A’s Reads’s Reviews > אל תאכילו את המפלצת > Status Update

אולי היה חסר אותנטיות אמיתית שתוסיף רבד אישי של רגש

לא הגעתי לדמעות בכלל וזה קצת ריגש אותי אבל בעיקר היה עוד עמוד לקרוא, עם מסר מסוים אך לא מספיק כדי לגעת במיתרי הרגש. מה שריגש אותי זה דווקא התודות של הסופרות בסוף אחרי הנאום של תיאו, אפילו יותר מהנאום עצמו וזה כבר אומר משהו שהיה חסר.

הנאום של תיאו היה טוב אך לא מספיק. הוא היה מעניין והוסיף רבדים חשובים כמו הגילוי על שם המשפחה שלו ועל סיפורה של סבתא שלו, טליה אך הוא לא היה לולאה שלמה שחיברה את ההתחלה לסוף לפחות לא מספיק עבורי. לא היה בו מהות ומסר מובהק כמו שרציתי.

ההתעמקות במובנים ורבדים שונים הייתה חסרה לי. שוב אני לוקח לי בחשבון שמדובר בספר נוער צעיר שנועד להנגיש אנטישמיות והתמודדות עימה אך הרגשתי שהיה חסר התעמקות בשינוי של הדמויות וחלקים בסיפור שפשוט היו חסרים וזה היה קצת לא מקצועי.

כן אהבתי את הפרק המשותף של כולם, פרק לפני אחרון מנקודת המבט של גבריאל כשכולם מוזמנים. הוא היה קצת כאוטי אבל נחמד והאהבה של עזרא וטליה מחממת את הלב. הייתי רוצה לראות מזה עוד. בכללי עוד דיאלוגים ולא רק תיאורים של עשינו ודיברנו ואכלנו.

מאז שהוא עזב את המפגש עם הרבה לא נאמר לנו כלל לגבי הלימודים לפרשה שהוא קורא בבר המצווה שלו ולא שום דבר המכין אותנו כקוראים למתרחש. למעשה בר המצווה שלו די נשכחת ברקע עד לנקודת המבט הזו. זה היה מאוד משונה שאין התעסקות כלל בפרקים שלפני.

הבילוי חסר הטלפונים והאינטרנט היה מרענן וחבל שלא ניתן היה להרחיב עליו. המעבר של נקודות המבט גם הוא היה מזורז וקצת משונה שנדחסו כמה נקודות מבט לקראת הסוף לעמוד/עמוד וחצי. אהבתי את הנאום של תיאו בבר המצווה שלו אך לא באמת היה רקע לכך.

זה הרגיש שאין התפתחות של ממש ורק מישהו שאומר משהו ודמות אחרת מתנהלת אחרת בשל דבריו, כמה פעמים שזה מעט מוזר כי לא כל הזמן רק מילים עושות את ההבדל אלא גם מעשים. התרפקתי על הנוסטלגיה והאווירה שבבית עזרא וטליה עם המוזיקה והתקליטים.

מספיק לדעתי וגם היו אירועים שאפשר היה לדבר עליהם יותר ובמקום להגיד לעשות בכמה פעמים אך אני מבין שמדובר בספר לנוער צעיר שהוא נועד להנגיש בצורה קלילה וקלה את הנושא וכך נעשה. הייתי רוצה שתהיה התעמקות אבל כן נהנתי למרות הסוף המזורז.

אהבתי מאוד את הכתיבה והאטמוספירה המעניינת של הספר. היו המון דמויות ולא התבלבלתי בהם כמעט בכלל. אני כן מרגיש שהספר בעיקר לקראת הסוף די מזורז. היה אפשר לכתוב עוד לקראת הסוף ולהרחיב על הדמויות והעלילה ולהתעמק בשינוי של הדמויות שלא קרה