Status Updates From "Arrête avec tes mensonges"

הסוף היה מדהים. המכתב, הפרידה, ההומור על כך שפיליפה מבלף ועל האישור לכתוב על כך. הרגיש לי שנגמר קצת מהר מדי אבל חוץ מזה נהנתי כל כך. הכתיבה מדהימה והספר חד פעמי ובלתי נשכח. הספר הכי קרוב עד כה לחמישה כוכבים אתן לו ארבע וחצי שזה כמו 4.75.

“This feeling of love, it transports me, it makes me happy. At the same time, it consumes me and makes me miserable, the way all impossible loves are miserable.”

oh I am screamingggg this is for the YEARNERS

הכתיבה נהדרת, העלילה מעניינת וכל פרט שנחשף רק משאיר אותי יותר ויותר מסוקרן מהעלילה והדמויות והתפתחות האירועים. הנגיעה באובדן הבן של האב והידיעה על רומן הנעורים שנשאר התאהבות גם בחייו הבוגרים של תומאס אנדרה היה מרתק ושובר לב גם כן.

עד כמה העלילה שאבה אותי שלא הצלחתי להפסיק עד שהייתי כל כך מותש והשעה הייתה עשרה לחמש בבוקר כשהפסקתי?
אני קורא את הספר מהערב של יום לפני והמשכתי אותו מסביבות אחת עשרה- שתיים עשרה בלילה עד עכשיו.
הכתיבה באמת מדהימה וייחודית בדרכה שלה.

הפרקים עצמם יכלו להיות חלקים למרות שההחלטה לפרוס כך את הפרטים כן עזרה לי והייתה חלק מזה שנשאבתי לתוך הספר, לא היה את ההפרדה בין פרקים שתחמה את העלילה לתוך ספר אלא חלקים מהסיפור שהם משקפים לנו תקופה מסוימת שמסתיימת בפרק הבא של חייו.

הדרך שבה הסיפור נפרס לפי השנים שעברו היה בסדר אבל הקפיצה בין הקטעים היא בעיקר זו שהפריעה לי. לא היה סדר בקטעים כל כך והקפיצה ללא הקדמה כלשהי או חיבור מסוים הפריעה מעט וכנראה הסיבה שלעיתים התנתקתי מהעלילה או שאיבדתי עניין זמן קצר

לחשוב עליו באמת שובר את הלב. המחשבה שנאלץ להתחתן ולהקים משפחה בעל כורחו כשהוא אחראי לה כשבעיניו קיים עצב ברגע שאמור להיות המאושר בחייו, ביום חתונתו כשהוא מסתיר את זהותו המינית..הסיפור שלו כל כך טרגי והמספר שובה את הקורא בקסמי כתיבתו

הודה כי אמו לא נכחה בלוויה וכמה אנשים בודדים היו שם בשל היות אביו מתבודד ומשם פליפה היה סבור שיש לכך סיבה והיא בשל השינוי הדרסטי. עצרתי ממש כמה רגעים לתוכו ואני כבר יודע שההחלטה לעזוב תתפרק לתומאס בפרצוף כי אחרת הוא לא היה מתאבד כך