Status Updates From "Arrête avec tes mensonges"

הכתיבה נהדרת, העלילה מעניינת וכל פרט שנחשף רק משאיר אותי יותר ויותר מסוקרן מהעלילה והדמויות והתפתחות האירועים. הנגיעה באובדן הבן של האב והידיעה על רומן הנעורים שנשאר התאהבות גם בחייו הבוגרים של תומאס אנדרה היה מרתק ושובר לב גם כן.

עד כמה העלילה שאבה אותי שלא הצלחתי להפסיק עד שהייתי כל כך מותש והשעה הייתה עשרה לחמש בבוקר כשהפסקתי?
אני קורא את הספר מהערב של יום לפני והמשכתי אותו מסביבות אחת עשרה- שתיים עשרה בלילה עד עכשיו.
הכתיבה באמת מדהימה וייחודית בדרכה שלה.

הפרקים עצמם יכלו להיות חלקים למרות שההחלטה לפרוס כך את הפרטים כן עזרה לי והייתה חלק מזה שנשאבתי לתוך הספר, לא היה את ההפרדה בין פרקים שתחמה את העלילה לתוך ספר אלא חלקים מהסיפור שהם משקפים לנו תקופה מסוימת שמסתיימת בפרק הבא של חייו.

הדרך שבה הסיפור נפרס לפי השנים שעברו היה בסדר אבל הקפיצה בין הקטעים היא בעיקר זו שהפריעה לי. לא היה סדר בקטעים כל כך והקפיצה ללא הקדמה כלשהי או חיבור מסוים הפריעה מעט וכנראה הסיבה שלעיתים התנתקתי מהעלילה או שאיבדתי עניין זמן קצר

לחשוב עליו באמת שובר את הלב. המחשבה שנאלץ להתחתן ולהקים משפחה בעל כורחו כשהוא אחראי לה כשבעיניו קיים עצב ברגע שאמור להיות המאושר בחייו, ביום חתונתו כשהוא מסתיר את זהותו המינית..הסיפור שלו כל כך טרגי והמספר שובה את הקורא בקסמי כתיבתו

הודה כי אמו לא נכחה בלוויה וכמה אנשים בודדים היו שם בשל היות אביו מתבודד ומשם פליפה היה סבור שיש לכך סיבה והיא בשל השינוי הדרסטי. עצרתי ממש כמה רגעים לתוכו ואני כבר יודע שההחלטה לעזוב תתפרק לתומאס בפרצוף כי אחרת הוא לא היה מתאבד כך

הוא החליט לעזוב את משפחתו שנותרה בכעס גדול לאחר שהתנדף והותיר להם הכל. הוא השאיר מכתב גירושים לאישתו והודה כי בנו גדול מספיק ושהוא עשה את עבודתו ולא רצה שיצרו איתו קשר. אמו נאחזה בו ובנו כעס. השינוי הדרמטי נודע לסופר לאחר שלוקה

ההלם דעך והותיר אותי שבור, עצרתי את הספר הקולי והסתובבתי בחדר לאחר שאני מנסה לא להתרגש ולתת לדמעות לזרום. כעת נותר לשמוע את הסיפור של תומאס מפי בנו והנגיעה באובדן של בן את אביו היה מדהים וכואב כל כך. תומאס עשה שינוי דרסטי בחייו

שאביו נפטר.לך הייתי עצוב לשמוע זאת אבל שיערתי שהיה מדובר במחלה מצב טרגי הגיוני שיקרה עם השנים אבל כשהידיעה שתימאס תלה את עצמו בחווה פשוט הותירה אותי המום ונסער עצוב עם דמעות נקוות בעיניי עצם המחשבה על הקושי שחווה בחייו עד ששם להם קץ

הופתעתי כשהיה מדובר בבנו של תומאס והסיכוי הזה הניצוץ לחידוש הקשר בין השניים הבהב עד שדהה לחלוטין. מבלי להרחיב יותר מדי עברו כמה שנים בודדות ולוקה יוצר קשר עם פליפה לפגישה דחופה כשהוא באזור. פליפה מבין לפי פניו הנפולות של לוקה שאביו

היה מאוד מעניין לראות את התפתחות היחסים בין פליפה לתומאס, תשוקת הנעורים והכמיהה אחד לשני לצד הכיוונים השונים שחייהם של כל אחד פונה אליהם והשיח שנוצר בשילוב האובססיה האירוטית הבוערת כלהבה. אהבה ישנה שלא הייתה דומה לאהבה אחרת שוב.

אני אוסיף עוד לפני זה, שמהמשך הקריאה הרציף העלילה משכה אותי לתוכה לגמרי ונשאבתי לסיפור האהבה של שני הנערים הצעירים עם אווירת אמצע שנות השמונים הנוסטלגית והתשוקה הסודית של השניים אחד לאחר. היה מאוד מעניין לראות את התפתחות היחסים

אחרי זה הסיטואציה כן מובנת יותר כשמגלים שלוקה מכיר את פליפה מהטלוויזיה כסופר מצליח ואף שאביו לא הפסיק לדבר עליו ולראות כתבות עליו ולמרות שלא קרא ספרים היה לו ספר שלו מוחבא בארון או מגירה מה שהיה מאוד סימבולי כשלעצמו ונגע לי בלב.

איזו עלילה אינטנסיבית.. מאיפה להתחיל? פחות התחברתי למעבר בזמן קדימה בלי סדר מסוים והקפיצות הזמן היו הגיוניות אך משהו בהן היה חסר לי קצת. הופתעתי מהעובדה שהגבר הצעיר היה בנו של תומאס למרות שהסיטואציה הייתה מוזרה ומטורללת לגמרי.

מאוד נהנה מהעלילה, הכתיבה זורמת ואני ממש נשאב לספר. רוצה להמשיך להקשיב לו אבל יש בעיה בחיבור של האינטרנט במחשב:(
אולי אמשיך מהאייפד

עוד בערב
פשוט חשבתי שזה 23%