Noam’s Reviews > אורח נטה ללון > Status Update

"לפי חשבוני הגיעו שנותי לשנותיו של אבא ז"ל, בזמן שהיה דר עמנו. כמה שניםם עברו מאז אותו פרק, כמה צרות עברו על ראשינו. כשאני יושב ביני לבין עצמי נדמה לי שלא נשתנה כאן כלום. פעם אחת נסתכלתי במראה ונבהלתי, שנראתה לי דמות דיוקנו של אבא מן המראה ואמרתי לי, מה זה, הרי אבא לא היה מספר את זקנו, ולא הרגשתי שאני הוא שעומד לפני המראה"

"מאחר שהזכרתי ענין בגדים אזכיר שעשיתי לי חליפה חדשה וקניתי לי מנעלים חדשים. כשיצאתי לעיר נסתכלו הבריות בי. סבור אתה שהם מתקנאים בי והם לא נתקנאו, אלא במי שנתתי לו את הישנים. עניות גדולה ירדה לעיר." ע.326

"אף רבי חיים מוקיר רגליו מבית המדרש, חוץ מערבי שבתות שמטאט את הרצפה וממלא את הכיור מים." ע.275

מטאט את הרצפה... איזו שפה! תענוג!

"מיום שפגעה בנו המלחמה אין אתה יודע אם חברך חי, ואם הוא חי, אם חייו חיים." ע.216

"תיאטרון הוא בית שבעלי בתים באים לשם. ולמה באים לשם והלוא יש להם בית משלהם, אלא שלפעמים אדם קץ בביתו והולך לבית אחר.
אותו בית אחר, בית התיאטרון, כך הוא. משמשים שם בני אדם שלא ראו קורות בית מימיהם ועושים עצמם כאילו יודעים כל מה שבבתים ומראים לפני בעלי הבתים כל מה שבבתיהם של בעלי בתים, ובעלי הבתים שמחים ומטפחים בידיהם ואומרים יאה יאה." ע.109

"היא אומרת לו דברים שקראה ברומן שלה והוא אומר לה דברים שקרא ברומן שלו, מתוך כך משתלשל ועולה רומן שלישי.' ע.47