הצולע מאימת הביטוח הלאומי מעביר את כל חייו, המבוטחים באלפיים שבע מאות וחמישים שקלים לחודש, בצליעה. הצולע יקבל אינספור זימונים לוועדות השונות. בין לבין ישכלל את צליעותיו: צליעת ירך, צליעת שוק, צליעת גיד הנשה וצליעת ברכיים.ברגע גורלי אחד ישכח הצולע לצלוע, ואז יזנקו עליו פקחי הביטוח הלאומי וישללו לו את הקצבה.משפטו הקבוע של הצולע הוא "הלכו לי הרגליים," ותשובת העוברים והשבים היא, "זה תפקידן."-פוסט אורח!!-(מתוך הרומן "סוּפה של אליס" מאת גלית דהן קרליבך, שראה אור לאחרונה בכנרת זמורה ביתן)