Status Updates From Before the Coffee Gets Cold...

This series is just going to make me cry every time isn’t it?

אני עדיין מתלבט האם כדי לי להמשיך לספר הבא, היות והוא מתרחש בבית קפה שגם בו חוזרים אחורה בזמן אך הוא בית קפה שונה בצפון יפן.הבנתי שיש דמויות מוכרות ולכן אני מתלבט מה לעשות.בכל אופן הדבר לא יעשה בזמן הקרוב כנראה זאני צריך הפסקה מהסדרה.

או במילים אחרות אושרה של קאזו רק החל כשכעת המשפט הזה הוא שסוגר את עלילות הספר.
חבל שלא היו סיפורים משמעותיים עמוקים ועם אפשרות לקשר את סיפורה של קאזו ואת הפרטים הנסתרים המתגלים לקראת סוף הסיפור בדרך טובה מקצועית ומעניינת יותר.

״העונות חולפות במחזוריות.
גם החיים צולחים חורפים קשים.
אבל אחרי כל חורף, בא אביב.
הנה, אביב אחד הגיע.
האביב של קאזו רק החל.״

״הדרך שבה אני חי את חיי מייצרת אושר לאשתי.״ קיושי

מידע רב על מנת להבין את הקונטקסט של הסיטואציה כך שהיו דברים שהיו מעומעמים או לא מובנים ופשוט דלים.
השירון הקטן בסוף היה נחמד לצד המטאפורה על אושר שאותו מייצג האביב והנמנעות מאושר שאותו מייצג החורף. בכל אופן הספר הראשון היה טוב יותר.

מילותיה היו מרגשות, האישור להיות מאושרת ולהמשיך הלאה היה מעגל שנסגר סביב דמות שנכחה בשני הספרים בסדרה וכעת מאפשרת לעצמה לחיות. חבל שלא הייתה דווקא הרחבה על חייה האישיים לצד בן זוגה וזו בדיוק הבעיה שהקפיצות בין סיפורים לא משאירה

טוב אך גדוש בפרטים על גב כמעט עמוד שממש סיכם דברים שיכלו להיות נוכחים בסיפורים בצורה אחידה שלא מרגישים כמו סיכום של מטלת בית ספר… קצת לא היה לי ברור הסוף אך היה מעט משונה שפתאום הופיע מישהו שכנראה חזר מהעבר דווקא שהביטה באמא

המעידים על רגשותיה והרצון שלה להמשיך הלאה לצד האישור מאחיה שכעת מיקי היא זו שתמשיל את מורשת הקפה וגם ההרחבה הקטנה על חייה של קאזו ומה מנעה מעצמה וההענשה העצמית כי חשבה שעליה למנוע מעצמה להיות מאושרת בשל האשמה למה שקרה לאמא שלה היה