Status Updates From דרך הייסורים של הגוף

הסיבה מראש שליספקטור כתבה את הסיפורים הללו וזמן העבודה לצד ההשראות השונות והיות והקובץ הזה היווה מעין בסיס שבלעדיו לא הייתה יוצאת יצירת המופת כתבה ולמעשה יצירתה האחרונה היה באמת מרתק לקרוא אפילו יותר מהסיפורים עצמם. סופרת מוכשרת.

ההקשר בין היצירה הזו שנכתבה שלוש שנים לפני היצירה האחרונה שלה שנכתבה בערש-דווי שעל הכוכב היה מרתק רק חבל שהסוף של מה שקרה לדמות הראשית בספר, מכבייה עשה ספוילר לספר הקודם למרות שקובץ זה קדם לו למרות שיצא קודם לכן בעברית

אחרי הדבר של המתרגמת שפכה המון אור והוסיפה רבד עמוק אשר מנתח את יצירותיה של ליספקטור, שלל היצירות השונות ובפרט קובץ הסיפורים ״דרך הייסורים של הגוף״ באופן פיוטי ומעניין.

באמת מסביר דברים כמו הפליאה שצירפה ציטוטים מהתנ״ך ונגעה בעיקר במושגים מהברית החדשה כשנאלצה להסתיר את היותה יהודיה למרות שעדיין נותר טעם מר מעט מזה כי מרגיש שהניתוח הרבה יותר יהודי מאשר הכתיבה אך כן יש אמירה שהיא כותבת על יהדות

הניתוח המעמיק על הסיפורים ואודותיה של ליספקטור לצד הכתיבה של הספר והיותה חוזה את הביקורת הרבה שתקבל וגם מגיבה לה טרם הגיעה היה נהדר.

החיבור בין הסיפורים הקצרים של ליספקטור בקובץ או מקבץ לחיבור לתנ״ך היה מאוד מעניין. בהסתכלות ממוקדת על מה שהמתרגמת הרחיבה לציטוטים התנ״כיים וההקשר שלהם לסיפורים היה מרתק, בוודאי יותר מהסיפורים עצמם שרובם צלחו פחות בלשון המעטה.

נשארו לי רק חמישה עשר עמודים של הפירוט על הכתיבה של ליספקטור ע״י המתרגמת שנראה ממש מעניין ובגדול סיימתי את הסיפורים. הכתיבה בהחלט יוצאת דופן בעיניי,לא פנומנלית אך מעניינת וקריאה. חלק מהסיפורים היו טובים יוִתר,הותירו חותם וחלק פחות

אבל עומד לרדת גשם בין האהובים עליי, לא טוב כמו הטובים הראשונים אבל הוא היה עצוב נורא ונסגר בלי דרמטיות נוראה

מוטב מאשר לבעור היה סיפור נחמד פחות קשה מאחרים והסוף אף העלה לי חיוך על הפנים. אני עדיין מופתע מכמה ליספקטור כותבת על נצרות, כמרים ונזירות למרות היותה יהודיה. מניח שבסביבתה הייתה נוצרית יותר פחות מתחבר לזה מן הסתם אבל הכתיבה מרעננת.

שפת פ״א היה פשוט… וודפאק באמת
אם זה הזוי בזמן שאיראן מפציציםִֶ את האזור שלי בפעם המי יודע כמה אז זה בהחלט סיפור מוזר אבל כתוב טוב ומעניין

אה גם בלא מעט מהסיפורים התעקשתי לקרוא שמוִת שונים של דמויות אפילו אם הן חזרו על עצמן שוב ושוב

כיכר מאואה היה סיפור… מעניין? נחמד כזה כל הקטע של הטרנסטוויט ובלשון פנייה הלא נכון והסטיגמה גם על האישה הטרנסית והתסכול המגדרי שבה מהקושי שלה כי היא באמת הייתה מדהימה והעוזרת בעל העור הכהה גנבה מכל הבא ליד ועמדה היה סטיגמתי לי מדי

הסיפור קול צעדים היה משעשע ונחמד מאוד לעומת הסיפור הקצר אחריו לפני שהיה גשר ריו-ניטרוי שהיה מחריד מבלבל ומוזר לאללה.

הכתיבה מאוד .ריאה ומעניינת למרות היו רפרנסים , אזכורים למיניהם של אנשים ודמויות בחייה של ליספקטור שלא הבנתי אותם בשל פער התרבויות. ציפיתי מסופרת יהודיה לקצת יותר אזכורים של יהדות ולא לאזכורי נצרות ומנהגים שלהם. ניכר שהושפעה מגויים.

ליספקטור האייקון שאת…
יום אחר יום והמעין שבירת קיר הרביעי שלו היה מעניין, לא בהכרח הכי מובן שיש אבל קריא ומסקרן היה לקרוא על דמויות מסיפורים קודמים למרות שהאזכור של יום האם בכמה מהם היה די מאוס כבר.

האיש שהופיע היה מעניין, סוף משונה ודמויות מסקרנות אך לא בהכרח האהוב עליי. לעומת זאת הוא שתה אותי היה מעולה, עם האהובים עליי אולי שני לסיפור הראשון.

עד כה הכי אהבתי את מיס אלגרייב משלושת הסיפורים. הגוף גם היה נחמד ומעניין, בעיקר מוזר וחסר טעם מה לקראת הסוף אבל קריא. על הסיפור של דרך הייסורים דילגתי, לא מעוניין בקטעים על ישו או משהו כזה רפרפתי לקראת הסוף לא הכי עניין אותי.

אחרי הסיפור הראשון, ממש נחמד ומרגישים את הביקורת שבו. הסגנון כתיבה מסקרן.

עד כה הקדמה עם ציטוטים מהתנ״ך על הגוף. מעורר עניין ומחשבה.