודרכה אנחנו רואים את כל האנשים בחתונה, איך שכולם מרגישים בנוח לספר לה הכל כי היא לא באמת קשורה לאירוע ולכן אין באמת נזק בלהתוודות אליה אז ככה יוצא שהיא די היחידה שיש לה תמונת מצב מלאה של הדינמיקה המשפחתית שלהם, דרך מאוד יפה לספר סיפור.

כמה שפיבי הורסת לי את הספר ככה לילה מצילה אותו היא פשוט כל כך מצחיקה
אני רואה למה תיארו אותו כספר של גרושות אבל אני מתחילה לראות את הפוטנציאל, ה10% הראשונים היו די קשים לעבור כי ראינו את העולם רק דרך העיניים הדכאוניות שלה

אהבתי את התיאורים שלה היא מאוד ציורית

מה שקשה לי בmagical realism שנותנים לי קונספט מגניב אבל אז לא מרחיבים עליו כי לא הוא עיקר הספר- קלמנטיין אמורה לקבל ביקורים של מישהו מהעתיד לא? מעניין שלא מזכירים את זה, מקווה שידברו על זה מתישהו

קשה לי עם הדמות הראשית הוא טיפה קרינג', איך שהוא ישר מנסה לנתח אותה והוא מאוד עליז (אולי הומו??)