המלצה וניתוח של הספר "בית הספר לטוב ולרע" של סומן צ'יינני, הראשון והשני, בנוסף להשוואה לסרט בנטפליקס

*** ספוילרים ***

הספר "בית הספר לטוב ולרע" של סומן צ'יינני, הוא ספר פנטזיה נעורים העוסק במספר נושאים. הנושא הראשי הוא ההבדלים בין טוב ורע באנשים ואיך מגדירים אנשים טובים ורעים.

בתור עורכת ספרותית, נהניתי ללמוד את הספר, מאחר ויש בו כל כך הרבה חורים ובלבול באפיון של הדמויות שהיה מרתק לקרוא את הספר.

ועדיין היה מעניין.

בצירוף מקרים מרתק, בדיוק סיימתי לקרוא את שני הספרים הראשונים בסדרה כשיום למחרת יצא הסרט של הספר בנטפליקס. כך שיכולתי לראות מה הם עשו עם החורים והבעיות בעלילה שהפריעו לי.

למרות שנטפליקס טיפלו בכמה בעיות עיקריות, הם הורידו כמה קטעים חשובים מבחינתי וגם נושא שלם שנתון לדיונים אם היה נכון להוריד אותו או לא.

אני אפרט מה הבעיות שמצאתי.

כל הדמויות הראשיות והחשובות בסיפור לא סגורות על עצמן, על האופי שלהן או על הרצונות שלהן.

*** ספוילרים ***

סופי (הגיבורה הבלונדינית "הרעה"), לאורך כל הספר לא ידעה בינה לבינה אם היא רעה או טובה. ההתנהגות שלה לא הייתה אחידה, והיא הרגישה עם פיצול אישיות חמור. היה קטע יחסית בהתחלה של הספר שהראה את סופי הורגת שומר / יצור. אומנם הוא נחשב לרע אבל ה"חטא" היחיד שלו כלפיה היה שהוא חתך לה את השיער. אף אחד לא ראה או ידע שהיא עשתה את זה. הבעיה היא שלא היו לה שום מחשבות על העובדה שהיא הרגע הרגה מישהו בכלל או שזה הפעם הראשונה שהיא הרגה מישהו. לא הייתה לזה שום השפעה על הסיפור וזה לא הגיוני מאחר שמאותו רגע אי אפשר להמשיך לטעון שהיא בעצם טובה. ולכן בנטפליקס הורידו לגמרי את הקטע הזה, וזה לא השפיע על הסיפור כי גם בספר זה לא השפיע על הסיפור.

אגת'ה (הגיבורה שחורת השיער "הטובה"), בהתחלה הצטיירה כמישהי עם מחשבות שחורות ואף מרושעות לפעמים. היא העדיפה בגדים / דברים שחורים, נהנתה מהעניין שהחתול שלה ערף ראשים של ציפורים, החשיבה את עצמה לצד של הרעים / מכשפות. היא גם לא הייתה סגורה על עצמה לאורך הספר אם היא טובה או רעה, וזגזגה עם המחשבות והמעשים שלה בין רע לטוב. היו קטעים בספר שהמחישו את כל הבלבול הזה, ובסרט בנטפליקס הורידו את כל הקטעים האלו. אומנם הסכמתי עם החלק של לסדר את הדמות של אגת'ה כטובה חד משמעית, אבל היה מעניין לקרוא בספר על התגלית שלה שבעצם היא כן יפה (היא הייתה משוכנעת שהיא מכוערת) ובעצם בעקבות זה גם שייכת לצד של הטובים. למרות שהחלק הזה גם לא היה כזה הגיוני, כי איך היא לא ידעה את זה קודם, ולמה מתואר שבעצם רק בזה שהיא חייכה לכולם אז פתאום כולם גם ראו שהיא יפה, זה היה שינוי חד מדי ולא כזה הגיוני. גם היה עניין בספר השני שהחתול שלה שרט אותה ולא רצה להתקרב אליה יותר כי היא כבר לא "הרעה" שהיא הייתה קודם, ובסרט הפכו את החתול לחמוד ותמים יחסית, בלי החלק של ציפורים כרותות ראשים.

טדרוס (הנסיך / אהבת אמת / "הטוב"), הוא כל כך מבולבל בספר שמדהים שהוא זוכר איך קוראים לו. בסרט בהחלט איפסו אותו והורידו אוסף קטעים ומחשבות שלא הסתדרו עם הקו הכללי של דמות של נסיך / אהבת אמת של אגת'ה/ הטוב הראשי. החלק הכי משמעותי שהורידו בסרט זה החלק בסוף הספר הראשון שסופי עובדת עליו לכמה שניות שבעצם אגת'ה בגדה בו איתה, ואז הוא כל כך משתגע מזה שהוא יורה חץ על אגת'ה ומנסה להרוג אותה, סופי (בזגזג מרשים של טוב ורע) קפצה והצילה את אגת'ה והחץ פגע בלב של סופי וכמעט הרג אותה. אם חושבים על זה, ברגע שטדרוס ירה חץ על אגתה, אין אחורה מזה. ולמרות זאת, בספר, שניה אחרי שהוא עשה את זה הוא התנצל וזה הספיק לאגת'ה כדי להמשיך לאהוב אותו. בסרט הורידו את העובדה שטדרוס ירה את החץ ובמקומו המנהל הרע ירה את החץ שפגע בסופי.

נושא נוסף שנמצא בספר אבל נמחק לגמרי בסרט - להט"ב. זה אומנם נמצא בסבטקסט, אבל יש מספיק רמזים כבדים בשביל שיהיה קשה להתעלם מזה. היה מרתק לראות איך בסרט מחקו כל רמז לנושא.

בספר הראשון, אגת'ה וסופי חיפשו להיות אחת עם השניה כל הזמן ובלי קשר למה שקורה מסביב. בסוף הספר הראשון, סופי מעמידה פנים לטדרוס שאגת'ה בוגדת בו איתה, כלומר שהן בעצם זוג, והיא הוכיחה את זה ע"י זה שהיא שכנעה את אגת'ה לרקוד איתה לרגע בנשף בסוף. טדרוס מאמין לה (שזה בכלל הזוי ולא ברור) וזאת הסיבה שהוא איבד את העשתונות והחליט להרוג את אגת'ה שבגדה בו. זה ממשיך שאחרי שסופי כמעט מתה והיא בזרועות של אגת'ה, אגת'ה מנשקת אותה תוך כדי שהיא בוכה, ובכך מצילה ומחזירה לחיים את סופי. בסרט, לקחו את כל הרגעים האלה ומחקו או סובבו אותם. בתחילת הסרט מראים שאגת'ה וסופי הן חברות מילדות ובעצם מחשיבות אחת את השניה כמשפחה וכאחיות. זה נאמר בפירוש בסרט שלא יתבלבו בהמשך וזה לא נאמר בספר. גם בסוף הסרט הורידו את החלק שסופי טוענת שאגת'ה בגדה בטדרוס איתה. רק את החלק של הנשיקה שהצילה את סופי השאירו, אבל בתור נשיקה של אהבת אמת של אחיות / חברות בנפש...

בנוסף, יש את החלק שבספר אגת'ה בוחרת ללכת עם סופי וטדרוס מושיט לה את היד שלו שתישאר איתו והיא בוחרת להתעלם ממנו וללכת עם סופי. בסרט, אגת'ה נישקה את טדרוס ואמרה לו שהיא חייבת ללכת עם סופי ושהם עוד ייפגשו בעתיד. לחלק הזה הייתה השפעה ישירה על הספר השני, כי טדרוס היה כל כך פגוע מהבחירה של אגת'ה שהתעלמה ממנו שהוא החליט שהוא רוצה להרוג את סופי, כי הכל באשמתה. 

*** ספוילרים לספר השני ***

בספר השני הנושא של להט"ב ממשיך בצורה של שיקוי שיכול להפוך בן לבת ולהיפך. סופי מחליטה להשתמש בו והופכת לבן לשלושה ימים. יש שם קטע קטן שאגת'ה נוגעת בכתפיים שלה בתור בן וחושבת שהשרירים שלה מרשימים ועוצרת את עצמה מלחשוב את זה. כפי שאמרתי הרבה כאן סבטקסט. בהמשך, נוצר מצב מרתק (בעיניי) שסופי נמצאת בחדר של טדרוס בתור נסיך ושניהם מתחילים לחבב אחד את השני, ולפרטט, למרות שהם שני בנים. המצב ממשיך עד שטדרוס לא יכול לשלוט בעצמו ומנשק לשניה את סופי כשהיא בן, ושניה אחר כך בדיוק נגמר לה הכישוף והיא חוזרת להיות בת. יש שם בלבול עמוק של הדמויות עם עצמן, מי הן? מה הן רוצות? את מי הן אוהבות?...

רק בסוף של הספר השני מוזכרת אמא של סופי. המשאלה של סופי לראות אותה מובילה למצב מוזר מאוד שסופי מסכימה לנשק רוח רפאים שנראית ונשמעת כמו אמא שלה. נאמר לה ע"י המנהלת של בית הספר לבנות (טוב לשעבר) שהיא חייבת להמשיך לנשק לא משנה מה קורה תוך כדי הנשיקה אם היא רוצה לראות את אמא שלה באמת, אז היא מנשקת ובאמצע הנשיקה רוח הרפאים הופכת למנהל הרע שמת בסוף הספר הראשון ומחזירה אותו לחיים. עוד יותר הזוי (בעיניי) שלמרות הכול, סופי בוחרת בצד של הרעים בצורה סופית ומחליטה להישאר עם המנהל הרע ואגת'ה חוזרת לכפר שלה עם הנסיך - טדרוס.

בסרט שינו כמה פרטים לגבי מה שקרה עם המנהל הטוב והרע. וגם העניין עם אמא שלה שהוזכר רק בספר השני פתאום הופיע מההתחלה של הסרט. בסרט סופי רואה במראה בחדר שלה את המנהל הרע, וגם את אמא שלה, וכך היא מתקשרת עם המנהל ונזכרת בדברים שאמא שלה אמרה לה. בספר לא הייתה מראה כזאת בכלל.

דבר נוסף שהורידו בסרט היה שבספר אגת'ה גילתה שתמיד לקחו שני ילדים, אחד לבית הספר לטוב ואחד לרע. כך שלקחו את אגת'ה בכוונה, והיא באמת נועדה לצד של הטובים, וסופי נועדה לצד של הרעים. בסרט זה היה נראה שבטעות לקחו את אגת'ה ורק התבלבלו בבית הספר של סופי.

בנימה אישית, בעיניי הספר הזה הוא גילוי עצמי בהרבה רבדים של כל הדמויות. למרות שהספר בהחלט זקוק לעריכה כדי שהדמויות יהיו עם קו ברור מי כל אחת ומה היא רוצה או אוהבת, חבל לי שהורידו את החלק של הלהט"ב, בגלל שזה היה רובד נוסף של גילוי עצמי שמופיע בספר הראשון וגם בשני. אני מתכננת להמשיך לקרוא את שאר הסדרה ומרתק בעיניי לגלות לאיפה הסופר ייקח את זה בהמשך.

אשמח לקרוא חוות דעת נוספות, או הסכמות או חילוקי דעות עם מה שכתבתי :)

דיקלה ברקוביץ

האתר שלי