Amit’s Reviews > רובוטים ואימפריה > Status Update

״הקשב לי. הגיעה שעתך לקחת עליי את הנטל שלי. כבר הכנתי אותך לאבחנה נפשית. אינך צריך אלא להקשיב לאפיקים האחרונים כשאטביע אותם במוחך. הקשב –״

והוא דיבר – ברציפות אך בקול הולך ורפה – בשפה ובסמלים שדאניל יכול לחוש בתוכו. בעוד דאניל מקשיב, הרגיש כיצד אפיקי מוחו משתנים ומסתדרים במערך חדש. וכשסיים ג׳יסקארד, הרגיש פתאום את הגרגור הקר של נפשו של מנדאמוס במוחו, את פעימותיו הלא־אחידות של אמאדירו, את החוט המתכתי הדק של ג׳יסקארד.

״הקשב לי. הגיעה שעתך לקחת עליי את הנטל שלי. כבר הכנתי אותך לאבחנה נפשית. אינך צריך אלא להקשיב לאפיקים האחרונים כשאטביע אותם במוחך. הקשב –״

והוא דיבר – ברציפות אך בקול הולך ורפה – בשפה ובסמלים שדאניל יכול לחוש בתוכו. בעוד דאניל מקשיב, הרגיש כיצד אפיקי מוחו משתנים ומסתדרים במערך חדש. וכשסיים ג׳יסקארד, הרגיש פתאום את הגרגור הקר של נפשו של מנדאמוס במוחו, את פעימותיו הלא־אחידות של אמאדירו, את החוט המתכתי הדק של ג׳יסקארד.

חייב לחלוף זמן מספיק, על מנת שכדור־הארץ ישכח את התקרית הזאת ולא יקשר אותה עם ההגברה ההדרגתית ברדיואקטיביות. חייבים לחלוף עשרה עשורים לכל הפחות, אולי 15, אם לא 20.״
הוא פנה מעל אמאדירו וניגש לבדוק את מכשיריו ולהקים קשר עם הממסרים מספר שש ועשר, שפעילותם לא הניחה את דעתו. אמאדירו שלח אחריו מבט מעורב של בוז וסלידה עמוקה ומלמל לעצמו, ״כן, אבל לי אין עוד עשרים עשורים, או חמישה־עשר, או אולי אפילו עשרה. לך יש – אבל לי אין.״

״כיצד יכולים להתקיים בעת ובעונה אחת הפחד מפני אובדן מחמת מוות והבטחון בהצלחה?״

״מה הרגשת, איפוא, כשדהרת כך לקראת מותך המפואר? התרוממות רוח? – גררת עמך את כל אנשי־הצוות שלך לאותו מוות.״

״יש כאן יותר מזה, קלדן,״ אמרה ואסיליה. ״הרבה יותר מזה. לאין שיעור. האם אתה רוצה שאפסיק עכשיו?״
אמאדירו שרבב את שפתיו בחיוך מר. ״אם כבר שמעתי כל־כך הרבה, אמשיך למלא את תפקיד השוטה ואשמע עוד.״

אמאדירו לא הצליח לכלות את תפיחת האלתית שלו. ״אם כל הנאום הזה היה מיועד לתמוך בתביעתך לבעלות על ג׳יסקארד כנגד האשה מסולריה, הוא לא יעזור לך. כבר הסברתי מדוע אינני יכול לבטל את צוואתו של פסטולף.״

אמאדירו אמר, ״ואסיליה ‏יקירתי, את רואה שאני סבלני מאוד. אין לי שום התנגדות לכך שתכתבי את קורות חייך, אם עלה הרצון מלפנייך. אבל האם את מתכוונת עכשיו להקריא באוזניי פרקים שלמים מהביוגרפיה שלך? אם כן, עליי לומר לך גלויות שאינני מעוניין.״

אמאדירו היה אדם מסוגר ביותר וידוע לשימצה על התעלמותו מגינוני החברה. לא אחת אמרו לו שדרכו בפוליטיקה תצלח יותר אם ירבה לארח בביתו, ותמיד היה מחייך בנימוס ואומר, ״המחיר גבוה מדי.״

‏אולי בגלל סירובו המוחלט לארח, חשבה ואסיליה, אין שמץ של מקוריות או יצירתיות בריהוטו. השולחן, הצלחות וכלי הכסף, כולם היו מעוצבים בשיא הפשטות סרת הטעם. באשר לקירות, היו אלה רק משטחים אנכים, חדגוניים. הרושם הכללי נטה לדכא את התאבון, החליטה.

מעולם לא עברו על אמאדירו ימים קשים כמו באותה תקופה שלאחר השמדת חלליות המתנחלים. היושב־ראש, למרבה המזל, השתכנע שעליו לנקוט מדיניות שכונתה בפי אמאדירו ״גמישות דיפלומטית מבריקה״. הביטוי הצית את התלהבותו של היושב־ראש, אף שהיה מטופש לחלוטין. מלבד זאת, היושב־ראש היה אמן הגמישות הדיפלומטית המבריקה.