“לעתים רחוקות בראשית האביב, ברגעים נדירים ובלתי צפויים, הים התיכון מתכנס אל עצמו וממאן
לשקף את השמים. רקיע רווי עננים כבדים וים כחול כהה, שמי תכלת מול גלים עמומים וצהבהבים, אור
שמש בהיר ומנגד מים אפרפרים, המראָה המשתרעת עד האופק אינה מניחה לכיפה העצומה שמעליה
להביט מטה ולראות את בבואתה במים הקרירים. רק במקום המרוחק בו נפגשים המים והשמים הולכים
ונמהלים הצבעים, נמזגים לידי ערפל סמיך, אדים שבולעים את צבעי הקשת ונדמים כשער אל עולם נסתר
ולא ידוע.”