Udi

“כשלוקחים שתיל של חושחש בשביל לטעת אותו בפרדס, נועצים את בעפר, רחוק מן השורש, ומוציאים אותו כמו עציץ־עפר, האחוז באלפי הנימים הדקות של השורש, כדי להקל על ההשתרשות המחודשת באדמה. קצות הנימים החתוכים מדמים שעודם יונקים ממה שכבר איננו, אך השתיל הצומח כופה עליהם להינעץ בקרקע שסביב. שם תורכב על השתיל האפשרות האחרת, נושאת הפרי. הכל כאילו נמשך, אך מה שיהיה אינו מה שהיה. לא מה שהיה.”
― Hanoch Bartov, של מי אתה ילד

“ודע לך שאתה מצאצאי הגזע, שהוא לפעמים כזיקית ולפעמים כזמיר. והזיקית – למען תחיה – מחליפה צבעיה לפי חליפות הזמנים והנסיבות; והזמיר – למען יחיה – שר שיר יחיד כמשוגע איש הרוח. ומשני מיני הטבָעים האלה עשויה גם נפשך. וראה שתהיה זיקית בצאתך וזמיר בביתך. אשרי מי שכתלי ביתו איתנים.”
― Benjamin Tammuz, הזיקית והזמיר

“חורף… קרח־עולמים מכסה את קירות לבי. שעמום קהה, אשר מפניו תבוֹל כל תשוקה ומנשימתו ימות כל רגש, תוקף את כל פנימיותי, אני מתהווה חסר־תנועה, אני נעשה משא כבד על נפשי. רק דרך מוחי מסתננים תמונת חטמי, קול דברי, זקני, צחוקי, אנחתי – ואני שוטם בי את הכל. נקוט בנפשי על הכל. נכלם ומתבייש מהכל. כל מה שיש בי נראה מאוס, מזויף, נלעג ומעורר־גועל, כל הויתי מעוררת בי רגש של אשמה ורושם של תיעוּב. אין לי מקום.”
― Joseph Hayyim Brenner, בחורף

“מעולם לא היטבתי להבין מוזיקה כמו מיום שחדלתי להאזין לה. מיום שניטלה ממני היכולת להאזין מכוח הנסיבות. אבל למוזיקה יש אמצעים אחרים להשמיע את עצמה. אין צורך בגרמופון, אף לא בתווים. הגאונות המוזיקלית היא הרוח המפעמת ב"חליל הקסם" עוד קודם שמופק אפילו צליל אחד. הציפייה המוקדמת לשמיעה. זאת התנועה, הגישה, הרגש. בלא שום קשר לתווים.”
― Raphaël Jerusalmy , Saving Mozart