Udi

“היום, אתה מבין, הנפשות מחולקות לשתי אסכולות. יש רק שני מחנות, ואני אומר את זה בניגוד לרצוני: אחד מחוץ למחנות הריכוז ואחד בתוכם. ואף שהאחרון עלול להיות מאוד לא נעים, בכל זאת, זה המחנה היחיד שיש לאנשים הגונים.”
― Gregor von Rezzori, Memoirs of an Anti-Semite

“חורף… קרח־עולמים מכסה את קירות לבי. שעמום קהה, אשר מפניו תבוֹל כל תשוקה ומנשימתו ימות כל רגש, תוקף את כל פנימיותי, אני מתהווה חסר־תנועה, אני נעשה משא כבד על נפשי. רק דרך מוחי מסתננים תמונת חטמי, קול דברי, זקני, צחוקי, אנחתי – ואני שוטם בי את הכל. נקוט בנפשי על הכל. נכלם ומתבייש מהכל. כל מה שיש בי נראה מאוס, מזויף, נלעג ומעורר־גועל, כל הויתי מעוררת בי רגש של אשמה ורושם של תיעוּב. אין לי מקום.”
― Joseph Hayyim Brenner, בחורף

“ודע לך שאתה מצאצאי הגזע, שהוא לפעמים כזיקית ולפעמים כזמיר. והזיקית – למען תחיה – מחליפה צבעיה לפי חליפות הזמנים והנסיבות; והזמיר – למען יחיה – שר שיר יחיד כמשוגע איש הרוח. ומשני מיני הטבָעים האלה עשויה גם נפשך. וראה שתהיה זיקית בצאתך וזמיר בביתך. אשרי מי שכתלי ביתו איתנים.”
― Benjamin Tammuz, הזיקית והזמיר

“הסכת ושמע; אמנם שרפתי את מקדשך לפני אלפיים שנים, ואמנם שילחתיך לגלות והבאתי עליך פורענויות הרבה; אבל תמורת כל אלה נתתי בידך מקל נדודים, לנוע בו על פני עולמי כולו, העולם שבראתי להנאת המאושרים שבעמים, השאננים, פרות הבשן הדשנות. ממעמקי מִסכֵּנותך היהודית אתה רשאי להתבונן בעולמי וליטול כל מה שניתן בחינם אפילו לחיות השדה. לכך נתכוונתי כשגזרתי עליך ללכת לגלות.”
― Benjamin Tammuz, הזיקית והזמיר