Status Updates From Live Wire (Myron Bolitar, #10)

"אתה לא פה. טיפלתי בכול. קח את המכונית שלי. אני אמצא דרך ליצור איתך קשר, אבל לא תראה אותי כמה זמן."
מיירון רצה להתווכח על אף שידע שזה רק יעכב ואולי יסכן את מה שהוא מחויב המציאות. "כמה זמן?"
"אני לא יודע. לא היתה לנו ברירה, מיירון. לא היה סיכוי שהשניים האלה היו נותנים לנו לחיות. אתה חייב להבין את זה."
די זה שהוא מקריב את עצמו בשביל מיירון😭😍😭😍😭😍

"עכשיו," אמר וין, "תיסע לאבא שלך."

"מה אתה מתכוון לעשות?"

"אל תדאג. אולי לא נתראה כמה זמן, אבל אני אהיה בסדר."

"מה זאת אומרת לא נתראה כמה זמן? אתה לא תישא לבד

בתוצאות."

"אני כן."

"אבל גם אני פה."


אמלה זה שהוא חושב על אבא של מיירון עכשיו. אני לא מכירה אף אדם כמו ווין וחבל שכך.. כל כך כיף לילדה שלו

"הרמן אולי היה מסכים לזמן קצר, אבל לא לטווח הארוך. אתה יודע את זה. ברגע שגילינו שווייך מת זה נהיה או אנחנו או הוא. הוא לא היה נותן לנו לחיות עם הסוד הזה נגדו."
אוי זה כזה חמוד שהוא דואג למיירון.

הרמן הצביע על וין. "אמרתי לך לרדת מזה."

וין הנהן לאישור. "נכון, אמרת." ואז וין שלח יד לחגורת האימונית, הוציא אקדח וירה להרמן אייק ישר בין העיניים. הרמן אייק קרס לרצפה כמו בובת סמרטוטים. מיירון כמעט צרח. הוא נפנה לעבר וין, שאקדחו כבר היה מכוון אל אוואן קריספ.
אני לא מאמינה שהוא הרג את הרמן אייק בשביל מיירון. די אני לא יכולה יותר😭😍😭😍😭

"הלו?"

"בוליטר?" נבח דימונטה. "חשבתי שהוא הפסיק עם השטויות שלו."

"מי?""

"אתה יודע מי. איפה וין הפסיכופת לעזאזל?"

"אני לא יודע."

"אז כדאי מאוד שתדע. וכדאי מאוד שתמצא אותו."

"למה? מה קרה?"

"יש לנו בעיה גדולה ומזוינת, זה מה שקרה. תמצא אותו עכשיו."

אהה אהוביי. אני חולה עליהםםם

אם פוגעים בך אתה מחזיר ולא מבליג. עין תחת עין, שן תחת שן, אבל עם מטרה. מיירון לא תמיד הסכים עם הגישה הזאת. זה בסדר. הם חברים, החברים הכי טובים. הם מוכנים להרוג וגם למות זה למען זה. אבל הם לא אותו בן אדם.
"שלום, קייל," קרא וין.
קייל הביט לאחור והזעיף את פניו.
"יש לך דקה לשיחה פרטית?" שאל וין.
"אתה צוחק עלי?"
אהההה😍

וין נשאר רגוע. הוא חשב על הימים הלא כל כך רחוקים שבהם היה מיירון נעלם לשבועות שלמים וככל הנראה עבר עינויים. אלה היו ימים שבהם וין לא היה מסוגל לעזור לחברו הטוב ביותר או לנקום את נקמתו בדיעבד. וין זכר את תחושת חוסר האונים הנוראה. הוא לא הרגיש כך מאז נעוריו בפרבר העשיר בפילדלפיה, כשכל מי ששנא אותו ממבט ראשון הכה אותו והתעלל בו. וין נשבע אז שלעולם לא ירגיש כך שוב. השבועה נשארה בעינה עד עצם היום הזה.

אבל דברים טובים הם נדירים, מיירון. והם נעלמים מהר. צריך לנצור אותם כדי שלא ייגמרו מוקדם מדי." הוא קם ממקומו ורגע לפני שהגיע אל הדלת נפנה אל מיירון, הביט בו ואמר, "ולעשות את זה איתך, מיירון, זה אחד מהדברים הטובים האלה."