Status Updates From Sea of Ruin (Sea of Ruin, #1)

פריסטטטטט נשמה שליייי חיים שלייייייי גבר כמוהו אני רוצה

הספר הזה הוא דוגמה מזעזעת אך מצויינת למבט הגברי // הנשי בחברה (פה מדובר על שנת 1720).
כשבנט נלקחת אל ספינת האדמירל, היא יודעת בדיוק איזו זוועה מחכה לה שם בידי הגברים. אמנם היא לא שיערה שזה יקרה בסדר גודל שבה זה קרה לה, אך היא ידעה שביטחון כאישה לא יהיה לה.
ולקומודור "לא היה מושג שיקרה דבר שכזה", אחרת בחיים לא היה מעביר אותה אל ספינתו של האדמירל.

בספק שזה היה מכוון (אלא יותר כדי ליצור קונפליקט), אבל עצוב לקרוא את זה.

הוא כל כך כועס עליה שהיא "זונה פיראטית", מנצל כל הזדמנות שיש לו ללגלג עליה, לצחוק עליה ולהשפיל אותה על היותה "אישה משוחררת מינית" ו"איך היא מעיזה זה כל כך מביש",
ובו זמנית הוא מבלה מחצית בזמנו בלתקוע את הזרג המכוער שלו בזונות בבתי בושות ומתגאה בכך שהיה לו הרבה תרגול.
אתה קצת סותר את עצמך פה בסיפור, בחור
אני שונאת אותו 🫩

הוא כל כך כועס עליה שהיא זונה פיראטית ומלגלג עליה בכל אפשרות שיש לו על העובדה הזו, עושה ממנה צחוק ומשפיל אותה עד שהיא בוכה
אבל הוא מבלה חצי מזמנו בנעיצת הזרג המכוער שלו בבחורות בבתי בושת ואחר כך מתגאה בזה שהיה לו הרבה תרגול
אוי אני מתעבת אותו

I’m devouring this book