Ami

“לירז שמעה שאומרים שיש רק רגש אחד שמסוגל לשחזר את הדחיפות והעוצמה המקוריים כשנזכרים בו - רגש אחד שהזמן לעולם לא יעמעם, ושיחזיר אותך לאחור, לא משנה כמה שנים עברו, לתוך התחושה הטהורה והבלתי מדוללת, כאילו אתה חי אותו מחדש. הוא לא היה אהבה - לא שהיה לה נסיון ברגש הזה - ולא שנאה או כעס או שמחה או אפילו יגון. הזכרונות של אלה היו רק הדים של התחושה האמיתית.

זו היתה בושה. בושה לעולם לא מתעמעמת.”
― Laini Taylor, Dreams of Gods & Monsters

“בשכונה, אפילו אם אתם לא עבריינים כבדים, לפשע תמיד יהיה תפקיד כלשהו בחייכם. אמנם יש דרגות שונות, אבל זה כולל למעשה את כולם, מהאמא שקונה קצת אוכל ש"נפל מהמשאית", כדי להאכיל את משפחתה, ועד הכנופיות שמוכרות כלי נשק צבאיים. השכונה גרמה לי להבין שהפשע משתלם, כי הפשע עושה את הדבר היחיד שהממשלה לא עושה: לפשע אשכרה אכפת. הפשע שייך לציבור. הפשע תר אחרי ילדים קטנים הזקוקים לסיוע ויד תומכת. הפשע מציע תוכניות-התמחות, משרות-קיץ והזדמנויות קידום. הפשע מתערה באוכלוסיה. הפשע לא מפלה אף אחד.”
― Trevor Noah, Born a Crime: Stories from a South African Childhood

“... נרעדה והרחיקה את מצחה משמשת החלון הקרה. לא היה מה לראות, מלבד קרעי עננים ולילה. אם זה היה ספר או סרט, היא חשבה, היא היתה יכולה לקרוא את הכוכבים ולדעת לאיזה כיוון היא טסה. לדמויות תמיד היו הכישורים האקראיים המתאימים בדיוק להשתלט על המצב. כמו: תודה לאל על הקיץ ההוא בסירת המבריחים של הדוד, ועל נער הסיפון החתיך שלימד אותי לנווט לפי הכוכבים. הא.”
― Laini Taylor, Dreams of Gods & Monsters

“וכשנאסרת אתה, כלום נותר משהו יציב לאחר רעידת אדמה זו?
אבל המוח, שנתערפל, אינו מסוגל לקלוט את התזוזות שחלו ביקום...
- אני, על מה??
שאלה שעליה חזרו מליונים שקדמו לנו, ומעולם לא קיבלו תשובה.”
― Aleksandr Solzhenitsyn, The Gulag Archipelago 1918–1956